האוניברסיטה העברית במכתב חריג: פרשת ההטרדה מחייבת הפקת לקחים
במכתב לקהילת האוניברסיטה כותבים הנשיא, הרקטור והמנכ"לית כי ההליך נמשך קרוב לשלוש שנים, בין היתר בשל בקשות רבות של המרצה • עוד עולה מהמכתב: המתלוננת סירבה להגיש תלונה במשטרה, והמרצה ניסה למנוע את פרסום שמו
| עודכן:

הנהלת האוניברסיטה העברית הודתה באחריות מוסדית לפגיעה שעברה דוקטורנטית מצד המנחה שלה, פרופ' קארים אדיפרסיטו, שהורשע בהטרדה מינית. במכתב ששלחו לקהילת האוניברסיטה נשיא המוסד פרופ' תמיר שפר, הרקטור פרופ' אורון שגריר והמנכ"לית נעמה קאופמן-פס, נכתב כי ההנהלה מכירה באחריותה לכך ש"פגיעה חמורה כזו התרחשה בתוך קהילת האוניברסיטה", ורואה במקרה הזדמנות ללמידה ולהפקת לקחים.
הדוקטורנטית הלכה לעולמה לאחר שמסרה את עדותה אך לפני שההליך הסתיים. בית הדין הדגיש כי אין בידיו מידע על קשר כלשהו בין מותה לבין הפרשה. בסיום ההליך, חויב אדיפרסיטו לפצות את עזבונה בסכום של שתי משכורות בלבד.
הפרשה החלה בשנת 2018, כשהסטודנטית הגיעה לישראל להתמחות מחקרית בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע. לפי פסק הדין, בסוף 2020 השתנתה מערכת היחסים המקצועית עם המנחה שלה: אדיפרסיטו שלח לה מייל שביקר את עבודתה וערער את ביטחונה, ולאחר מכן הציע לה סיוע, שוחח איתה מדי יום והרעיף עליה מחמאות.
ההטרדות התרחשו ברובן בנסיעות משותפות לכנסים בחו"ל. בכנס בפריז בפברואר 2021 נגע בה והציע לה עיסויים, ובנסיעה נוספת באותו קיץ הובטח לה חדר נפרד, אך בדירה חיכתה מיטה אחת בלבד. במהלך ההליך הודה המרצה כי השניים חלקו מיטה כ-60 פעמים.
בית הדין המשמעתי דחה את טענות ההגנה של אדיפרסיטו, שלפיהן הדוקטורנטית הייתה "כישלון אקדמי" והתנהגותו נועדה לקדם את מחקרה, וקבע כי היא הייתה תלויה בו רגשית, כלכלית ואקדמית ונמצאה "בין הפטיש לסדן". בית הדין לערעורים הותיר את ההרשעה ואת העונש על כנם, אך ציין כי העונש קל ביחס לחומרת המעשים, והסביר כי לא הוגש ערעור על חומרת הענישה.
לפי המכתב שפרסמה הנהלת האוניברסיטה, עם קבלת התלונה המליצה האוניברסיטה לדוקטורנטית לפנות למשטרה, אך היא סירבה. עם פתיחת ההליך המשמעתי דיווחה האוניברסיטה על המקרה לנציג היועצת המשפטית לממשלה, והמשטרה אף פנתה לצעירה בעצמה, אולם היא בחרה שלא להגיש תלונה וביקשה שהטיפול יישאר בידי האוניברסיטה.
ההנהלה מתייחסת גם לביקורת על משך ההליך, שלפי חבריה של המנוחה נגרר חודשים ארוכים בין דיון לדיון. לדבריה, ההליך נמשך קרוב לשלוש שנים מרגע קבלת התלונה ועד להכרעה בערעור, בין היתר בשל בקשות וטענות רבות שהגיש אדיפרסיטו. עוד נכתב כי לאורך ההליך קיבלה המתלוננת ליווי אישי צמוד.
לפי המכתב, אדיפרסיטו אינו עובד באוניברסיטה מאז אפריל 2024, ולכן רוב אמצעי המשמעת, שנועדו לחברי סגל מכהנים, לא היו רלוונטיים בעניינו. לדברי ההנהלה, השלמת ההליך אפשרה בכל זאת להגיע להכרעה פומבית ומחייבת.
עוד נכתב כי האוניברסיטה עמדה לאורך כל הדרך על פרסום פסק הדין ושמו של המרצה, וכי ניסיונותיו של אדיפרסיטו למנוע את הפרסום בישראל נדחו. לפי ההנהלה, לפרסום יש חשיבות מיוחדת לנוכח רצונה של המנוחה, שהביעה במהלך ההליך כי המעשים לא יישארו חסויים.
ההנהלה הוסיפה כי הצוות שהוקם בעקבות הפרשה, ובוחן כיצד לקצר ולייעל הליכי משמעת בתלונות חמורות, צפוי להגיש את מסקנותיו בקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו