אחרי שראש העיר תמך בנתניהו - קריית שמונה תובעת את הממשלה

אביחי שטרן, שהביע תמיכה בראש הממשלה בבחירות, מוביל עתירה לבג״ץ נגד הממשלה ושר האוצר בדרישה להאריך את תקופת הפיצויים לעסקים שנפגעו מהמלחמה • בעירייה טוענים כי הפסקת הזכאות אינה משקפת את המציאות בעיר, שטרם התאוששה מהפגיעה הכלכלית

ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן לצד רה"מ בנימין נתניהו , רשתות חברתיות
ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן לצד רה"מ בנימין נתניהו | צילום: רשתות חברתיות

רק לפני פחות מחודש, ראש עיריית קריית שמונה עמד לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודה לו והביע בו תמיכה לפני פתיחת הקלפיות והיום (שלישי) העירייה יוצאת למאבק משפטי נגד הממשלה ורשות המסים.

דובר צה"ל

עיריית קריית שמונה הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה להאריך את תקופת הזכאות לפיצויים עבור עסקים שנפגעו בעקבות המלחמה, בטענה כי המדינה הפסיקה להכיר בנזקי הלחימה בזמן שהעיר והכלכלה המקומית עדיין מתקשות להתאושש.

העתירה הוגשה נגד הממשלה, שר האוצר ורשות המסים, באמצעות עורכי הדין ממשרד בן ארי, פיש. בעירייה מבקשים לבטל את ההחלטה שקבעה את מועדי סיום הזכאות לפיצויים לעסקים בקריית שמונה, ולהאריך את ההכרה בנזק עד לסיום הלחימה, ולכל הפחות עד 31 בדצמבר 2026.

לפי העתירה, המדינה קבעה כי הזכאות לפיצויים במסלול האדום הסתיימה ב-28 בפברואר 2025, ואילו במסלולי הפיצוי האחרים הסתיימה ב-30 ביוני 2025. בעירייה טוענים כי המועדים הללו אינם משקפים את המציאות בשטח, וכי בעלי העסקים ממשיכים להתמודד עם השלכות הפינוי, הירידה במספר התושבים והפגיעה בפעילות הכלכלית.

בניין רשות המיסים בתל אביב | צילום: יהושע יוסף

בעתירה נכתב: "המבקש למדוד נזק שעודנו נמשך, אינו רשאי לעצור את הסרגל באמצע הדרך". עורכי הדין אף השוו את התנהלות המדינה ל"מיטת סדום", בטענה שבמקום להתאים את הפיצויים להיקף הנזק בפועל, המדינה דורשת מבעלי העסקים להתאים את נזקיהם למועדים שנקבעו מראש.

הנתונים שצורפו לעתירה ממחישים את עומק המשבר. לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בחודשים יולי ואוגוסט 2023 פעלו בקריית שמונה 1,242 עסקים. בתקופה המקבילה בשנת 2024 ירד מספרם ל-881 בלבד, ובשנת 2025 נרשמה התאוששות חלקית ל-1,188 עסקים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: אורן בן חקון

גם מחזורי העסקים נפגעו משמעותית: מחזור העסקאות בחודשים יולי ואוגוסט ירד מ-778 מיליון שקלים בשנת 2023 ל-589 מיליון שקלים בשנת 2024. במקביל, גביית המע"מ נטו צנחה מ-23 מיליון שקלים ל-12 מיליון שקלים בלבד.

גם חזרת התושבים לעיר נותרה חלקית. לפי הנתונים שהוצגו בעתירה, בספטמבר 2025 שיעור התושבים שחזרו לקריית שמונה עמד על 55% עד 76% בלבד, לעומת כ-87% בכלל היישובים שפונו בצפון. בעירייה טוענים כי גם עסקים שהצליחו לפתוח מחדש את שעריהם מתקשים להתאושש, בין היתר משום שחלק גדול מלקוחותיהם טרם חזרו להתגורר בעיר.

פגיעת רקטה ששוגרה מלבנון במרכז המסחרי בקריית שמונה | צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

בעתירה מצביעה העירייה גם על סתירה בין החלטות הממשלה: בעוד שרשות המסים הסתמכה על סיום הפינוי בפברואר 2025 כדי לקבוע את מועד סיום הזכאות במסלול האדום, החלטת ממשלה מאוחרת יותר אפשרה למפונים להמשיך לשהות במתקני קליטה עד יולי 2025.

מנגד, ברשות המסים טענו בתשובתם לעירייה כי הזכאות לפיצויים במסלול האדום מותנית בהפסקת פעילות מלאה בעקבות הגבלות ביטחוניות, ולא בעצם העובדה שהמלחמה נמשכת.

כעת המחלוקת עוברת לפתחו של בג"ץ. בהחלטה מ-4 בנובמבר הורתה השופטת רות רונן למדינה להגיש תגובה מקדמית לעתירה עד 4 בינואר 2027.

עבור בעלי העסקים בקריית שמונה, ההליך המשפטי הוא מאבק על ההכרה בנזקי המלחמה ועל האפשרות לקבל פיצוי גם לאחר שהמדינה קבעה כי תקופת הזכאות הסתיימה. מבחינתם, העובדה שהלחימה והפינוי הסתיימו או הצטמצמו אינה אומרת שהפגיעה הכלכלית בעיר הסתיימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר