האופטימיות הנושבת מכיוון סנגורי נתניהו וחלקים בציבור, לאור קריאת שופטי המחוזי אתמול (שלישי) כי הם "מצפים מרשויות החקירה שיבררו ויעשו כל שנדרש כדי למנוע הדלפות בעתיד" - אינה מוצדקת. לאורך השנים האחרונות, מאז החלו חקירות נתניהו, הוכיח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המוסמך להורות על חקירת הדלפות אלו, כי הוא השכפ"ץ של המדליפים.
בספטמבר 2020, למשל, התקיים בפני שופטי בג"ץ דיון בעתירה של פרקליטי שאול אלוביץ', הנאשם בתיק 4000, בדרישה לחקור הדלפות לתקשורת של חומרים הנוגעים לתיק. במסגרת הדיון היתה זו לא אחרת מנשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, שיצאה חוצץ נגד מדיניותו הגורפת של היועמ"ש אביחי מנדלבליט להתעלם כליל מתופעת ההדלפות - המנוגדות לחוק במקרה שמקורן מעובדי ציבור: "כשבאות לפתחו של בית המשפט הזה עתירות על הדלפות של חומרי חקירה, אנו מביעים מורת רוח קשה. אלה לא אירועים נדירים שאז אפשר לשקול אירוע אחד נקודתי", אמרה הנשיא חיות. כמו כן, העירה השופטת חיות כי הדבר פוגע גם בהליך השיפוטי שאמור להתנהל בבית המשפט: "הפגיעה היא פגיעה מערכתית. האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה?".
חיות לא חסכה שבטה גם ממנדלבליט עצמו. "יש כאן קושי עם העובדה שההחלטה היא לא לעשות כלום", הטיחה חיות בנציגיו של היועמ"ש בדיון. "אם הייתם באים ואומרים: עשינו איזושהי בדיקה מוקדמת, משהו שמעיד על איזשהו ניסיון, לפני שאומרים אין תוחלת לחקירה... אנחנו מתקשים עם הדבר הזה". בהמשך פנתה לנציג היועמ"ש ואמרה כי "זה מתהפך גם עליכם".
לא נחזיק אתכם במתח, ונגלה לכם שלמרות הדברים החריפים מנדלבליט לא ממש התרגש מנשיאת העליון, ונמנע כליל מחקירת ההדלפות. זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה היועמ"ש מכשיר בפועל הדלפות במסגרת תיקי נתניהו: כבר באוקטובר 2017 פנה למנדלבליט השר לביטחון הפנים בזמנו, גלעד ארדן, בדרישה לחקור הדלפות מחקירות המשטרה של ראש הממשלה, אך ההדלפות המשיכו לזרום כמים, ללא הפרעה.
לפני כשנתיים היו אלו סנגורי נתניהו שפנו למנדלבליט לבצע בדיקת פוליגרף לאנשי הפרקליטות בחשד להדלפות מתוך משרד המשפטים - אך שוב, מנדלבליט לא גילה עניין רב.
על רקע כל אלו, ה"זעזוע" שהביעה אתמול התובעת הראשית ליאת בן-ארי מההדלפות, כמו גם הצעתה לסנגורי יו"ר האופוזיציה לפנות בנושא ליועמ"ש, הם עלבון לאינטליגנציה של השופטים, הסנגורים והציבור כולו. בן-ארי יודעת שבמקרה של "השלמת החקירה" של הדס קליין, אין כמעט סיכוי שהמדליף אינו משורות הפרקליטות - אך היא לא מודאגת: גם היא מכירה את הרקורד של מנדלבליט באי-חקר הדלפות, וגם לה ברור שההרעשה התקשורתית הבלתי פוסקת - המסתמכת על חלקי הדלפות מגמתיות ומסולפות - היא מסך העשן שמאפשר למנדלבליט לחמוק ממתן דין וחשבון לציבור בגין הגשת כתבי אישום מרושלים, מלאי חורים ונטולי תום לב. מדליפים מנצחים, גם מנדלבליט יודע, לא מחליפים.