עם החזרה המרגשת של הילדים לבתי הספר והגנים, עולה מחדש דאגה עמוקה בקרב הורים רבים: מה קורה כאשר הילד שלנו סובל מהצקות חוזרות ונשנות, חרם חברתי או אלימות, והצוות החינוכי אינו עושה די כדי למנוע זאת?
כדי לעשות סדר בנושא המורכב והרגיש הזה, שוחחנו עם עורך הדין אוריה רוזנבלט, ששופך אור על ההיבטים המשפטיים. משרדו של עורך הדין אוריה רוזנבלט מתמחה בדיני נזיקין, ובפרט בנזקים הנגרמים לתלמידים במערכת החינוך כתוצאה מחרם, בריונות ומחדלים חינוכיים.
בתחילת השיחה שאלנו את עורך הדין מתי בדיוק התנהלות של בית ספר מול אלימות או חרם חברתי נחשבת לרשלנות המאפשרת להגיש תביעה? בהקשר לכך השיב רוזנבלט כי נקודת המוצא המשפטית היא שהאחריות של מורה או איש צוות חינוכי כלפי תלמיד היא ממש כמו אחריותו של הורה לילדיו, וככל שהתלמידים צעירים יותר, כך האחריות הזו גדלה.
יחד עם זאת, החוק מבחין בין סוגים שונים של מקרים. כאשר מדובר באירוע פתאומי וחד-פעמי, כמו תלמיד שדחף את חברו בהפסקה ללא כל התראה מוקדמת, קשה מאוד להטיל אחריות משפטית על המורה, שכן לא הייתה לו יכולת לצפות או למנוע את האירוע המתפרץ. הדבר שונה לחלוטין כאשר מדובר בהתעמרות מתמשכת וחוזרת שהצוות ידע עליה או שהיה צריך לצפות אותה מראש.
למשל, במקרים שבהם ידוע כי תלמיד מסוים נמצא בקבוצת סיכון בשל רקע דתי, עדתי או נטייה מינית, על הצוות להפעיל רגישות ופיקוח מוגברים. רוזוולט מדגיש כי המדינה הגדירה כללים ברורים מאוד להתמודדות עם מצבים אלו.
"יש לנו חוזר מנכ"ל מעודכן שיצא בפברואר האחרון, אשר מפרט ממש אחד לאחד כיצד על הצוות לפעול במקרה של חרם חברתי או אקלים חינוכי פגוע", אומר רוזוולט. החוזר מבהיר את דרכי הטיפול, את מי להשעות, מתי יש לפנות לרשויות הרווחה או למשטרה, ומדגיש כי אחריות בית הספר אינה מוגבלת רק לשעות הלימודים אלא משתרעת גם למרחב הדיגיטלי והרשתות החברתיות שבהן מתרחשים מרבית החרמות כיום.
בתי המשפט נוטים להתייחס להפרה של חוזר מנכ"ל כאל הפרת חובה חקוקה, כלומר כמו עבירה על החוק עצמו, דבר שמקל באופן משמעותי על הוכחת הרשלנות בתביעה נזיקית. כיצד קובע בית המשפט את גובה הפיצויים במקרים אלה, ומה נדרש להוכיח כדי לזכות בתביעה? התשובה לכך טמונה קודם כל בהבנת ההשפעה על הילד.
בעולם הנזיקין, הדגש המרכזי הוא על הנזק הממשי שנגרם לתלמיד ולא רק על עצם המעשה. כפי שבסוגי פגיעות אחרים אירוע קטן יכול לעיתים להוביל לנזק גופני או נפשי עצום, כך גם בחרמות ובריונות. ילד שעובר מערכת מתמשכת של התעללות והצקות עלול לסיים עם פגיעה נפשית קשה ואחוזי נכות משמעותיים. מניסיונו המקצועי: "האחריות פה היא פחות מה המקרה בדיוק, כי יש ילד שיכולים לצחוק עליו שנים ולא יקרה לו כלום, ויש ילד שפעם אחת יעשו לו נזק נפשי קשה".
המומחה הוסיף עוד כי בתי המשפט כבר פסקו בעבר פיצויים משמעותיים במקרים של בריונות והדרה חברתית, כאשר הפיצויים יכולים לנוע בין מאות אלפי שקלים במקרים של מחדלים מקומיים ועד למיליוני שקלים במקרים קשים במיוחד של פגיעות נפשיות קשות.
עם זאת, כדי לזכות בתביעה כזו יש להוכיח לא רק שהצוות החינוכי ידע או היה צריך לדעת על המקרים והתרשל בטיפול בהם, אלא גם שקיים קשר ישיר בין המחדל של בית הספר לבין הנזק שנגרם לילד. כלומר, על התובעים לשכנע את בית המשפט שאילו הצוות החינוכי היה פועל בזמן ובצורה נכונה בהתאם להנחיות, הנזק הקשה לתלמיד היה נמנע לחלוטין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו