בית משפט השלום בחיפה קבע השבוע כי טלאי צהוב שנענד על ידי יהודי ברומניה בתקופת השואה לא יימכר בשוק הפרטי. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה נגד בית מכירות פומביות, וקבעה כי המכירה תותר רק למוזיאונים בישראל העוסקים בהנצחת השואה.
פסק הדין ניתן לאחר שדניאל רפאלי, בעל בית מכירות פומביות, ביקש להעמיד למכירה את הטלאי לצד מסמכים מזהים של האדם שענד אותו. עמותת "יד עזר לחבר" יזמה הליך משפטי נגד המהלך, ובדיונים נכחו עשרות ניצולי שואה שהסבירו את חשיבות הפריט לזיכרון היהודי ולמורשת ההנצחה.
השופטת חוה קלמפרר־מרצקי הגדירה את הטלאי כ"חפץ נושא עיקבה". לדבריה, מדובר בפריט שחשיבותו נובעת מהזיקה לאדם או לאירוע היסטורי, והוא נושא עמו את ההקשר שבו היה מצוי. כדי להמחיש את טענתה, השוותה השופטת דגל ישראל רגיל לדגל שהתנוסס מעל בית בקיבוץ נחל עוז בשבעה באוקטובר. ההבדל, הסבירה, אינו בנדירות החפץ אלא בעובדה שהוא היה במקום האירוע.
בהחלטה נקבע כי אף שקיימים טלאים דומים, לא ניתן להחליף את הפריט המסוים מאחר שהוא משקף את חוויית הנרדפות של האדם שענד אותו לאורך זמן. השופטת דחתה את הטענה שצילום הטלאי מספיק לשימור זכרו, והשוותה זאת לערימת המזוודות המוצגת באושוויץ שלא ניתן להסתפק רק בתיעוד שלה.
רפאלי טען מנגד כי מסחר בפריטים היסטוריים מסייע לשמר אותם. הוא ציין שהטלאי אינו ייחודי, שכן פריטים דומים נמצאים במוסדות כמו יד ושם, והודיע שיסכים להגביל את המכירה למשפחות ניצולים או לגופים ציבוריים העוסקים בהנצחה. בית המשפט דחה את האפשרות למכירה לאדם פרטי. "לא יעלה על הדעת שחפץ זה יתגלגל לידים פרטיות תוך סיכון שעקבותיו יאבדו – בין בארץ ובין בחו״ל או ייעשה בו שימוש פסול, בין בדורנו ובין בדורות הבאים", כתבה השופטת.
נקבע כי הטלאי יישאר בבעלותו של רפאלי, אך מכירתו תוגבל ותתקיים בפיקוח בית המשפט. הפסיקה קובעת תקדים משפטי שמאפשר להגביל זכות קניין של אדם על חפץ בשל משמעותו ההיסטורית והציבורית, גם במקרים שבהם אין חקיקה ספציפית המסדירה את הנושא. בין השיקולים שנבחנו היו הזיקה של החפץ לאדם מסוים והחשש שמכירה לאספן פרטי תוביל להיעלמותו מהעין הציבורית.
ד״ר שמעון סבג, מנכ״ל עמותת ״יד עזר לחבר״ ומייסד מוזיאון השואה בחיפה, מסר בעקבות הפסיקה: ״זהו פסק דין בעל משמעות היסטורית. במשך שנים פריטים מתקופת השואה עלולים למצוא את דרכם לשוק האספנות הפרטי ולהימכר לכל המרבה במחיר. ההכרעה הזו מבטאת תפיסה אחרת: פריטי שואה אינם סחורה רגילה. הם עדויות היסטוריות, שמאחוריהן עומדים אנשים, משפחות וקהילות״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו