ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש הבוקר (רביעי) לבית המשפט המחוזי מרכז תביעת לשון הרע בסך שלושה מיליון שקלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. במוקד התביעה עומדים פרסומים של נתניהו שבהם האשים את בר בהסתרת מידע ובהימנעות מהעברת התרעות לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. בר מכחיש את הטענות ומציג בכתב התביעה שורה של התרעות, דיונים ביטחוניים והתכתבויות שלטענתו מלמדים כי ראש הממשלה היה מודע לסכנת ההידרדרות הביטחונית בחודשים שקדמו למתקפה.
לצד הטענות כלפי נתניהו, בר אינו מתנער מאחריותו לכישלון המודיעיני. בכתב התביעה נכתב כי "שירות הביטחון הכללי כשל בחלקו באי-מתן התרעה על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, בכך שלא סיפק את המודיעין הנדרש על היקף המתקפה ועל עיתויה". בר מדגיש כי כמי שעמד בראש הארגון הוא נושא באחריות לכשליו, וכי התפטר מתפקידו ביוני 2025.
לטענתו, התביעה אינה עוסקת בניסיון להסיר מעליו אחריות, אלא בהאשמות שהשמיע נגדו נתניהו ובניסיון, לשיטתו, לייחס לו את האחריות לאירועים.
מה קרה בליל 7 באוקטובר?
אחת הסוגיות המרכזיות בתביעה היא השאלה איזה מידע היה בידי השב"כ בלילה שקדם למתקפה, כיצד הועבר לגורמים הרלוונטיים ומתי עודכנה לשכת ראש הממשלה.
נתניהו טען בפרסומיו כי בר קיים שיחות רבות עם הרמטכ״ל דאז הרצי הלוי וראש אמ״ן דאז אהרן חליווה, אך החליט שלא לעדכן את ראש הממשלה, לא להתריע לכוחות בשטח ולא לפעול לפינוי מסיבת הנובה.
בר דוחה את הדברים. בכתב התביעה נטען כי נתניהו "יודע היטב, כי התובע לא שוחח באותו לילה עם הרמטכ"ל או עם ראש אמ"ן, וממילא לא קיים עמם 'שיחות רבות'".
לפי התביעה, במהלך הלילה התקיימו שיחות בין אנשי השב"כ למקביליהם בצה"ל, ובסביבות השעה 02:00 הוחלט להקפיץ את צוות הלוחמים המכונה "טקילה", לנוכח האפשרות שיתרחש פיגוע.
בשעה 03:03 הופצה, לפי התביעה, התרעה מתוקשבת לגורמים הרלוונטיים, שעסקה בהצטברות חריגה של סימנים אפשריים לפעילות התקפית של חמאס.
ראה הכל ושמע הכל: המזכיר הצבאי של נתניהו ב-7.10 - מדבר לראשונה
עם זאת, כתב התביעה כולל גם פרט משמעותי הנוגע להתנהלות השב״כ: בתחקיר הפנימי של הארגון נקבע בדיעבד כי ההתרעה הופצה במדרג נמוך מזה שהיה צריך להינתן לה.
עוד מובהר בתביעה כי בזמן אמת אף גורם, לרבות השב"כ, לא העריך שחמאס עומד לפתוח במתקפה כוללת בהיקף שהתממש שעות לאחר מכן.
מתי עודכנה לשכת ראש הממשלה?
בעניין עדכון ראש הממשלה, בר טוען כי המזכירות הצבאית בלשכתו עודכנה בתמונת המצב המודיעינית במהלך הלילה, וכי המזכיר הצבאי קיבל עדכון לכל המאוחר בשעה 03:55. לדבריו, בתום הערכת מצב שקיים הוא הנחה להעביר למזכיר הצבאי גם את עיקרי הדיון, והעדכון הועבר לפני תחילת המתקפה.
בר מדגיש כי המזכירות הצבאית היא ערוץ העדכון הרשמי של ראש הממשלה, וכי במסגרתה מתקבלת ההחלטה אם ומתי להעיר אותו.
כעת הכדור במגרש של נתניהו, ואחת השאלות המרכזיות היא אם יטען לחסינות ויבקש לדחות את התביעה מבלי לברר את הטענות לגופן. החוק מעניק לחברי הכנסת חסינות מפני תביעות בגין התבטאויות שנאמרו במסגרת מילוי תפקידם או למענו, אך ההגנה אינה חלה על כל אמירה. אם נתניהו יעלה את הטענה, בית המשפט יצטרך להכריע אם הפרסומים שבמוקד התביעה מוגנים. קבלת הטענה עשויה להביא לדחיית התביעה מבלי להכריע אם הדברים שאמר על בר נכונים.
למהלך כזה עשויה להיות גם משמעות ציבורית. בר מציג את התביעה כהזדמנות לחשוף מסמכים ולברר את האמת על ההתרעות שקדמו ל-7 באוקטובר. בקשה לדחות אותה בשל חסינות עלולה להיתפס כניסיון של נתניהו להימנע מהבירור הזה.
החסינות על הפרק
מקרים קודמים מלמדים כי החסינות עשויה להכריע את גורלה של תביעת דיבה, אך אינה מבטיחה את דחייתה. כך, בית משפט השלום דחה את תביעת יאיר גולן נגד טלי גוטליב בשל חסינותה. לעומת זאת, בתביעת שקמה ברסלר נגד גוטליב התקבלה טענת החסינות רק בחלקה, ובית המשפט קבע כי יש לברר חלק מהפרסומים למרות הטענה.
אם התביעה של בר תגיע לשלב הראיות, היא עשויה לפתוח צוהר גם לשאלות שבמוקד הדרישה לחקור את מחדלי 7 באוקטובר: אילו התרעות הגיעו לנתניהו ולגורמי הביטחון, איזה מידע הועבר ביניהם ומה נעשה בעקבותיו. הצדדים עשויים לבקש גילוי מסמכים רלוונטיים ולזמן לעדות בעלי תפקידים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות. בהיעדר ועדת חקירה, התביעה עשויה להפוך לזירה שבה יתבררו לפחות חלק מהשאלות המרכזיות שאמורות לעמוד בפני ועדה כזו.
במקביל, אם תוקם ועדת חקירה, עשויה להתעורר גם שאלת עיכוב התביעה בשל החפיפה בין הנושאים שייבחנו בשני ההליכים.
בר: "החלטתי שלא לשתוק"
ראש השב"כ לשעבר רונן בר מסר כי הוא מקבל אחריות לכשלי השירות: "כמי שעמד בראש השירות, אני נושא באחריות לכך שהשב"כ כשל בחלקו במתן המודיעין הנדרש על מתקפת השבעה באוקטובר ועיתויה. בהתאם לכך, בהרכנת ראש מול המשפחות השכולות, התפטרתי מתפקידי".
בר הוסיף כי לאחר המתקפה המשיך השירות לפעול נגד חמאס, וטען כי המתין להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "נלחמנו, סיכלנו בכירי חמאס בעזה ובלבנון, והשבנו חטופים במבצעי שב"כ נועזים ובמו"מ נחוש, והמתנתי בשקט שלוש שנים לכינונה של ועדת חקירה שסוף סוף תחשוף את עשיית השב"כ, לצד הכשלים, וזאת למול עלילת דם מתמשכת. נוכח ההתפרצות שלוחת הרסן של ראש ממשלה, החלטתי שלא לשתוק ולהראות לציבור את המניעים שמאחורי התנהגות פסולה כל כך".
בהמשך תקף בר בחריפות את נתניהו וקרא לו שלא לטעון לחסינות. "בעידן של מנהיגות מפלגת המתבססת על שקר, רק מהלך נחוש יחזיר את האמת לשיח ויבלום את מנגנון הנאמנות והפחד הנרקם סביבנו וכנגדו נלחמתי בתקופת כהונתי", אמר. "זו היא חובה מוסרית וביטחונית וחלק ממימוש אחריותי וחובתי למדינה. אני קורא לראש הממשלה שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות. בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית - האמת תתברר בבית המשפט. מעט מן האור יסלק הרבה מן החושך".
בתגובה לתביעה תקף נתניהו את בר וכתב: "רונן, אתה רציני? הרי היה לך את מספר הטלפון האדום שלי, ויכולת מיד להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון". נתניהו הוסיף כי מאבטחי השב"כ המלווים אותו "24/7" יכלו להשיגו בתוך דקות, וטען: "כמה חיים היינו יכולים להציל אם רק היית מתקשר בזמן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו