"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
לחץ על הקואליציה

העליון: אי אפשר להתנהל כאילו חוק האזרחות עדיין בתוקף

בקשת ארגוני זכויות האדם התקבלה בביהמ"ש • חוק האזרחות עבר ביום ראשון בוועדת השרים לענייני חקיקה וצפוי לעלות להצבעה בכנסת

,עודכן
0השמעה
שרת הפנים איילת שקד, צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון קיבל היום (שני) את בקשת רשות הערעור שהגישו האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם וקבע כי למדינה אין אפשרות להמשיך ולהתנהל כאילו חוק האזרחות בתוקף.

בהחלטת העליון נכתב כי "על המשיבים (נציגי המדינה) לפעול בגדרו של הדין הקיים בלבד, ואין הם רשאים לפעול יותר על-פי חוק הוראת השעה או הנהלים שהוצאו מכוחו, כל עוד חוק זה אינו בתוקף".

בחודש דצמבר האחרון הגישו הארגונים בקשת רשות ערעור לבית המשפט וטענו כי אין להעניק הכשר להמשך מדיניותה של שרת הפנים להתעלם מהעובדה שחוק האזרחות פקע וכי "אין להשלים עם המשך המדיניות הפוגענית והלא חוקית של משרד הפנים אשר שולחת אלפי אנשים שנפגעים מהנחיית השרה לנהל הליכים משפטיים פרטניים בפני ערכאות שונות עד שהעניין יוכרע בממשלה ובכנסת".

באגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם בירכו על החלטת העליון ומסרו: "בית המשפט העליון הבהיר באופן ברור שאי אפשר להמשיך לפעול לפי חוק שפקע ולהחזיק את המשפחות בנות ערובה ליוזמות החקיקה של השרה שקד. על שרת הפנים לפעול על פי הדין שחל על כלל מבקשי המעמד בישראל".

חוק האזרחות עבר ביום ראשון בוועדת השרים לענייני חקיקה. החוק מונע נתינת מעמד קבע ואיחוד משפחות מצד משפחות ערביות ישראליות ופלשתיניות וכן מצד אזרחי מדינות אויב. כמו כן, מוצע כי החוק יחוקק כהוראת שעה לשנה שתיבחן מחדש בהתאם למצב הביטחוני הקיים באותה העת.

בחוק תמכו תשעה שרים, כשהשרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג ממרצ הצביעה נגדו ושר התפוצות נחמן שי (העבודה) נמנע. החוק הועלה על ידי שרת הפנים, איילת שקד, שהזכירה לשרים במהלך הדיון כי מדובר בחוק "שעבר כבר 18 שנה".

החוק יעלה להצבעה

ביולי אשתקד סירבו בליכוד לתמוך בחוק, שהמפלגה עצמה יצרה, על מנת להביך את הקואליציה. גם בקואליציה עצמה, חלקים מהשמאל ומרע"מ התנגדו לחוק. כך הוראת השעה האוסרת על איחוד משפחות בין ערבים ישראלים לפלשתינים והקניה של מעמד קבע להם, פגה מבלי שחודשה.

בעקבות זאת, המוקד להגנת הפרט יצא בקמפיין נרחב במטרה להגיש בזמן הקרוב אלפי בקשות לאיחוד משפחות. בקמפיין דווח כי כיום, יש כ-3,500 משפחות שבהן אחד מבני הזוג מחזיק רק בתושבות ארעית. במילים אחרות, אלפי אנשים צפויים להיות זכאים לתושבות קבע או אזרחות.

משהושג רוב השרה שקד העלתה את החוק בוועדת השרים. בהמשך, החוק צפוי לעלות להצבעה בכנסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר