העליון קבע: "מסלולי הלימוד בהפרדה מגדרית לחברה החרדית - חוקיים"

בית המשפט העליון דן בשבועות האחרונים בסוגית שילוב הציבור החרדי באקדמיה. זאת בעקבות, ארבע עתירות שהוגשו בנושא – שתי עתירות דנו באיסור מרצות ללמד במסלולי הלימוד לגברים במוסדות החינוך החרדים, ושתי עתירות נוספות התנגדו להפרדה המגדרית של סטודנטים חרדים באקדמיה.

בית המשפט העליון קבע היום (שני), בדעת רוב, כי המועצה להשכלה גבוהה תהיה רשאית לקבוע מתווה לשילוב הציבור החרדי באקדמיה, לרבות מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית.

יחד עם זאת, נקבע כי יש לאכוף את איסור ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוסים, וכי מדיניות המאפשרת הדרת מרצות ממסלולים, שבהם לומדים גברים בלבד, מהווה אפליה אסורה של מרצות במוסדות להשכלה גבוהה שיש לבטלה לאלתר.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, עמד על כך שאין לקבל את הטענה כי כל הפרדה מגדרית באוניברסיטאות ובמכללות פוגעת בזכות היסוד לשוויון.

עוד ציין כי מרבית התלמידים הלומדים במסלולים הנפרדים בוחרים בכך מרצונם החופשי, בהתאם להשקפותיהם הדתיות התומכות בהפרדה מגדרית כאורח חיים, מה גם שקיומם של המסלולים הנפרדים איננו משפיע על התנהלות המסלולים הכלליים המעורבים, הפתוחים בפני כל מי שחפץ וחפצה בכך.

מלצר הדגיש כי גם אם מתקיימת בהסדר פגיעה מסוימת בשוויון, היא נעשית לתכלית ראויה של שילוב האוכלוסייה החרדית באקדמיה ועומדת ברובה במבחני המידתיות, למעט בסוגיה של הפליית מרצות – שאותה יש לבטל. בצד זאת הוא ציין כי יש לאכוף בקפדנות גם את איסור ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוסים, וכן יש לבחון אמצעים חדשים, כמו הרצאות מקוונות, שעשויים לפתור בעיות שונות שהתעוררו.

גם השופט ניל הנדל אמר כי יש לאפשר את המשך קיומם של המסלולים הנפרדים לבני ובנות החברה החרדית, ואמר כי פתיחת המסלולים הנפרדים מאפשרת לגברים ולנשים בחברה החרדית ללמוד באקדמיה, ובלי מסלולים אלו רבים מהם לא ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה.

השופט יוסף אלרון ציין את האינטרס הציבורי רב המשקל שבפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה עבור האוכלוסייה החרדית, מה שיאפשר שילוב החברה בשוק התעסוקה.

אלרון הדגיש כי יש לפרש את חוק זכויות הסטודנט בצמצום, כך שהוא מתיר להפעיל מסלולים שבהם מתקיימת הפרדה בין גברים לנשים כחריג בלבד, ורק כאמצעי לשילוב אוכלוסיות שבהן קיים צורך של ממש בעידוד השתלבותן באקדמיה. עוד הדגיש, כי מן הראוי לקבוע בעתיד הוראות ברורות באשר לאופן שבו ניתן להבטיח כי בני שני המינים יוכלו ללמוד כל תחום בו הם חפצים, וכי מוסדות ההשכלה הגבוהה לא יפלו בפועל נשים המבקשות ללמד במסלולים הנפרדים.

השופטת ענת ברון: "תפיסה סטריאוטיפית של נשים ככאלה ש'מפריעות' לגברים ללמוד"

בדעת מיעוט היו השופטים עוזי פוגלמן וענת ברון, כי סברו שהחלטת המל"ג ניתנה בחוסר סמכות, וכי דינה בטלות.

השופט פוגלמן אמר כי החלטת המל"ג פוגעת בשוויון ומהווה הכשרה מוסדית להפרדה באקדמיה ומנציחה עמדה פוגענית כלפי נשים ותפקידן בחברה. עוד הוסיף כי התוכנית לא עומדת בחובה לשמור על שוויון הזדמנויות, משהיצע המסלולים בהפרדה אינו שוויוני, ומשההפרדה המגדרית לא נותרת תחומה לכיתות הלימוד וזולגת אל המרחבים הציבוריים.

כאמור, השופטת ענת ברון הצטרפה לעמדתו והוסיפה כי ביסוד התוכנית עומדת תפיסה סטריאוטיפית של נשים ככאלה ש"מפריעות" לגברים ללמוד, היא מנציחה פערי מעמדות מגדריים ואת תפיסתן של נשים כנחותות והכל בחסות המדינה ובתוככי המרחב הציבורי.

עוד ציינה כי החשש הוא מ"נרמול" של ההפרדה המגדרית והתפשטותה בשוק העבודה.

לסיום אמרה כי המל"ג לא עמדה בחובה המוטלת עליה למצות אלטרנטיבות אחרות לשילוב חרדים באקדמיה טרם שפנתה לאמצעי הפוגעני של הפרדה מגדרית, וכי נדרשת חשיבה מחודשת בנוגע ללימודי הליבה, שכן המדיניות הנוהגת יוצרת חסם משמעותי בפני שילובו של המגזר החרדי באקדמיה – לא פחות ואולי יותר מהחסם התרבותי.

פרופ' יובל אלבשן, דיקן הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו, התייחס לפסיקת העליון: "משמח מאוד שבג"ץ הבהיר אחת ולתמיד שאין בין הפרדה מגדרית שמאפשרת לנשים חרדיות ולגברים חרדים ללמוד באקדמיה, לבין אפליית והדרת נשים דבר וחצי דבר, בדיוק להפך. שופטי הרוב הדגישו כי ההפרדה מחויבת כדי לשלב את הציבור החרדי בחברה הכללית וכי היא נדרשת גם לפי עקרונות הליברליות והחירות, שמאפשרים לכל אדם גם חרדי וחרדית, לחיות את חייו כרצונו ולפי בחירתו. במיוחד כשזו לא משפיעה על שאר הלומדים והלומדות באקדמיה, שלא נכנסים לגדר הקמפוסים החרדיים".

עוד הוסיף: "בג"ץ הסכים איתנו שזה מעשה דרוש לא רק מבחינה חברתית אלא גם מבחינה פמיניסטית - כדי להעצים נשים חרדיות. ההערה היחידה שפסק בנוגע להדרת נשים מרצות ממסלולי גברים, היא נקודה שאנו עצמנו העלינו לפני גורמים רבים, לרבות קבוצת העותרות עצמן לפני מספר רב של שנים. זוהי בעיה אמיתית שחייבים לפתור וניתן לעשות זאת בלי לפגוע בהפרדה".

לסיום אמר: "זו החלטה משמחת לכל מי שרואה בהשכלה הגבוהה משאב שחייב להיות נגיש לכולם, לרבות לאלה שעד היום הודרו ממנו. זו החלטה משמחת לכל מי שנפש ליברלית אמיתית פועמת בחובו".