בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה נגד מינויו של חננאל שם טוב, מקורבו של הרב אברהם סלים ואיש ש"ס לשעבר, ליו"ר הוועדה הממונה במועצה הדתית בירושלים. בהחלטה שניתנה אתמול (שני) הורו השופטים למדינה לנמק מדוע לא נבחנו כישוריו המיוחדים של שם טוב לתפקיד, לנוכח טענות העותרים לניגוד עניינים. אם ייקבע כי אין לו כישורים מיוחדים הרלוונטיים לתפקיד, תידרש המדינה להסביר מדוע מינויו לא יבוטל.
השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר הפנו בהחלטתם להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה לבדיקת מינויים, ובהן הנחיה העוסקת בזיקות פוליטיות לשרי ש"ס ויהדות התורה. המדינה ביקשה לדחות את המשך בירור העתירה לפברואר 2027, אך השופטים קבעו כי הדיון יתקיים בהקדם, ולכל המאוחר ב-1 בינואר 2027. בשלב זה דחה בג"ץ את הבקשה לצו ביניים, ושם טוב ממשיך לכהן בתפקידו.
שם טוב מונה בדצמבר 2025 בידי יריב לוין, שכיהן אז כשר לשירותי דת. בעבר התמודד מטעם ש"ס לראשות ביתר עילית, והוא נחשב מקורב לרב אברהם סלים, חבר מועצת חכמי התורה של המפלגה. עוד לפני המינוי דווח באתר "בחדרי חרדים" כי שם טוב היה מועמדו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד.
המדינה: הזיקה לש"ס לא חייבה בדיקה מיוחדת
את העתירה הגישה בינואר עורכת הדין בתיה כהנא דרור, בשם סיעות "האיחוד הירושלמי" ו"התעוררות" ובשם יוסי חביליו, אדיר שוורץ וברוך גיליס. לצד הדרישה לבטל את מינויו של שם טוב, ביקשו העותרים לכונן מועצה דתית נבחרת בירושלים. בדיון שהתקיים בספטמבר מתחו השופטים ביקורת על כך שבבירה לא כוננה מועצה דתית נבחרת זה 23 שנה.
באותו דיון, כפי שפורסם ב"היום", הודו נציגי המדינה כי כישוריו המיוחדים של שם טוב לא נבחנו בעת מינויו. עם זאת, טענו כי זיקתו לש"ס לא חייבה בחינה כזאת, משום שהשר שמינה אותו היה יריב לוין, איש הליכוד, ולא שר מטעם ש"ס. שם טוב אמר אז לאתר "חרדים ירושלים" כי עבר בדיקת כשירות רגילה, וכי יציג את כישוריו אם תידרש בחינה נוספת.
בעקבות החלטת בג"ץ מסרה עורכת הדין כהנא דרור: "זהו ניצחון משפטי חשוב במאבק נגד המינויים הפוליטיים בשירותי הדת". לדבריה, "המקרה של המועצה הדתית בירושלים ממחיש מדוע נדרשים כללים ברורים, שקיפות ובחינה מקצועית של מינויים, ללא תלות בזהות המפלגה המחזיקה בסמכות המינוי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו