ראיון אחד, קטע של 23 שניות שהופץ ברשתות החברתיות וציוץ שצבר יותר משני מיליון צפיות הובילו לתביעת ענק: השחקנית והדוגמנית שרי גבעתי הגישה תביעת לשון הרע בסך חצי מיליון שקל נגד פרנצ’סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת של האו”ם לשטחים הפלסטיניים.
לטענתה, אלבנזה הציגה אותה בפני מיליוני בני אדם כמי שמצדיקה הרג ילדים והשוותה את דבריה לטיעונים שבהם השתמשו נאצים להצדקת רצח ילדים בשואה. גבעתי טוענת כי בעקבות הפרסום ספגה איומים והודעות נאצה, וכי נגרמה פגיעה קשה בשמה הטוב ובפרנסתה.
הראיון שהפך ויראלי
תחילת הפרשה בספטמבר 2025, אז התראיינה גבעתי לערוץ i24NEWS במסגרת ראיון מצולם שנמשך כ-16 דקות. במהלך השיחה התייחסה לחיים מחוץ לישראל, לאסלאם הקיצוני ולשינוי שחל בתפיסת עולמה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. בין היתר אמרה: “עצוב לי על כל ילד בעולם שבוכה, עצוב לי, אבל אני גם מבינה שהילד הזה, אם אנחנו לא נפעל, יגדל להיות טרוריסט”.
על פי כתב התביעה, דבריה של גבעתי נאמרו במסגרת דיון על הקצנה ועל השפעתם של גורמים קיצוניים על ילדים. לטענתה, היא התייחסה לצורך להתמודד עם קיצוניות באמצעות חינוך ופעולה נגד גורמים קיצוניים, ולא הצדיקה בשום שלב פגיעה בילדים. עוד נטען כי במהלך אותו ראיון מתחה גבעתי ביקורת גם על התבטאויות של גורמים ישראליים קיצוניים, שלדעתה גורמות נזק תדמיתי לישראל.
כשנה לאחר מכן, ב-18 בספטמבר 2026, פרסם חשבון ברשת X בשם GBC_Press קטע בן 23 שניות בלבד מתוך הראיון, בצירוף תרגום חלקי לאנגלית. לטענת גבעתי, הקטע הוצא מהקשרו ולא כלל את הדברים שנאמרו לפניו ואחריו.
למחרת, ב-19 בספטמבר, שיתפה אלבנזה את הפרסום בחשבונה, שלו היו לפי כתב התביעה כ-598 אלף עוקבים, והוסיפה באנגלית: “הילדים יגדלו. זה היה הטיעון שנתנו בכירים נאצים במהלך משפטי נירנברג כדי להצדיק מדוע הם הרגו ילדים בתקופת השואה”.
"נזק בלתי הפיך"
בתביעה נטען כי באמצעות הדברים יצרה אלבנזה קשר ישיר בין דבריה של גבעתי לבין הצדקות ששימשו את הנאצים לרצח ילדים. “בפרסום זה יצרה הנתבעת קישור ישיר בין דברי התובעת לבין הצדקה שניתנה על ידי נאצים להריגת ילדים”, נכתב בתביעה. עוד נטען כי הפרסום הציג את גבעתי כמי שתומכת בהרג ילדים, אף שלא אמרה זאת בראיון.
לפי נתונים המובאים בתביעה, הציוץ של אלבנזה צבר כ-2.3 מיליון צפיות, כ-25 אלף שיתופים מחדש וכ-93 אלף סימוני אהבתי. לטענת גבעתי, הפרסום לא נותר בתחומי חשבונה של אלבנזה, אלא הופץ בכלי תקשורת וברשתות חברתיות ברחבי העולם, בין היתר באנגלית, בערבית ובצרפתית.
גבעתי טוענת כי הפרסום הוביל לפגיעה מתמשכת בשמה הטוב, וכי גם בעמוד הוויקיפדיה שלה באנגלית נכללה התייחסות לפרשה ולהשוואה שערכה אלבנזה. “במידה רבה, משמעות הדברים היא שדבריה של הנתבעת גרמו לתובעת נזק בלתי הפיך”, נכתב בתביעה.
עוד נטען כי בעקבות הפרסום קיבלה גבעתי עשרות הודעות נאצה ואיומים ישירים בחשבונותיה ברשתות החברתיות. לטענתה, מעבר לפגיעה בשמה הטוב, הפרסום אף מעורר חשש לביטחונה האישי, במיוחד לנוכח עבודתה כשחקנית ודוגמנית המופיעה בפני קהלים ברחבי העולם.
בתביעה מדגישה גבעתי כי הקריירה שלה נשענת במידה רבה על המוניטין המקצועי והציבורי שלה, וכי הפרסום עלול להרתיע סוכנויות, מפיקים, מותגים ומפרסמים בינלאומיים מלהתקשר עמה. לטענתה, הצגתה כמי שמצדיקה הרג ילדים עלולה להפוך אותה בעיני גורמים מסחריים ל”סיכון מותגי”, להוביל לאובדן הזדמנויות מקצועיות ולפגוע בכושר השתכרותה.
גבעתי טוענת כי הפגיעה הכלכלית אינה מתבטאת בהכרח בביטול חוזים קיימים, שכן במקרים רבים הזדמנויות מקצועיות אינן מוצעות מלכתחילה. עוד נטען כי הפרסום התרחש בתקופה שבה אמנים ישראלים מתמודדים עם חרמות ולחצים בינלאומיים, דבר שלטענתה מגביר את החשש לפגיעה בפרנסתה.
בכתב התביעה נטען גם כי אלבנזה הייתה יכולה לצפות בראיון המלא, שהיה נגיש לציבור, ולבחון את ההקשר שבו נאמרו הדברים לפני שפרסמה את ההשוואה לנאצים. לטענת גבעתי, אלבנזה לא פרסמה לאחר מכן הבהרה המפנה לראיון המלא או מסייגת את הייחוס שלפיו הצדיקה הרג ילדים.
שאלת החסינות
סוגיה נוספת שמעלה התביעה נוגעת לחסינותה האפשרית של אלבנזה מתוקף תפקידה באו”ם. עורכי דינה של גבעתי טוענים כי אלבנזה אינה נהנית מחסינות מפני ההליך בישראל. בין היתר נטען כי הפרסום נעשה בחשבונה האישי ברשת החברתית, אינו חלק מדוח רשמי או מחקירה מטעם האו”ם, ואינו נדרש לצורך מילוי תפקידה.
גבעתי מבקשת מבית המשפט לחייב את אלבנזה בפיצויים בגין הפגיעה בשמה הטוב, בכבודה, במוניטין המקצועי שלה ובכושר השתכרותה. נףסכום התביעה הועמד בשלב זה על חצי מיליון שקל, כאשר גבעתי שומרת לעצמה את הזכות לבקש את תיקונו בהתאם להיקף הנזקים שיתבררו בהמשך ההליך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו