בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה תביעה של נוסעת שדרשה מחברת האשראי כאל להחזיר לה 2,555 אירו בעקבות חיוב חריג על נסיעה במונית בצרפת. השופטת ענתות קבעה כי החברה לא התרשלה באישור העסקה וחייבה את התובעת לשלם 600 שקלים הוצאות משפט.
התובעת שהתה בצרפת ונסעה נסיעה קצרה במונית בעלות מוסכמת של עשרה אירו. היא ביקשה לשלם במזומן אך הנהג טען שאין ברשותו עודף. הנוסעת הציגה את כרטיס האשראי והקישה את הקוד הסודי. הנהג טען שהעסקה נכשלה וביקש ממנה להקיש שוב במכשיר נוסף. רק לאחר שיצאה מהמונית קיבלה מסרונים מחברת האשראי והבינה שבוצעו שתי עסקאות בסך 2,555 אירו כל אחת.
העסקה הראשונה אושרה והשנייה בוטלה אוטומטית. התובעת פנתה לחברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ודרשה את ביטול החיוב. לטענתה החברה התרשלה בכך שאישרה סכום גבוה לנסיעה במונית במדינה זרה והייתה צריכה לדרוש קוד אימות נוסף. נציגת חברת האשראי הסבירה בבית המשפט כי העסקה סווגה כבטוחה מכיוון שהכרטיס הוצג פיזית והקוד הסודי הוקש. החברה הוסיפה כי חיוב של אלפי אירו בסעיף מוניות יכול להופיע גם בעסקאות הקשורות לטיולים מאורגנים. המערכת האוטומטית דחתה את העסקה השנייה בשל סמיכות הזמנים והסכום הזהה לאותו בית עסק.
השופטת ענתות דחתה את התביעה וקבעה כי התובעת לא הוכיחה עילה המזכה אותה בהחזר. פסק הדין ציין כי חברת האשראי נהגה באופן מוצדק כשהבחינה בין עסקה פיזית עם קוד סודי לבין עסקאות מרחוק. השופטת כתבה כי אמצעי הזהירות שנקטה החברה היו סבירים וראויים וציינה את מאמצי החברה מול גורמים בינלאומיים כדי לנסות להשיב את הכספים. למרות ההבנה לפגיעה בתובעת קבע בית המשפט כי ייתכן ובהיסח הדעת היא לא הבחינה בסכום שהוזן למכשיר החיוב. התביעה נדחתה והתובעת חויבה לשלם לחברת האשראי 600 שקלים הוצאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו