פיצוי למלצרית שהוטרדה מינית במהלך אירוע "בודי שוט"

אחראי המשמרת הטריד - המנהלים התעלמו: נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה לירט-ליבנה, קיבלה את ערעורה של מלצרית ב-Mike's Place בטיילת בתל אביב, עולה חדשה, וקבע כי הוטרדה מינית בעבודתה במהלך אירוע "בודי שוט" (שתיית אלכוהול מגופו של אדם אחר) על ידי מנהל המשמרת.

אחראי המשמרת חויב בפיצוי המערערת בסך של 30 אלף שקלים, והחברה חויבה בפיצוי בסך של 120 אלף שקלים - סכום הפיצוי המקסימלי על פי החוק למניעת הטרדה מינית. זה גם הסכום שאותו תבעה המערערת בכתב התביעה.

על פי פסק הדין, אחראי המשמרת חויב בפיצוי נמוך יותר לאור הנסיבות האישיות שלו וכן לאור השתת כובד האחריות על החברה, שלא הדריכה ולא הסבירה לעובדיה הצעירים את גודל האחריות שלהם לשמור על הכללים במיוחד במקום עבודה מהסוג הזה. נוסף על כך, נפסקו לטובת המערערת הוצאות בסך 25 אלף שקלים.

אירוע ההטרדה התרחש בסופה של משמרת בבר, בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר. מנהל המשמרת קרא למערערת להיכנס פנימה, והזמין אותה לבצע איתו ועם לקוח נוסף ששהה בבר "בודי שוטס". המערערת סירבה להצעה, אולם אחראי המשמרת המשיך לשכנע אותה. חרף סירובה, אחראי המשמרת הורה ללקוח להרים אותה ולהניחה על הבר בשכיבה על הגב. המערערת הייתה נבוכה מאוד ומבולבלת מהסיטואציה שאליה נקלעה, ולפיכך לא התנגדה פיזית למעשה. בעודה שוכבת על גבה על הדלפק, אמר לה אחראי המשמרת כמה פעמים "את חייבת לעשות את זה", וגם "אני לא מוכן לקבל 'לא' כתשובה".

כחלק מהמעשה פיזר אחראי המשמרת מלח על צווארה של המערערת, והורה לה להרים את חולצתה. בשלב זה אמר אחראי המשמרת ללקוחות שהיו בבר באותה עת "בטוח הולכים לפטר אותי על זה". הלקוח, שהיה בחור גדול מימדים, טיפס על הדלפק ורכן מעל גופה של המערערת כך שלא הייתה יכולה לזוז, וליקק את צווארה ואת בטנה. לאחר מכן, דחף אחראי המשמרת פרוסת לימון לפיה של המערערת, והורה ללקוח לקחת באמצעות לשונו את פרוסת הלימון.

בשלב זה ניסתה המערערת לרדת מהדלפק, אולם אחראי המשמרת דחק בה להישאר במקומה ולבצע "בודי שוט" מגופו של הלקוח. המערערת, שהייתה נבוכה ומבולבלת, הצמידה את פיה במהירות לבטנו של הלקוח, אבל אחראי המשמרת דרש מהמערערת לעלות על הדלפק ולבצע את ה"בודי שוט" כשהיא ישובה על גופו של הלקוח ואוחזת את ידיו. אחראי המשמרת משך את המערערת בידיה, ולקוח אחר שהיה בבר הרים אותה והניח אותה בניגוד לרצונה על גופו של הלקוח.

מנהל המשמרת דחף בחוזקה את ראשה מטה, עד ששפתיה של המערערת הוצמדו לבטנו של הלקוח. בבר היו מספר לקוחות באותה עת שצפו במקרה, וחלקם גם צילמו את הנעשה במכשירי הטלפון הניידים שלהם. לאחר שהניחו למערערת היא יצאה למרפסת הבר ופרצה בבכי.
לאחר הגשת התלונה נפגשה המערערת עם אחד מהבעלים, והם צפו יחד בסרטונים המתעדים את האירוע במצלמות האבטחה. המנהל טען פעמים רבות שהיא נהנית מהמתרחש. בסוף הפגישה שאל המנהל את המערערת מה היא רוצה "להוציא" מתלונתה, והציע לה תמורה כספית אם תסכים לוותר על תלונתה.

לעניין אירוע ה"בודי שוט", קבע בית הדין הארצי כי האירוע מהווה מעשה מגונה כהגדרתו בסעיף 3(2) לחוק למניעת הטרדה מינית, וכי "לא יכולה להיות פרשנות אחרת שאירוע ה'בודי שוט' הוא מעשה בעל אופי מיני בוטה ביותר, ועל פי טיבו וטבעו הוא מעשה מגונה".

כן נקבע כי לאחר שהתלוננה על אירוע ההטרדה בפני מנהליה, הם לא טיפלו בתלונתה כמחויב בחוק למניעת הטרדה מינית.

אשר למקומות "מועדים", שבהם מקובל לשתות אלכוהול, כמו בר Mike's Place שבו התרחש האירוע הנוכחי, נקבע כי "כאשר מדובר במקום 'מועד', או אז יש לעבות את דרישות המניעתיות המוקדמות. במקרים שכאלו על המעסיק לבחון שההסברים וההדרכות בדבר מניעת הטרדה מינית מועברים באופן קבוע לעובדים. כמו כן, על המעסיק לוודא שישנה מודעות בקרב העובדים לסוגי ההטרדות המיניות ולגבולות האסור והמותר במסגרת מקום העבודה. במסגרת ההסברתית חשוב גם שיועבר לעובדים המסר כי המעסיק קשוב לנושא, ומעוניין בכך שמי שמרגיש מוטרד יפנה אליו או לאחראי לנושא במקום העבודה".

הנשיאה התריעה בפסק הדין על אודות חובת מעסיקים במקומות מסוג זה, וכך קבעה: "האקלים הארגוני הכללי למיגור אמיתי של תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא משמעותי ביותר, ומצביע על כך שאין להסתפק רק בקיום פורמלי-טכני של הוראות החוק והתקנות. הדברים הללו חשובים בפרט למקומות שבהם מלכתחילה ישנו קושי מובנה ליצירת מקום עבודה נקי מהטרדות מיניות בשל אופיו והאווירה השוררת בו, או אז גדלה ומתעצמת החשיבות בהקפדה על הוראות החוק באופן מהותי, ובמצב דברים זה הבניית אקלים ארגוני נכון יש בה ודאי לסייע לתוצאה הרצויה והמחייבת".

נקבע כי על רקע היותו מעשה בעל מאפיינים מיניים מובהקים, גם אם לא הייתה כוונתו של אחראי המשמרת לבצעו לשם גירוי או סיפוק מיני, בעצם המעשה כשלעצמו יש ללמוד על הכוונה המינית הנדרשת להוכחת היסוד הנפשי. בהקשר זה נקבע כי "נוכחנו לדעת כי במעשיו של המשיב (אחראי המשמרת) יש אלמנט של מיניות גלויה, כך שעל פי אמות מידה אובייקטיביות של האדם הממוצע, ייחשבו מעשיו ללא הגונים, לא מוסריים ולא צנועים. על כן אין כל ספק, כי מעשי המשיב מעשים מגונים הם. הפסול המוסרי עולה באופן בולט ממעשי המשיב, ומתקיימים אפוא התנאים שנקבעו בפסיקה והוזכרו לעיל, לצורך הקביעה כי מדובר ב'מעשה מגונה'".

אשר לאחריות המעסיק, התרשם בית הדין הארצי - בדומה לבית הדין האזורי - כי אופן הטיפול בתלונתה של המערערת היה לקוי. במסגרת פסק הדין נסקרו בהרחבה חובות המעסיק בסוגיה של הטרדה מינית בעבודה, והודגש כי "את כלל ההוראות הללו לא די לקיים באופן טכני גרידא, אלא על המעסיק יש לתת את הדעת ולפעול באופן שיקדם צעדים מניעתיים בפועל".

בית הדין הארצי קיבל את עמדת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שהגיש עמדה בתיק, שלפיה ניתן לראות בעצם מעשה "הבודי שוט" כפרקטיקה פסולה של החפצת נשים, וגם מטעם זה יש לראותו כמעשה מגונה. עוד צוין בהקשר זה כי "מעשה ה'בודי שוט', הכולל פרקטיקה של החפצת נשים, הוא פסול, ובפרט כאשר נעשה במקום עבודה, אשר צריך להיות מקום מוגן ובטוח עבור העובדות בו ואף עבור המבלים במסגרתו כבענייננו.

"הדברים (מקבלים) משנה תוקף עת מדובר במקום עבודה שמשקאות אלכוהוליים הם המוצר העיקרי הנמכר בו, וכל שימוש חריג במשקאות שבו לוקחים חלק עובדים, עובדות ואורחים הוא פרקטיקה שתוצאותיה עלולות לחשוף את העובדים בסביבת עבודה שכזו לסיכונים ולפגיעות".

אל הנשיאה הצטרפו חברי ההרכב פה אחד השופטים חני אופק-גנדלר ואילן סופר, ונציגי הציבור גב' רחל בנזימן ומר דורון קמפלר.