פרשת ההשפעה הזרה: זיני מתעקש שהחשדות חמורים, אך גורמים תוהים - "איפה הראיות?"

במשטרה סבורים כי החומרים שהועברו עד כה מצביעים על חשד לעבירות בתחום מימון המפלגות, ולא על שוחד בחירות או השפעה זרה • בשב"כ ממשיכים להבטיח כי יעבירו מידע נוסף, אך החומרים טרם נמסרו

סולברג, בהרב-מיארה וזיני , אורן בן חקון, יונתן זינדל, ור פזואלו, פלאש90
סולברג, בהרב-מיארה וזיני | צילום: אורן בן חקון, יונתן זינדל, ור פזואלו, פלאש90

פרשת החשד להשפעה זרה על הבחירות יצאה לדרך בקול תרועה, אך בשב"כ ממשיכים להבטיח כי יעבירו למשטרה חומרים נוספים - ואלה טרם הועברו. גם בפגישה שהתקיימה אתמול (רביעי) בין גורמים משני הגופים שבו בשב"כ והבטיחו להעביר מידע נוסף, אך החומרים טרם נמסרו. בשב"כ לא השיבו לשאלת "היום" מדוע העברתם מתעכבת.

ראש השב"כ דוד זיני משוכנע כי החשדות חמורים ועשויים, לשיטתו, להצדיק אפילו פסילת קולות. אלא שלפי חוות הדעת שהעבירה המשטרה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, החומרים שנמסרו עד כה מצביעים על חשד לעבירות פליליות מינוריות בתחום מימון המפלגות, ולא לשוחד בחירות או להשפעה זרה.

הצהרה של יו״ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג // ועדת הבחירות

לפי גורם המעורה בפרטים, במהלך הפגישה אתמול הוצגה חוות הדעת של המשטרה, שהתבססה על החומרים שהועברו עד כה. בשב"כ שבו וטענו כי בידיהם חומרים נוספים שבכוונתם להעביר. "אם יש להם חומרים כבר מספר שבועות, למה הם לא מעבירים אותם? למה לא העבירו אותם עם כל שאר החומר?", תהה הגורם.

בשלב זה, מלבד העיתונאי עבד אבו שחאדה, שנחקר בפרשה ושוחרר, היועצת המשפטית לממשלה לא אישרה לזמן נחקרים נוספים לדרישת השב"כ. בשירות טוענים כי החקירה נמשכת וכי מידע נוסף נמצא בידיהם, אך טרם סיפקו למשטרה תשתית ששינתה את הערכתה ביחס לחומרת החשדות.

ברקע הפרשה עומד מידע מודיעיני, שלטענת השב"כ מצביע על חשד להזרמת כספים ממדינות זרות לצורך השפעה על הבחירות. השירות תיאר חשדות למימון בהיקפים נרחבים, שמקורו בגורמים בעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים, וכן חשד לשוחד בחירות. בעקבות החשדות שהוצגו לוועדת הבחירות המרכזית, הורה יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, על הקמת צוות חקירה משותף לשב"כ ולמשטרה.

ראש השב"כ דוד זיני והמפכ"ל דני לוי | צילום: נעם ריבקין/פנטון פלאש90

אלא שהקושי בהעברת החומרים מלווה את הפרשה מראשיתה. בתחילת עבודת הצוות המתינו במשטרה לקבלת המידע מהשירות, ובהמשך החלו החומרים לעבור בפעימות. המחלוקת נוגעת גם למהות העבירות הנבדקות. דיני מימון המפלגות מסדירים את מקורות הכספים, מגבילים את גובה התרומות ומחייבים דיווח וביקורת. בין היתר, נאסר על מפלגות לקבל תרומות מתאגידים בארץ ובחו"ל וממי שאינם בעלי זכות בחירה בישראל. הפיקוח על חשבונות המפלגות מופקד בידי מבקר המדינה.

עם זאת, חשד להפרת דיני מימון המפלגות אינו כשלעצמו ראיה לשוחד בחירות או לכך שתוצאות ההצבעה הושפעו. זו גם המחלוקת בשלב הנוכחי: במשטרה מזהים בחומר שהועבר חשדות בתחום המימון, ואילו בשב"כ מתעקשים כי התמונה חמורה יותר, אך אינם מספקים ראיות לכך.

נזכיר כי פרשה קודמת שנגעה למימון מפלגות נחשפה בבל"ד בעקבות מערכות הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות ב-2013. במרכזה עמדו כ-3.2 מיליון שקלים שהופקדו בחשבונות המפלגה והוצגו למבקר המדינה כתרומות פרטיות לגיטימיות, באמצעות דיווחים כוזבים וקבלות מזויפות. מקור הכספים אינו ידוע. בשנת 2021 הורשעו במסגרת הסדר טיעון 13 מאנשי המפלגה, בהם חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי, בעבירות זיוף ומרמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר