שופטי בג"ץ בביקורת על צה"ל והאלימות ביו"ש: "התמונה עגומה"

בג”ץ מתח היום (ראשון) ביקורת חריפה על התנהלות צה”ל והמשטרה מול אירועי אלימות מצד אזרחים ישראלים נגד פלסטינים בכפר ג’אלוד שבנפת שכם, והורה למדינה לתאם בתוך 14 ימים את חזרתם לבתיהם של התושבים שעזבו. במקביל הוציא בית המשפט צו על תנאי ודרש מהמדינה למסור תשובות בנוגע לפעולות האכיפה נגד הישראלים שפעלו באזור.

“התמונה המצטיירת היא עגומה מאוד. שאלות יש ובשפע; תשובות ראויות – פחות”, כתבו הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר. לדבריהם, לנוכח ריבוי האירועים, התמשכותם והמענה הבלתי מספק של גורמי המדינה, “התנהלות המשיבים בהליך דנן מעוררת קשיים של ממש”.

העתירה הוגשה על ידי מחמוד טובאסי עבאד, ואאל מחמוד טובאסי ותופיק שוויקי, תושבי ג’אלוד שבנפת שכם, קרוב לכפר קוסרה. כבר בפתח ההחלטה ציין בית המשפט כי העתירה, בדומה לעתירות אחרות, עוסקת במה שהגדיר “התופעה החמורה של אירועי פשיעה לאומנית מצד אזרחים ישראלים” נגד תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון, לרבות פלישה לבתים, מניעת גישה אליהם וגרימת נזק לרכוש. עוד הודגש כי עיקר השתלשלות האירועים שתוארה בהחלטה אינה שנויה במחלוקת מצד המדינה.

פלישה לבתים ופעולות האכיפה

על פי העובדות שהוצגו בעתירה ושעיקרן אינו שנוי במחלוקת מצד המדינה, האירועים החלו באפריל האחרון עם הקמת מאחז בלתי חוקי בשטח B. בחודשים שלאחר מכן חוו העותרים יידוי אבנים, פגיעה בתשתיות ובחקלאות, וחסימת דרכי גישה לבתיהם. ביולי נאלצו שניים מהעותרים לעזוב את בתיהם לאחר שפורעים פרצו אליהם והסבו להם נזק. כוחות צה"ל שהגיעו למקום סילקו את הישראלים מכוח צו תפיסה, אך אלו עברו לבתים אחרים של העותרים.

במסגרת הדיון עלה גם אירוע שתועד בסרטון, בו נראו חיילי צה"ל שהגיעו כתגבור משחקים כדורגל עם הישראלים ששהו בחצר הבית. קצין האג"ם החטיבתי הסביר כי החיילים לא הכירו את הנהלים, ובית המשפט ציין כי החיילים המעורבים הודחו מלחימה.

המדינה פירטה בתגובתה שורה של צעדים שננקטו להתמודדות עם אירועי פשיעה לאומנית באזור, ובהם הקצאת כוחות מג"ב ייעודיים, חידוד נהלים, הריסת מבנים במאחז והקמת מפקדה משימתית משותפת למשטרה ולצבא. עם זאת, השופטים תהו על הפער שבין הצעדים המוצהרים לבין פעולות האכיפה הפלילית בשטח. בג"ץ דרש לדעת מדוע לא נתפסים ומחולטים כלי רכב שתועדו באירועים, ומדוע לא ננקטים צעדי אכיפה נגד אנשים שזהותם ופרטיהם הועברו למשטרה.

השלכות אסטרטגיות וערכיות

בהחלטתם דחו השופטים את טענות המדינה כמענה מספק, והזכירו פסיקה של השופטת דורית ביניש מלפני כשני עשורים שקבעה כי לא יעלה על הדעת למנוע מאדם להגיע לביתו כדי להגן עליו מפני התקפות. השופטים ציינו כי העותרים נאלצו לעזוב את בתיהם לאחר חודשים של התנכלויות ללא מענה אפקטיבי מצד כוחות הביטחון, וקבעו כי אי-חזרתם לבתיהם עד כה היא עובדה שאין להשלים עמה. באחריות המפקד הצבאי, הבהירו השופטים, מוטלת החובה לא רק להשקיע מאמצים בהגנה, אלא גם לספק "רגל מסיימת" בדמות אכיפה פלילית מול הפורעים.

מעבר למקרה הספציפי בג'אלוד, בית המשפט הרחיב והתייחס להשלכות הרוחב של פשיעה לאומנית כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון. השופטים קבעו כי התופעה פוגעת בביטחון השוטף, מחייבת גיוס כוחות מילואים להתמודדות עם האירועים, ומסבה נזק לתדמיתה הבינלאומית של ישראל. מעבר לכך, הדגיש בג"ץ כי התופעה פסולה מיסודה ועומדת בניגוד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בסיום ההחלטה הורה בית המשפט למדינה לתאם את חזרת התושבים ולאבטח את עבודות השיקום בבתיהם, וכן הורה לה לספק תשובות מפורטות לגבי סטטוס החקירות, המעצרים והעמדת המעורבים לדין.