"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי פרשת "מין תמורת מינוי": השופטת בדימוס אתי כרייף מחדשת את רישיון עריכת הדין

כחצי שנה לאחר שנסגר התיק בפרשה, כרייף הכריזה כי היא חוזרת לעולם המשפט • "אמשיך להגן על חלשים ולשמור על אנושיות", אמרה • כזכור, כרייף נחשדה בעבירות של שוחד והשמדת ראיה בפרשה שבמרכזה נחקר מינויה לשופטת במהלך קיום קשרים אינטימיים עם ראש לשכת עורכי הדין דאז אפי נוה

,עודכן
0השמעה
כרייף, צילום: יחצ תקשורת אורגינל

לאחר שתיק החקירה נגדה נסגר בפרשה שזכתה לכינוי "מין תמורת מינוי", השופטת בדימוס אתי כרייף מחדשת את רשיון עריכת הדין ומתכוונת להשתמש בכל הידע והניסיון שצברה - והפעם כסנגורית. "אמשיך להגן על חלשים ולשמור על אנושיות", אמרה.

כזכור, בדצמבר 2019 החליט פרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן, לשקול את העמדתו לדין של עו"ד נוה בחשד לעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים, ואת העמדתה לדין של השופטת כרייף בחשד לעבירות של מתן שוחד והשמדת ראייה. בהיעדר פרקליט מדינה מכהן נדחה השימוע, ובסופו של דבר, הטיל שר המשפטים את סמכות היועמ"ש בעניין זה על המשנה לפרקליט המדינה.

אפי נוה,צילום: קוקו

ההחלטה להאשים את נוה וכרייף בעבירת השוחד, בכפוף לשימוע, נסמכה על בחינת ציר הזמן ועיתוי קיום המפגש האינטימי בלב ליבו של הליך מינויה של כרייף. מחומר הראיות עלה לכאורה, כי כרייף הייתה זקוקה לעזרתו של נוה, וביקשה ממנו פעם אחר פעם לקדם את מינויה, זאת במקביל ובשילוב עם שיח אינטימי ו"שמירת האש" ביניהם. כלומר, התברר כי ציר הקשר האינטימי וציר קידום המינוי היו שלובים זה בזה.

במרץ השנה, בפרקליטות הודיעו כי אין סיכוי סביר להרשעה בפרשה. מה שהכריע את הכף נגד הגשת כתב האישום היה הדרך שבה הושגו הראיות העיקריות בפרשה - בפריצה לא חוקית לכאורה לטלפונים ניידים של נוה. בפרקליטות חשבו שאם היה בסיס להגיש כתב אישום על שוחד, יש סיכוי סביר שבית משפט היה קובע כי הראיה קבילה. אלא שבעבירה פחות חמורה של הפרת אמונים, מאזן השיקולים השתנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר