שירת במילואים ולא קיבל שכר: החברה תשלם כחצי מיליון שקלים

בזמן שארז כהן שירת במילואים ומשפחתו פונתה מביתה, החברה שבה עבד קיבלה עבורו תגמולים מהביטוח הלאומי, אך במשך חמישה חודשים לא שילמה לו שכר. היום קיבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את תביעותיו בעיקרן וחייב את חברת טכנוסו מערכות בקרה לשלם לו כ-509 אלף שקלים, בתוספת ריבית והוצאות משפט.

מפסק הדין, שנתן השופט כאמל אבו קאעוד, עולה כי כהן החל לעבוד בחברה, העוסקת בפיתוח ושיווק מערכות חכמות לניהול חניונים, ביוני 2023. מספטמבר אותה שנה הועסק במשרה מלאה כמנהל טכנולוגיות ראשי, בשכר של 55 אלף שקלים ברוטו בחודש. עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר גויס לשירות מילואים ממושך, שבמהלכו נמשכו יחסי העבודה בינו לבין החברה.

התגמולים התקבלו, השכר נעצר

בתחילה המשיכה החברה לשלם לכהן את שכרו בהתאם להסכם העסקתו. אולם במאי 2024 הופחת השכר לכ-37 אלף שקלים ברוטו בחודש, סכום התואם בקירוב את תגמולי המילואים שהתקבלו עבורו. מפברואר עד יוני 2025 הפסיקה החברה לשלם לו שכר לחלוטין, אף שבאותה תקופה קיבלה עבורו מהביטוח הלאומי תגמולים בסך 177,866 שקלים.

כהן פנה שוב ושוב להנהלת החברה בדרישה לקבל את שכרו ולהסדיר את ההפרשות הפנסיוניות. לאחר שפניותיו לא הועילו, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה. באוגוסט 2025 הודיע על התפטרותו בשל אי-תשלום השכר והפגיעה בזכויותיו הסוציאליות, ובהמשך הגיש תביעה נוספת לקבלת פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.

החברה טענה כי המלחמה פגעה קשות בפעילותה העסקית והובילה לירידה בהכנסות ולקשיי תזרים משמעותיים. לדבריה, בתחילת שירות המילואים שילמה לכהן סכומים גבוהים מהתגמולים שקיבלה עבורו, ולכן הייתה זכאית לקזז את ההפרשים משכרו. עוד טענה כי התפטר ללא הצדקה וללא הודעה מוקדמת, וכי שילמה לו את מלוא זכויותיו ואף מעבר לכך.

הקשיים אינם פוטרים מתשלום

בית הדין דחה את טענות החברה וקבע כי לא הוכח חוב שהצדיק את עיכוב השכר. השופט הבהיר כי חובת המעסיק לשלם לעובד המשרת במילואים אינה מותנית בקבלת הכספים מהביטוח הלאומי, וכי גם קשיים כלכליים אינם פוטרים מתשלום השכר במועד.

עוד נקבע כי החברה לא העבירה את מלוא ההפרשות הפנסיוניות שבהן הייתה מחויבת, לרבות כספים שנוכו משכרו של כהן ולא הופקדו בקופת הגמל. השופט העדיף את גרסת העובד על פני גרסת מנכ"ל החברה, מאיר קוצ'ובייבסקי, וקבע כי ההתכתבויות בין הצדדים מלמדות שהחברה ויתרה בעבר על דרישתה להשבת הפרשי השכר ששולמו לו.

בית הדין קבע כי אי-תשלום השכר והפגיעה בזכויותיו של כהן הצדיקו את התפטרותו בדין מפוטר, המזכה אותו בפיצויי פיטורים. עם זאת, השופט התחשב בקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה החברה בעקבות המלחמה ונמנע מלחייב אותה בפיצויי הלנת שכר.

פיצוי גם על המצוקה

החברה חויבה לשלם לכהן 509,151 שקלים. בין הסכומים שנפסקו: 177,866 שקלים בגין שכר שלא שולם, 83,362 שקלים להשלמת פיצויי פיטורים, 137,500 שקלים לפדיון חופשה, כ-59 אלף שקלים בגין הפרשות לפנסיה ו-15 אלף שקלים בגין הפרת החובה למסור תלושי שכר כדין.

בית הדין פסק לכהן גם 25 אלף שקלים בגין עוגמת נפש, על רקע הפגיעה החריגה שנגרמה לו בתקופה שבה שירת במילואים והתמודד עם מצוקה משפחתית וכלכלית. לצד זאת, החברה חויבה בהוצאות משפט בסך 3,000 שקלים ובשכר טרחת עורך דין בסך 35 אלף שקלים.

התביעה להטלת אחריות אישית על מנכ"ל החברה ועל בעלת מניותיה נדחתה, לאחר שלא הוכחו התנאים החריגים המצדיקים זאת.