"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
0-9: בג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצר עריקים
השופטים קבעו כי התיקון לחוק שירות ביטחון נחקק בהליך פגום ולמעשה לא עבר קריאה ראשונה כנדרש • שמונה מהשופטים קבעו כי החוק גם אינו חוקתי לגופו בשל פגיעה קשה בשוויון

0-9: בג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצר עריקים

השופטים קבעו כי התיקון לחוק שירות ביטחון נחקק בהליך פגום ולמעשה לא עבר קריאה ראשונה כנדרש • שמונה מהשופטים קבעו כי החוק גם אינו חוקתי לגופו בשל פגיעה קשה בשוויון

אלינור שירקני-קופמן
| עודכן:
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דיון בבג"ץ על ביטול חוק הקפאת מעצרי עריקים | צילום: אורן בן חקון
[object Object]

בג"ץ ביטל היום (חמישי) פה אחד את התיקון לחוק שירות ביטחון שהקפיא את הליכי האכיפה נגד תלמידי ישיבות חייבי גיוס שאינם ממלאים אחר חובת ההתייצבות לשירות. הרכב מורחב של תשעה שופטים קבע כי בהליך חקיקת התיקון נפל פגם היורד לשורשו של ההליך ומחייב את ביטולו.

תיקון מס' 28 לחוק שירות ביטחון נחקק בכנסת ב-14 ביולי 2026, והורה על הקפאת כלל הליכי האכיפה נגד חייבי גיוס בני הציבור החרדי שאינם מתייצבים לשירות כנדרש בחוק. נגד התיקון הוגשו חמש עתירות שביקשו להביא לביטולו.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, שכתב את חוות הדעת המרכזית, קבע בהסכמת כל שמונת חבריו להרכב כי התיקון שנחקק חרג באופן מהותי מנושא הצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה, בניגוד לתקנון הכנסת.

משמעות הקביעה, לפי בג"ץ, היא שלמעשה מדובר בחוק שלא עבר קריאה ראשונה. השופטים קבעו כי מדובר בפגם היורד לשורשו של הליך החקיקה, ולכן די בו כדי להביא לביטול התיקון.

אולם שמונה מתשעת השופטים לא הסתפקו בפגם בהליך החקיקה וקבעו כי התיקון אינו חוקתי גם לגופו. לפי דעת הרוב, הקפאת האכיפה נגד חייבי הגיוס החרדים פוגעת באופן קשה בליבת הזכות החוקתית לשוויון ואינה עומדת בתנאים הנדרשים כדי להצדיק את הפגיעה.

השופט דוד מינץ היה היחיד שחלק על הקביעה שלפיה התיקון אינו חוקתי לגופו. עם זאת, הוא הצטרף לשאר חברי ההרכב בקביעה כי הפגם בהליך החקיקה מחייב את ביטולו. בהתאם לכך הוציא בג"ץ צו מוחלט המורה על ביטול תיקון מס' 28 לחוק שירות ביטחון.

בתנועה לאיכות השלטון הגיבו להחלטה, וכתבו בהודעה שפורסמה מטעמם: "זה ניצחון חשוב לשוויון בפני החוק, לשלטון החוק ולכל מי שנושאים בנטל. בג"ץ קבע היום את מה שטענו בעתירה: אי אפשר לייצר בחוק מסלול הגנה מגזרי למי שאינם מתייצבים לשירות, בזמן שהחוק ממשיך להיאכף על אחרים.

"בית המשפט קבע פה אחד כי בהליך החקיקה נפל פגם היורד לשורשו של עניין, וברוב של שמונה שופטים קבע גם כי החוק פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון ואינו עומד בתנאים החוקתיים. הכנסת ניסתה להעביר בהליך פגום חוק שמעמיק את אי-השוויון ומחליש את אכיפת חובת הגיוס - ובג"ץ ביטל אותו. דין אחד חייב לחול על כולם. נמשיך לפעול כדי שחובת הגיוס והאכיפה יחולו באופן שוויוני ואפקטיבי על כלל חייבי הגיוס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...