מחר: הכרעה במשפט פאינה קירשנבאום

פרשת השוחד ב"ישראל ביתנו":שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי, יתן מחר (חמישי) את הכרעת הדין בעניינם שלסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאוםומנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשעבר רמי כהן, במסגרת פרשה 242.

במסגרת הפרשה, שחקירתה החלה לפני שבע שנים בדצמבר 2014, הוגשו כתבי אישום כנגד 19 נאשמים, כאשר 17 מהם כבר הורשעו.

כתב האישום מייחס לקירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ואחת הדמויות הבולטות בעבר במפלגת "ישראל ביתנו", עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, הלבנת הון, שימוש במרמה עורמה ותחבולה בתאגיד ובכוונה להתחמק ממס. ברוב הסעיפים, בהם שוחד והלבנת הון, מדובר בריבוי של עבירות.

קירשנבאום הייתה אחת הנשים הקרובות ביותר ליו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, שימשה מזכ"לית המפלגה בין השנים 2003 ל-2014, ח"כית וסגנית שר הפנים בין השנים 2014-2009. במסגרת תפקידיה, הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים של המפלגה.

על פי כתב האישום, החל משנת 2006 פעלה פאינה קירשנבאום "באופן שיטתי ומתוכנן" (לשון כתב האישום) לבצע שורה של עבירות תוך ניצול תפקידה הציבורי, ההשפעה שנובעת ממעמדה ובייחוד השפעתה על תקציב המדינה, זאת כדי לקבל טובות הנאה עבורה, עבור בני משפחתה, מפלגתה ומקורבים אליה. עפ"י כתב האישום היא ביקשה, דרבנה ואף דרשה מעובדי ציבור, גופים ציבוריים, מנהלי עמותות ואנשים פרטיים לפעול עמה כדי לקדם את מטרותיה ולהסתירן.

בנוסף, כתב האישום מפרט מנגנון מורכב שמטרתו הייתה ליטול מימון ציבורי ולהעמידו לשימושם האישי של הנאשמים, שעשו שימוש במערכת העברת הכספים הקואליציוניים כדי להסיט כספים לעמותות וארגונים אשר בתמורה נדרשו לשלם שוחד או להעניק טובות הנאה לנאשמים עצמם או למקורביהם. התמורה שולמה בכספים, מוצרים או טובות הנאה אחרות, כגון מתן שירותים ללא תשלום, מימון נסיעות לחו"ל, העסקה למראית עין של מקורבים והעברת כספים אל מפלגת ישראל ביתנו במגוון דרכים. כך, באחת הפרשיות, טובת ההנאה שולמה בצורת הקמת חברה לייבוא סיגריות, אשר נרשמה על שם בתה של פאינה קירשנבאום, מתוך מטרה להסתיר את מעורבותה במקרה.

רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשעבר, שהכרעת דינו תינתן גם היא מחר, עסק במתן ייעוץ עסקי באמצעות חברת "ברק רעות השקעות" שבבעלותו; כהן שימש כמנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנים 2013-2014 והיה ממקימי מפלגת ישראל ביתנו. הוא הואשם בריבוי עבירות של מתן ולקיחת שוחד, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה ואיומים.

מדובר באחת מחקירות השחיתות הגדולות ביותר שנחקרו על ידי יאח"ה (יחידה ארצית לחקירות הונאה) מאז הקמתה. החקירה הגלויה החלה כאמור בדצמבר 2014, כאשר חשודים נחקרו באזהרה, ובמסגרתה נגבו כ- 1,100 הודאות, כ-30 אלף שיחות שהוקלטו בהאזנות סתר, נתפסו כ- 190 מכשירי טלפון, מחשבים וטאבלטים ונאספו 160 ארגזי חומרי חקירה.

התיק הועבר לפרקליטות באוקטובר 2015, הוחזר למשטרה להשלמות וחזר לפרקליטות בספטמבר 2016. מכתבי השימוע נשלחו לחשודים העיקריים בחודש ספטמבר 2016 והשימועים נערכו בין פברואר עד יוני 2017.

בפרשה הוגשו כאמור עד כה 10 כתבי אישום כנגד 19 נאשמים.