"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נסעה במונית ב-10 אירו וחויבה ב-2,555: זו ההחלטה של בית המשפט

תיירת ישראלית בצרפת טענה שנהג מונית עקץ אותה וחייב את כרטיסה ב-2,555 אירו במקום עשרה • בית המשפט דחה את תביעתה נגד חברת האשראי כאל וקבע כי החברה פעלה כשורה מאחר שהנוסעת הקישה קוד סודי • השופטת פסקה שאמצעי הזהירות היו סבירים וחייבה את התובעת בהוצאות

| עודכן:
0השמעה
נהג המונית נחקר לאחר העקיצה. אילוסטרציה , שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
נהג המונית נחקר לאחר העקיצה. אילוסטרציה | צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה תביעה של נוסעת שדרשה מחברת האשראי כאל להחזיר לה 2,555 אירו בעקבות חיוב חריג על נסיעה במונית בצרפת. השופטת ענתות קבעה כי החברה לא התרשלה באישור העסקה וחייבה את התובעת לשלם 600 שקלים הוצאות משפט.

התובעת שהתה בצרפת ונסעה נסיעה קצרה במונית בעלות מוסכמת של עשרה אירו. היא ביקשה לשלם במזומן אך הנהג טען שאין ברשותו עודף. הנוסעת הציגה את כרטיס האשראי והקישה את הקוד הסודי. הנהג טען שהעסקה נכשלה וביקש ממנה להקיש שוב במכשיר נוסף. רק לאחר שיצאה מהמונית קיבלה מסרונים מחברת האשראי והבינה שבוצעו שתי עסקאות בסך 2,555 אירו כל אחת.

שדרת שאנז אליזה בפריז | צילום: EPA

העסקה הראשונה אושרה והשנייה בוטלה אוטומטית. התובעת פנתה לחברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ודרשה את ביטול החיוב. לטענתה החברה התרשלה בכך שאישרה סכום גבוה לנסיעה במונית במדינה זרה והייתה צריכה לדרוש קוד אימות נוסף. נציגת חברת האשראי הסבירה בבית המשפט כי העסקה סווגה כבטוחה מכיוון שהכרטיס הוצג פיזית והקוד הסודי הוקש. החברה הוסיפה כי חיוב של אלפי אירו בסעיף מוניות יכול להופיע גם בעסקאות הקשורות לטיולים מאורגנים. המערכת האוטומטית דחתה את העסקה השנייה בשל סמיכות הזמנים והסכום הזהה לאותו בית עסק.

השופטת ענתות דחתה את התביעה וקבעה כי התובעת לא הוכיחה עילה המזכה אותה בהחזר. פסק הדין ציין כי חברת האשראי נהגה באופן מוצדק כשהבחינה בין עסקה פיזית עם קוד סודי לבין עסקאות מרחוק. השופטת כתבה כי אמצעי הזהירות שנקטה החברה היו סבירים וראויים וציינה את מאמצי החברה מול גורמים בינלאומיים כדי לנסות להשיב את הכספים. למרות ההבנה לפגיעה בתובעת קבע בית המשפט כי ייתכן ובהיסח הדעת היא לא הבחינה בסכום שהוזן למכשיר החיוב. התביעה נדחתה והתובעת חויבה לשלם לחברת האשראי 600 שקלים הוצאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר