"כדי למנוע מבוכה במערכת": סגן ראש מח"ש היוצא תבע את שי ניצן ואת משרד המשפטים

בגין טענות להתעמרות בו בדרכים מגוונות, סגן ראש מח"ש היוצא משה סעדה הגיש היום (שני) תביעה נגד משרד המשפטים, מנהלת מח"ש, עו''ד קרן בן מנחם, ופרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, על סך חצי מיליון שקלים.

נוסף לכך, סעדה מאשים בתביעה את מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך בשיבוש חקירת פרשת אום אל-חיראן ובגיבוי שהעניקו לו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה על מנת לא לפגוע בחקירות שהתנהלו באותה עת נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

כזכור, פרקליט המדינה, עמית איסמן, הודיע בחודש שעבר לסעדה כי הוא יפוטר בכפוף לשימוע בגלל "אי התאמה".

על פי התביעה, במהלך השנים 2017-2015 נחקרו במח"ש קצינים רבים במשטרה, לרבות כמה ניצבים. עוד נטען כי באותה עת, על מנת להבטיח "שקט תעשייתי" במערכת, הופעלו לחצים על מח"ש מצד עו"ד ניצן, ובכלל זה בעניינם של סמפכ"ל המשטרה ניסים מור, ניצב (בדימוס) חגי דותן. זאת, במסגרת חקירת פרשת ריטמן (בין היתר, ביחס לחקירתו כעד של המפכ"ל דאז דנינו) וחקירת עו"ד רונאל פישר ועו"ד רות דוד, ובפרשיות נוספות. 

"מדובר בלחצים פסולים שתכליתם הייתה למנוע ככל הניתן מבוכה במשטרה ובמערכת", נכתב בתביעה. מול אותם לחצים פסולים, נטען בתביעה, עמדה הנהלת מח"ש דאז "כחומה בצורה על מנת למנוע השפעה זרה באותן חקירות ולהבטיח את השוויון בפני החוק".

סעדה מאשים כי התנהלותו של ניצן "גרמה במקצת המקרים לעיוות דין של ממש", כל זאת, על רקע הרצון לרצות את אלשיך על רקע חקירות נתניהו.

כאמור, התביעה נוגעת בין השאר בפרשת ניצב בדימוס רוני ריטמן, לשעבר ראש להב 433. כזכור, בשלהי שנת 2015 התנהלה במח"ש חקירה פלילית נגדו בעקבות מידע על חשד שביצע הטרדה מינית וניסיון למעשה מגונה בכוח בקצינה ששירתה תחתיו. 

מח"ש, כך נטען, מצאה כי יש סיכוי סביר להרשעת ריטמן בניסיון למעשה מגונה בכוח ובהטרדה מינית, והמלצתה להגיש נגדו כתב אישום הועברה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינת ולמחלקת המשמעת במשטרה. לטענת סעדה, מרבית הגורמים המקצועיים סברו שיש מספיק ראיות להוכחת האשמה, אך ניכר היה חוסר רצון מובהק מצד שי ניצן והיועמ"ש דאז, יהודה ויינשטיין, לקבל את המלצת מח"ש.

לדברי סעדה, המשך כהונת ריטמן בתפקידו נראה בלתי סביר וההערכה המקצועית הייתה שככל שהוא יפרוש מתפקידו, הדבר יפחית במידה רבה את עוצמת העניין הציבורי הכרוך בצורך למצות עימו את הדין בהליך פלילי. לטענתו, הוא ומנהל מח"ש הקודם נדהמו לגלות דרך פרסום בתקשורת כי מבלי לשתפם בכוונת היועמ"ש, הוחלט בהמלצת שי ניצן לסגור את התיק.

בתביעה טוען סעדה כי ריטמן פקד לעתים קרובות את לשכת פרקליט המדינה דאז, וביתר שאת לנוכח חקירת "תיק המעונות" ותיקי ראש הממשלה דאז נתניהו. זאת כאשר במקביל נפתחה נגדו החקירה הפלילית שניהלה מח"ש.

"פרקליטיו של ריטמן שיגרו באותה עת ללשכת היועץ המשפטי לממשלה מכתבים שבהם נטען ללא כל בסיס כי מי שעומד מאחורי המתלוננת נגד ריטמן הם גורמים עלומים המבקשים לחבל בחקירת ראש הממשלה", טען סעדה בתביעה. "ניכר כי הלחץ השפיע שכן ההחלטה בפרשת ריטמן, שנתקבלה בניגוד לעמדת צמרת מח"ש, הייתה בגדר סטייה מובהקת מהמדיניות".

עוד נכתב כי "השבת ניצב ריטמן לתפקידו כמפקדם הבכיר של הקצינה הנפגעת ושל השוטרים והשוטרות שתמכו בגרסתה, ושל אלפי שוטרים ושוטרות נוספים, עלתה לכדי עיוות דין ושידרה מסר חמור ביחס לגורלן של מתלוננות במשטרה".

סעדה מאשים כי "חזרתו של ריטמן לתפקיד ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, כאחד מבכירי הניצבים המשרתים בה והלוחשים על אוזנו של המפכ"ל, לא בישרה טובות גם לגבי המשך שיתוף הפעולה החיוני בין משטרת ישראל למח"ש".

פרשת אום אל-חיראן

התביעה עוסקת גם בפרשת אום אל-חיראן שהתרחשה ב-18 בינואר 2017, שבה נהרג יעקוב אבו אלקיעאן מאש אנשי משטרה, והשוטר ארז לוי ז"ל נהרג אף הוא כתוצאה מפגיעת רכבו של אלקיעאן המנוח.

סעדה מתאר כיצד בשלב מוקדם מאוד לאחר האירוע, הכריז המפכ"ל אלשיך בפני התקשורת כי מדובר ב"אירוע טרור על רקע לאומני בחסות דאעש", שנוטרל על ידי המשטרה, וכי בסמוך לאחר מכן, הפיצה דוברת המשטרה ביוזמתה את סרטון האירוע שצולם על ידי מסוק משטרתי, ממנו עלו סימני שאלה רבים ביחס להתרחשות וביחס לטענת המפכ"ל דאז כי מדובר ב"פיגוע".

"משלב מוקדם היה ניכר כי במקום לאפשר לבדיקה להתנהל ביעילות ולוודא שיתוף פעולה מלא של המשטרה עם חוקרי מח"ש, המפכ"ל מבקש לדבוק בעמדתו ולעמוד כחומה בצורה מאחורי דברים בלתי מבוססים שיסודם בדיווח ראשוני של שוטריו, שבחר לומר בהלוויית השוטר", טען סעדה בתביעה.

הוא הוסיף כי "בלשון המעטה, המשטרה והעומד בראשה לא שיתפו פעולה עם החקירה שניהלה מח"ש על האירוע. התנהלותם החריגה פורטה בחוות דעת במח"ש בנושא שהוגשה לפרקליט המדינה דאז. בחקירה הופעלו על מח"ש לחצים מצד אלשיך והחקירה אף שובשה על ידי אלשיך עצמו".

"תיכנס בסעדה"

לדברי סעדה, השיא היה כשעוזר המפכ"ל דאז, נצ"מ עפר שומר, שלח אליו בשגגה הודעה שנשלחה אליו, ככל הנראה מהמפכ"ל דאז, שבה האחרון מורה לו: "תיכנס בסעדה".

בנוסף, טוען סעדה כי הוא הואשם על ידי עוזרו של אלשיך כי ניהול החקירה של אירוע אום אל-חיראן, "פוגע במפכ"ל ובמדינת ישראל", ושהוא "לא פטריוט".

כמו כן, סעדה טען כי אלשיך ניסה בזמן אמת להרתיע אותו ואת מח"ש מלחקור את המשטרה. סעדה הוסיף כי אלשיך פנה למנהל מח"ש והלין בכזב על התנהלותו של ראש צוות החקירה, סנ"צ דובי שרצר, וכן על הדלפות" מצידו של סגן מנהל המחלקה. "הוא אף טען בפני מנהל המחלקה דאז כי ככל שהיו שואלים לדעתו, הוא היה ממליץ לפרק את מח"ש ולבנות אותה מחדש", נכתב.

לפי התביעה, "על כך הבהיר מנהל מח''ש דאז לאלשיך כי סגנונו הבוטה והלשון המאיימת שבה הוא נוקט בדבר הצורך ב'פירוק מח"ש', משתייכים לעולם תוכן של פירוק ארגונים עוינים, עולם אשר מח"ש ואנשיה כלל אינם חלק ממנו".

כאמור, סעדה מאשים כי "המפכ"ל אלשיך שיבש את חקירת אום אל-חיראן שעה שבמהלך תדרוך משטרתי באותו חודש בנוגע לתיקי רה"מ לשעבר נתניהו, הוא בחר בד בבד לתדרך גם בנושא ההתרחשות באום אל-חיראן, שהייתה אותה עת בראשיתה של בדיקה וחקירה". 

"בתדרוך זה חשף המפכ"ל, במתכוון או ברשלנות חמורה, פרטים רגישים ומוכמנים מגרסת השוטרים, שהיו באותה תקופה תחת חקירה", נכתב וצוין גם כי "יש יותר מיסוד סביר לחשד כי כתוצאה מתדרוך פומבי זה, למדו השוטרים על פרטים מגרסת מי מחבריהם ואימצו חלקים מהגרסה שהדליף אלשיך, תוך שהם סוטים מגרסתם הקודמת". על רקע זה, נטען בתביעה כי זומנה ישיבה אצל היועמ"ש אביחי מנדלבליט בימי חקירות ראש הממשלה לשעבר.

"במהלך ישיבה זו", נכתב, "עימת מנהל מח"ש חזיתית את המפכ"ל דאז ועוזרו עם המסר המאיים שנשלח לתובע. השניים התעלמו מכך לחלוטין תוך שנראה היה כי באופן מתואם ומתוכנן היטב, השתלח עוזר המפכ"ל (נצ"מ שומר) בתובע בלשון בוטה, בגידופים ובצעקות, הכל בחסות המפכ"ל אלשיך, שביקש להפוך את הקערה על פיה, וניצל את המהומה בישיבה כדי לדרוש באותה הזדמנות לפרק את מח"ש למרכיביה.

"המסר שהתקבל בסופה של ישיבה זו היה ברור וחד - יחסי הפרקליטות והמשטרה קודמים ולא יינתן גיבוי למח"ש. כל זאת, על רקע הרצון לשלב ידיים ולהבטיח את שיתוף הפעולה במערכת על רקע תיקי נתניהו".

סעדה מוסיף כי "המפכ"ל אלשיך, שהיה בעל עניין בחקירת פרשת אום אל-חיראן והכניס את עצמו שוב ושוב לניגוד עניינים אישי ומוסדי מובהק, ראה עצמו חופשי לפעול באופן אקטיבי כדי לנסות להטיל אימה על התובע ולדחוף לפירוקה של מח"ש, או לכל הפחות בשלב ראשון, לנסות לקעקע את מעמדה ולנסות להרתיע את טובי אנשיה.

"כאמור, באותה תקופה היחסים בין המפכ"ל אלשיך לפרקליט המדינה דאז וליועמ''ש היו רגישים. מדובר היה בימי השיא של חקירות ראש הממשלה דאז, נתניהו, וממילא שיתוף הפעולה שנדרש מצד כלל הגורמים כדי לקדם את חקירות ראש הממשלה שעמדו בלב הדיון הציבורי, היה חיוני לכלל גופי אכיפת החוק. לפיכך, נהנה המפכ"ל אלשיך באותה עת ממעמד חזק מהרגיל בקרב בכירי פרקליטות המדינה".

תגובות המעורבים תובאנה לכשיתקבלו.