בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק הלאום: "אין מקום להתערב בהוראותיו"

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קבע הערב (חמישי), ברוב של עשרה שופטים מול אחד, כי אין מקום להתערב בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המכונה גם חוק הלאום, או בסעיפיו השונים, וכי יש לפרשו לפי הפרשנות הקיימת וכחלק מהמארג החוקתי של מדינת ישראל.

העתירות ביקשו מבית המשפט לקבוע באופן תקדימי כי משום תוכנו של החוק הוא אינו ראוי להיות חלק מחוקתה העתידית של מדינת ישראל ועל כן יש לפסולו, אף שמדובר בחוק יסוד.

בהחלטתם כתבו שופטי הרוב כי חוק היסוד "נועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית, מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית של המדינה המעוגנים בחוקי היסוד האחרים ובעקרונות החוקתיים הנוהגים בשיטתנו".

הנשיאה אסתר חיות בפסק הדין כתבה: "בשלב זה של המפעל החוקתי הישראלי קיימת מגבלה אחת, צרה ביותר, החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת והיא כי אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית".

השופט ג'ורג' קרא סבר בדעת מיעוט כי סעיפי השפה, ההגדרה העצמית וההתיישבות היהודית בחוק שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה. השופט קרא טען כי התעלמותו של חוק הלאום מאזרחי המדינה, הערבים והדרוזים מעצימה את הפגיעה בעקרון השוויון , שלא זכה לעיגון חוקתי מפורש.

סער: "אין בחוק פגיעה בזכויות הפרט"

שר המשפטים גדעון סער הגיב להחלטה ואמר כי "‏חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". עוד אמר השר: "טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל".

שרת הפנים איילת שקד הוסיפה: ״בית המשפט העליון הכריע את המובן מאליו - אין כל בסיס להתערבות בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. יחד עם זאת, עצם הדיון בשאלת פסילת חוקי יסוד נעשה בחוסר סמכות מוחלט. שלילת סמכות העם לקבוע את אופיה וזהותה של מדינת ישראל בשם עקרונות מופשטים שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי".

יוזם החוק, חבר הכנסת אבי דיכטר, כתב בתגובה להחלטת החוק: "כפי שהבטחתי: חוק הלאום שיזמתי הינו בטון יצוק!. אני מברך את החלטת שופטי בית המשפט העליון אשר קבעו את כפי שכבר הבטחתי כי חוק יסוד הלאום הינו בטון יצוק. את עמדת השופט היחיד שהתנגד נכון לבחון בקונטקסט אחר".

עדאלה: נפעל בזירה הבינלאומית

ארגון עדאלה, שהיה בין העותרים נגד החוק, טען כי החלטת בג"ץ שלא לפסול את החוק מעגנת את "העליונות היהודית וההפרדה הגזעית" כעקרונות מכוננים של המשטר הישראלי, ואף קרא להתערבות בינלאומית. 

"העליון בישראל אישר בפסיקתו את עיגון העליונות היהודית וההפרדה הגזעית כעקרונות מכוננים של המשטר הישראלי. קביעת זהות חוקתית, ממנה מודרים כליל מי שאינם נמנים על הקבוצה השלטת, אינה לגיטימית ומפרה את האיסורים המוחלטים של המשפט הבינלאומי", נאמר בהודעת עדאלה,  "הוכח סופית שבג"ץ אינו מגן על הפלסטינים מפני חוקים שהם מהגזעניים ביותר בעולם מאז מלחמת העולם השנייה ונפילת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה – כך בנושא איחוד משפחות, כך באישור חוק ועדות הקבלה וחוק החרם, וכך גם כעת באישור זהותה החוקתית של המדינה. מרכז עדאלה ימשיך לפעול בזירה הבינלאומית כדי לחשוף כי המשטר הישראלי כפי שמתבטא היטב בחוק היסוד הזה, הוא משטר קולוניאלי בעל מאפיינים מובהקים של אפרטהייד".

גם בארגון יוזמת אברהם תקפו את ההחלטה, וקראו לכנסת לבטל את חוק היסוד: "הפסיקה לא משנה את מהותו הגזענית והמפלה של חוק הלאום, המקבע את מעמד האזרחים הערבים בישראל כאזרחים מסוג ב'. יש לבטל את חוק הלאום ולחוקק תחתיו את חוק יסוד: השוויון".

בימין תקפו: העתירה היתה צריכה להידחות על הסף

אמנם בית המשפט העליון בחר שלא לפסול את החוק, אך גם בארגוני הימין תקפו את בג"ץ על כך שדן בעתירה בכלל, ולא דחה אותה על הסף. מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו" התייחס להחלטת בג"ץ שלא לפסול את חוק הלאום: "עצם קיום הדיון בנושא הוא שערורייתי. בג"ץ אינו קשור לאירוע ואף אחד מעולם לא הסמיך את בג"ץ לפסול חוקים ובטח שלא חוקי יסוד. מדינת ישראל חייבת לתקן את מערכת המשפט האקטיביסטית הקיצונית. יש לקדם בדחיפות את פיסקת ההתגברות ולאחר מכן את חוק יסוד הפרדת רשויות כדי לעצור את ההתנהלות הבלתי חוקית הזו. אסור לתת לאקטיביזם שיפוטי פרוע לסכן את עתידה של מדינת ישראל".

בתנועה למשילות ודמוקרטיה הוסיפו: "אפילו אהרן ברק, אבי האקטיביזם השיפוטי, לא חשב שיש לבית המשפט סמכות לדון בתוקפם של חוקי היסוד. בפסק הדין מהיום בג''ץ מעמיד את עצמו מעל המחוקק ופוגע קשות בדמוקרטיה הישראלית. הכנסת חייבת להסדיר את היחסים בין הרשויות, ולחוקק את חוק יסוד: החקיקה".

גם בפורום "קהלת" התייחסו לפסק הדין, ואמרו: "בית המשפט נתן גם קריאת כיוון מדאיגה בניסיונו לסרס פרשנית את חוק היסוד שחוקקה הכנסת בדיון מפורט ומקיף שלא היה כמותו. פסק הדין שניתן היום, על אף שלא שינה את המצב המשפטי, נותן קריאת השכמה לכנסת לשנות מן היסוד את יחסי הרשויות בישראל ואת דרך בחירת השופטים בבית המשפט העליון".