אזרחית רוסיה שאינה דוברת עברית ביקשה להיאבק בהחלטה שחייבה אותה לצאת מישראל. היא הגישה לבית המשפט בקשה ללא ייצוג של עורך דין, ונעזרה ב־ChatGPT לניסוח ולתרגום שלה. לצד הטענות, הוסיפה הבהרה: אם נפלו במסמך טעויות ניסוח או תרגום, היא מבקשת שלא ייזקפו לחובתה. הבקשה הגיעה לשופט עודד מאור, מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. הוא בחן את טענותיה, אך הבהיר שההסתייגות שצירפה אינה פוטרת אותה מאחריות למה שנכתב בשמה. ״הערת אזהרה אינה יכולה להפוך מסמך שהוגש לבית המשפט למסמך שאיש אינו נושא באחריות לו״, כתב.
המבקשת, ילידת 2002, נכנסה לישראל בנובמבר 2022 באשרת תייר. לאחר שפג תוקפה הגישה בקשת מקלט, בטענה שנשקפת לה סכנה ברוסיה בשל התנגדותה לנשיא ולממשלה ותמיכתה באוקראינה. בקשתה נדחתה, והיא פנתה לבית הדין לעררים וביקשה למנוע את הליכי האכיפה נגדה.
במהלך ההליך דרש ממנה בית הדין לאשר בתצהיר שהבינה את המסמכים שהגישה, וכי תוכנם אמת ומקובל עליה. בהמשך נדחתה בקשתה לסעד זמני, והיא נדרשה לצאת מישראל בתוך 14 ימים. על ההחלטות האלה, לצד החלטה קודמת, הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט.
בבקשה הסבירה שהמסמך נוסח ותורגם בסיוע ChatGPT משום שאינה דוברת עברית ואינה יודעת לנסח מסמך משפטי בשפה. היא ביקשה מבית המשפט ״לפרש בקשה זו לפי מהותה ולא לזקוף לחובתי טעות ניסוח או תרגום״.
״לאחרונה אני נתקל בתופעה שהולכת ומתרחבת. בעלי דין שאינם מיוצגים נעזרים בבינה מלאכותית לניסוח כתבי טענותיהם, שכן השירות ניתן חינם או בעלות זעומה״, כתב השופט מאור. לדבריו, הם מצרפים למסמכים ״הערת אזהרה״ על מידע שעלול להיות חסר או לא מדויק, ומבקשים שבית המשפט לא יבוא איתם חשבון אם הדברים נכתבו ״בערך״.
עוד הוסיף כי ״התרשמותי היא שביסוד הבקשה עומדת תפיסה שגויה שלפיה משפטים הוא מקצוע של ‘מילים’, וכי די בטקסט רהוט כדי ליצור טיעון משפטי״, כתב. ״הבינה המלאכותית מיטיבה לייצר טקסט שנשמע משפטי, בטוח ורהוט. אולם טיעון משפטי נשען בסופו של דבר על מקורות קיימים, על עובדות שנבדקו ועל מי שעומד מאחוריהם״.
הוא הסביר שכאשר מגיש המסמך מתנער מתוכנו, הצד שכנגד ובית המשפט נדרשים לברר מה נכון ומה אינו נכון, ולעיתים אף לחפש פסקי דין שאינם קיימים. ״הערת האזהרה אינה מונעת נזק זה, אלא רק מודיעה עליו מראש״.
במקרה הזה, הדגיש, הבקשה לא הפנתה לפסקי דין מומצאים. הבעיה הייתה שלא הייתה ברורה ומסודרת, ולא תמיד הייתה מדויקת. השופט מאור הסביר שקרא אותה לפי מהותה, הרכיב את השתלשלות האירועים מתוך המסמכים שצורפו ובחן את הטענות לגופן. עם זאת, הבהיר שבית המשפט אינו יכול להשלים טענות שלא נכתבו או לתקן עובדות שגויות במקום מי שהגיש אותן.
השופט מאור הכיר בקושי של אישה שאינה מיוצגת ואינה דוברת את השפה. ״ניתן להבין מדוע הבינה המלאכותית, הזמינה בכל שעה ובעלות זעומה, אם בכלל, נראית בעיניה כמענה לכך״, כתב. הוא הדגיש שאין לפסול את עצם השימוש בכלי, אך הוסיף: ״ואולם הנגשה אינה פטור מאחריות. הבינה המלאכותית היא כלי עזר, והיא אינה באה במקום המחשבה, הבדיקה והאחריות״.
לדבריו, דווקא מי שנעזר בצ׳אט כדי להתמודד עם הליך משפטי עלול להתקשות לזהות את הטעויות שלו. ״הכלי שנועד לסייע לבעל הדין עלול להזיק לו יותר מכל, משום שהוא מציג טעויות בביטחון גמור״, כתב. ״בעל דין שמסתמך על תוצר שלא נבדק אינו מחזק את טענותיו. נהפוך הוא, הוא פוגע באמינותן, ולעיתים גם בטענות הנכונות שבפיו״.
בסופו של דבר נדחתה בקשת רשות הערעור, מטעמי סף וגם לאחר בחינת ההחלטה שלא לתת למבקשת סעד זמני. השופט מאור הבהיר שהכרעתו אינה תלויה בדיון על הבינה המלאכותית. בין הנימוקים לדחייה ציין את דבריה של המבקשת בריאיון שנערך לה: היא מסרה שלא חוותה רדיפה ולא נתקלה בבעיות מצד רשויות החוק בשל הפעילות הפוליטית הנטענת, ואף אמרה שהיא שוקלת לחזור לרוסיה בנובמבר.
המבקשת לא חויבה בהוצאות. לפי ההחלטה, הערר שהגישה על דחיית בקשת המקלט ממשיך להתברר בבית הדין לעררים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו