הליכוד לבג"ץ על האיסור לדווח מי הצביע: “מבחינתנו זה פיגוע”

בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירת הליכוד נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, שאסר על נציגי הסיעות והרשימות היושבים בקלפיות להעביר למטות המפלגות בזמן אמת מידע על נוכחותו של אדם במקום הקלפי, על עצם הצבעתו ועל נסיבותיה.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

ההחלטה, שניתנה ב־4 באוגוסט, משמעותה כי נציגי המפלגות בקלפיות לא יוכלו לדווח במהלך יום הבחירות למטות מי מבין הבוחרים הגיע לקלפי ומי כבר הצביע. מידע מסוג זה מאפשר למפלגות לעקוב במהלך היום אחר שיעורי ההצבעה בקרב בוחרים ולפעול מול מי שטרם הגיעו להצביע.

בליכוד מבקשים מבג"ץ לבטל את ההחלטה. לחלופין, טוענת המפלגה כי גם אם ייקבע שהאיסור מוצדק, אין להחיל אותו כבר בבחירות הקרובות. לטענתה, מדובר באיסור תקדימי שמשנה את כללי ההתמודדות בתוך תקופת הבחירות ופוגע בהסתמכות של המפלגות שנערכו למערכת הבחירות על בסיס המצב שהיה נהוג עד כה.

"פגיעה מובהקת בפרטיות"

במהלך הדיון תקף בא כוח הליכוד, עו"ד אילן בומבך, בחריפות את ההחלטה וטען כי עבור הליכוד מדובר בפגיעה משמעותית במיוחד.

"מבחינת הליכוד מדובר בפיגוע. זה הורס לה את הבחירות. כמה שבועות לפני בחירות, זה נזק אדיר וקולוסאלי לליכוד", אמר בומבך. "הליכוד זו מפלגה ותיקה בעלת מאגר בוחרים גדול ששקדה עליו הרבה מאוד שנים וברור שהיא רוצה להשתמש במידע שברשותה. לשנות נוהג רגע לפני הבחירות?"

השופטים התמקדו בפגיעה האפשרית בפרטיות הבוחרים. השופט אלכס שטיין אמר כי "מרגע שיש מאגר ואתה יכול לדעת מי הצביע ומי לא הצביע, זו כניסה למידע אישי ולכן זה יכול להיות פגיעה בפרטיות". השופטת יעל וילנר הוסיפה כי מדובר בפגיעה "גם במרחב התודעתי", שכן לדבריה המידע עשוי לחשוף את עמדתו הפוליטית של אדם. "ברגע שיש חשיפה של מידע כזה יש פה בוודאי פגיעה בפרטיות מובהקת", אמרה. השופט חאלד כבוב הקשה על טענת הליכוד כי ההחלטה פוגעת בה במיוחד ותהה: "אז המבחן הוא למי יש פנקס בוחרים עתיק יומין ויכול לדלות פרטים?"

לצד זאת, במהלך הדיון עלתה גם שאלת סמכותו של סולברג לקבל את ההחלטה לבדו, מבלי להביאה בפני מליאת ועדת הבחירות. וילנר תהתה מדוע לא העביר סולברג את עמדתו כחוות דעת לוועדה, כדי שזו תקבל את ההחלטה האופרטיבית. נציג ועדת הבחירות, עו”ד אבי מיליקובסקי מהפרקליטות, השיב כי בפני סולברג הוצבה שאלה משפטית וכי כיו”ר הוועדה הוא היה מוסמך "להצהיר על הדין ולקבוע".

מנגד, כאשר הליכוד טען כי לסולברג אין סמכות לעסוק בהגנת הפרטיות, השופטים הסתייגו מהטענה. וילנר ציינה כי כראש רשות מנהלית הוא רשאי לבחון אם פעולת הכפופים לו פוגעת בזכות לפרטיות, וכבוב תהה: "אני ממונה על הנציגים בקלפי, אני קובע מה מותר ומה אסור להם לעשות - האם בנסיבות אלה אכן ניתן לומר שאין ליו”ר הוועדה סמכות להורות להם להימנע מהעברת המידע?"