יום הלידה נחשב אחד הימים המרגשים להורים, אולם לתושב הצפון שהגיע לבית החולים העמק יחד עם אשתו שכרעה ללדת, הפך היום הזה לאחד הימים הקשים. לאחר עימות עם מאבטח בית החולים, שבסיומו כמעט איחר ללידת ילדו, הוא מצא עצמו נחקר במשטרה. רק כעבור כשנתיים, לאחר בדיקת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, הסכים בית החולים להתנצל בפני האדם, שכעת תובע את בית החולים על 150 אלף שקלים. בית החולים עדיין לא הגיש כתב הגנה.
על פי התביעה, לפני כשלוש שנים, הגיע התובע עם רעייתו למיון היולדות בבית החולים העמק, כאשר צירי הלידה היו במרווחים של כשתי דקות, כלומר - במצב לידה. עם הגעתם לבית החולים, נכנסו התובע ואשתו מהשער הראשי והגיעו למחסום שבין רחבת המיון למרפאות החוץ, שם עמדו שני מאבטחים. התובע עבד כמאבטח בעבר אצל הנתבע, ומכיר את הנוהל - שברגע שמגיעה יולדת והיא אינה מסוגלת ללכת בכוחות עצמה, מאפשרים למלווה להחנות את רכבו באופן זמני, כמה שיותר קרוב לכניסה, ולהעלות את היולדת למיון היולדות בבטחה, ולאחר מכן לחזור ולהוציא את הרכב.
התובע החנה את רכבו בצמוד למדרכה, ובהתאם הותרה כניסתם של השניים. בדרכם למעליות המובילות למיון היולדות עצר אותם מאבטח המיון, ושאל אותם: "לאן פניכם מועדות?!". התובע השיב: "למיון יולדות", והמשיך בדרכו. המאבטח, אשר עמד בדרכם, סירב לאפשר להם להמשיך עד שהתובע יוציא את רכבו לחניה הכללית. בתביעה צוין כי בעת שהמעלית הגיעה ניגש המאבטח לשניים בצורה מאיימת, תקף את התובע מילולית, עמד בין פתח המעלית לבין אשתו של התובע, אשר הייתה על כיסא גלגלים, חסם את כניסתם למעלית ואמר להם: "אתם לא הולכים לשום מקום".
עוברת אורח שהבחינה במתרחש ביקשה מהמאבטח להניח לתובע ולאשתו להמשיך למיון היולדות, לקחה את מפתחות רכב התובע והזיזה אותו, והמאבטח עזב את המקום. לאחר מכן, אותה אישה החזירה את מפתחות הרכב לתובע, ואמרה לו שהם יכולים להמשיך לדרכם. לאחר שהתובע העלה את אשתו בבטחה למיון היולדות, ניגש חזרה למיון על מנת להזיז את רכבו מרחבת המיון לחניה.
כאשר התובע נכנס בשנית לקבלה במיון כדי לפתוח תיק רפואי, ניגש המאבטח לתובע בצורה מאיימת, ובו בזמן התגרה בתובע תוך שהוא אומר לו שלא ידבר בצורה הזו למאבטחים, עד שהתקרב ועמד מול פניו של התובע, באופן שגרם לתובע להרגיש מותקף ואף חש צורך להתגונן. התובע ביקש מהמאבטח להתרחק ממנו כמה פעמים, אך המאבטח סירב והמשיך להקניט את התובע עד שהתובע הדף אותו. המאבטח הסתער לעבר התובע ותפס אותו בשתי ידיו במטרה להכותו. התובע נאבק באחיזתו, ולבסוף הצליח להשתחרר ממנו.
עוד באותו הערב, ניגשו שני שוטרים לעבר מיטת אשתו של התובע ומסרו לה הזמנה לחקירת התובע, באשמת איומים ותקיפת עובד ציבור. כך התובע מצא את עצמו ביום שלמחרת הולדת בנו בתחנת המשטרה, נחקר תחת אזהרה בחשד לאיומים ותקיפת עובד ציבור. כעבור כמה ימים התלונה כנגד התובע נסגרה, לאחר שהוחלט כי נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדת התובע לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.
התובע פנה למחלקת פניות הציבור של בית החולים להתלונן, אך שם טענו כי כל האשמה על התובע, זאת לאחר בדיקה מעמיקה בתצלומי האבטחה. פניות הציבור של משרד הבריאות, שגם אליהם פנה התובע, השיבו לו כי מאחר שהוגשה תלונה במשטרה - הם מנועים מלטפל בפנייתו. התובע לא ויתר, ופנה למשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, אשר מסרו לו כי "לאחר עיון במכלול החומרים שעמדו בפנינו, לרבות בסרטוני האבטחה, נמצא כי פעלת בהתאם לנוהלי בית החולים, המאפשרים השארת הרכב בפתח המיון לצורך הבאת היולדת לחדר הלידה".
רק לאחר מכן נמסרה לתובע תשובת בית החולים העמק: "בשם הנהלת מרכז רפואי העמק, צר לנו על השתלשלות הדברים כפי שאירעו בעת ביקורכם בבית החולים, ואנו מביעים בזאת את התנצלותנו הכנה. חשוב לציין כי אנו בבית החולים העמק מייחסים חשיבות עליונה ליחס האנושי והאמפתי, לטיפול המקצועי ולחוויית המטופל, ונמשיך להשקיע משאבים רבים בתחום זה למען לקוחותינו".
כעת הגיש התובע, באמצעות עו"ד יריב ואקנין, תביעה שבה הוא מציין, בין השאר, כי הגשת תלונה למשטרה שבה מיוחסת לו התנהגות מאיימת המהווה עבירה פלילית - פוגעת בשמו הטוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו