בית המשפט דחה את חסינות גוטליב לעניין חשיפת זהות בעלה של שקמה ברסלר

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל באופן חלקי את בקשתה של ח"כ טלי גוטליבלסלק על הסף את תביעת לשון הרע שהגישה נגדה שקמה ברסלר, וקבע כי חברי הכנסת נהנים מחסינות רחבה המגינה על ביקורת ודעה שהשמיעו במסגרת תפקידם הפרלמנטרי.

עם זאת, ביה"מ הבהיר כי החסינות אינה מוחלטת, וכי בכל הנוגע לפרסומים עובדתיים שעניינם חשיפת זהותו של איש שירותי ביטחון - לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי חלה עליהם הגנה, ונדרש בירור משפטי נוסף.

חשוב להדגיש כי ההחלטה אינה עוסקת בבקשת החסינות של גוטליב מפני כתב האישום הפלילי שמבקשת היועצת המשפטית לממשלה להגיש נגדה, אלא בתביעת הדיבה האזרחית שהגישה ברסלר. השופט רמי חיימוביץ’ הבהיר במפורש כי הוא אינו דן ב”חסינות מפני העמדה לדין” שיוכרעו על ידי הכנסת, אלא רק בשאלה האם הפרסומים מוגנים מפני תביעה אזרחית.

בית המשפט קבע כי לחברי הכנסת קיימת חסינות רחבה שנועדה להבטיח הליך דמוקרטי תקין, וכי יש להיזהר מהגבלת חופש הדיבור והביטוי של חברי כנסת, מחשש לאפקט מצנן שיקשה על מילוי תפקידם, ומשום שאין זה רצוי שחברי כנסת ידרשו להתגונן בבית המשפט.

עם-זאת, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, ולפסיקת בית המשפט העליון, החסינות אינה מוחלטת.

על רקע זה התקבלה בקשת ח"כ גוטליב באופן חלקי, והתביעה נגדה נדחתה בכל הנוגע לפרסומים שעניינם הבעת דעה או ביקורת על התובעת ופעולותיה. נקבע כי התובעת היא "איש ציבור"; כי הנתבעת, כחברת כנסת, רשאית להעביר עליה ביקורת, ולהשמיע דעה לגביה ולגבי פעולותיה; וכי עיסוקה של הנתבעת בסיבות שהובילו למתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023, והצורך לחקור זאת, הוא בליבת תפקידה. פרסומים מסוג זה זוכים לחסינות רחבה, גם אם נאמרו בשפה בוטה, שכן בית המשפט בוחן חוק ופסיקה, ואינו שופט את סגנונם של חברי הכנסת.

עם זאת, נמצא כי במקרה הנוכחי קיים מקבץ נסיבות ייחודי המחייב דחיית הבקשה לסילוק על הסף בכל הנוגע לחלק מן הפרסומים העובדתיים. זאת בהתחשב בפסיקת בית המשפט העליון כי חשיפה מכוונת של זהותו של איש שירותי הביטחון אינה זוכה לחסינות; ובכך שהפרסום לא נעשה בהקשר בטחוני ניטרלי, אלא בשל קשריו לתובעת ויחד עם פרסומים ואמירות הקשורים להשפעת התובעת על המלחמה ופגישתה עם ראש המוסד. בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כטענת סף כי חלה על פרסומים אלה חסינות, ונדרש בירור נוסף.

בית המשפט הדגיש כי הקביעות הן במישור האזרחי, ובקשר עם תחולת חוק איסור לשון הרע על חברי הכנסת, ואינן עוסקות בהליך הפלילי, שהחסינות בו מתבררת בכנסת, בהתאם לסעיף 4 לחוק החסינות.

בתגובה להחלטת בית המשפט פרסמה ח"כ גוטליב ציוץ בטוויטר: "הפתעה. יום לאחר שוועדת הכנסת קבעה את חסינותי המהותית, מפרסם בית המשפט המחוזי החלטה (שלקח לו כשנה וחצי לרשום) שהוא דוחה את מרבית תביעתה של ברסלר נגדי על הסף בשל החסינות למעט בשתי נקודות, פגישתה עם ראש המוסד ויירוט שיחות בין בן זוגה לסינוואר. השופט קבע כי חסר לו בירור עובדתי נוסף ביחס למקורות שלי, ובהתאם יחליט בהמשך על החסינות בעניין זה. ההבהרה ביחס לחסינות מקורותיי נשלחה לבית המשפט".