הלקוחות שילמו לסוכן הביטוח שלהם והיו משוכנעים שבידיהם ביטוח חובה תקף, אך במשך שנים עשרות לקוחות נסעו בכבישים מבלי לדעת שבמקרה של תאונה הם עלולים לגלות כי נותרו ללא הכיסוי שעליו שילמו. באחרונה נגזרו על סוכן הביטוח תשעה חודשי עבודות שירות, לאחר שהודה כי זייף אישורי תשלום וקיבל במרמה יותר מ-225 אלף שקלים.
על פי גזר הדין, הנאשם עבד בין השנים 2015 ל-2019 כסוכן ביטוח ומכר ללקוחותיו תעודות ביטוח חובה לרכב של חברת "מנורה". הוא הציע ללקוחות להסדיר באמצעותה את התשלום עבור הנפקת התעודות, אלא שבהמשך זייף את אישורי התשלום באמצעות חותמות מזויפות. הוא העתיק חותמות המאשרות תשלום מתעודות ביטוח אחרות ששולמו והדביק אותן על תעודות הביטוח של לקוחותיו.
לאחר מכן מסר ללקוחות את התעודות שעליהן הופיע אישור התשלום המזויף, והלקוחות שילמו לו עבורן מתוך אמונה שהביטוח שלהם תקף. בפועל, בעקבות המעשים הם נסעו ברכביהם ללא תעודת ביטוח חובה תקפה. לאחר שהמעשים התגלו, מיהר הנאשם להסדיר את התשלום עבור חמש פוליסות ביטוח. בסך הכול קיבל במרמה 225,708 שקלים.
בית המשפט קבע כי המעשים נמשכו יותר מארבע שנים, מאמצע שנת 2015 ועד סוף שנת 2019, וכללו 112 עבירות כלפי 47 נפגעים, שחלקם נפגעו יותר מפעם אחת. בכל אחד מהמקרים קיבל הנאשם סכומים שנעו מכ-1,000 שקלים ועד כמה אלפי שקלים, זייף חותמת כאילו התשלום הועבר ומסר ללקוח תעודה חסרת תוקף. אף שלא הובאו ראיות לכך שאחד הלקוחות היה מעורב בתאונה ונמנע ממנו פיצוי בשל המעשים, השופט גיל גבאי קבע כי הם העמידו את הלקוחות בסיכון ממשי אילו היה מתרחש מקרה ביטוח.
התביעה ביקשה לגזור עליו בין 18 ל-36 חודשי מאסר. לטענתה, מדובר בעבירות שבוצעו במשך ארבע שנים, כללו זיוף ותכנון מוקדם והעמידו לקוחות במצב שבו נסעו ללא ביטוח חובה בתוקף. התביעה הדגישה כי למרות המלצת שירות המבחן לעבודות שירות, הנאשם לא עבר הליך טיפולי שיקומי במסגרת התיק וכי הדיונים נדחו פעמים רבות לבקשת ההגנה כדי לאפשר לו לשלם פיצויים. לאחר ששילם חלק מהסכומים, לטענת המאשימה, במשך תקופה ארוכה לא שילם דבר ונותרה יתרה של כ-50 אלף שקלים.
לצד זאת, המאשימה ציינה לזכותו את הודאתו, החיסכון בזמן שיפוטי, האמור בתסקיר שירות המבחן ואת העובדה שרוב כספי הפיצוי הוחזרו. בנוסף למאסר ביקשה התביעה להטיל עליו מאסר על תנאי, קנס ופיצוי בגובה הסכום שנותר לתשלום.
מנגד, סנגורו טען כי הוא התייצב לחקירה מיד והודה בכל עובדות כתב האישום ללא תיקונים, וכי העובדה ששוחרר לביתו כבר לאחר חקירתו מלמדת שהמשטרה לא ראתה בו סכנה לחברה. ההגנה טענה גם כי כתב האישום הוגש בשיהוי וכי הנזק בפועל נגרם לחברת הביטוח ולא ללקוחות, שאף אחד מהם לא ביקש להעיד או להגיש תצהיר נפגע עבירה.
הסנגור טען כי מרשו קיבל בפועל כ-110 אלף שקלים נטו מתוך כ-220 אלף שקלים, וכי 170 אלף השקלים שכבר הושבו הם "כסף נקי" ואף יותר מהסכום שקיבל בפועל. עוד נטען כי הוא כבר שילם מחיר כבד בעקבות מעשיו, לאחר שרישיונו כסוכן ביטוח נשלל וביקש להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות לצד קנס שישולם בהדרגה.
הנאשם עצמו הביע בבית המשפט בושה וחרטה. הוא סיפר כי הודה כבר בחקירתו הראשונה ואף אמר לחוקר ש"גמר איתו את זה". לדבריו, המעשים התרחשו על רקע מצב כלכלי קשה ולא בתקופה של שגשוג, והוא ביקש מבית המשפט להתחשב בעברו הנקי ובמאמציו לשקם את חייו. עוד טען כי לקוחות רבים המשיכו להיות מבוטחים אצלו משום שלדבריו ראו במעשיו "נפילה חד פעמית" ולא רמאות מכוונת.
השופט גיל גבאי עמד בגזר הדין על הפגיעה שנגרמת כתוצאה מעבירות מרמה לא רק לנפגע הישיר אלא גם ליחסי האמון בחברה. הוא קבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה היא בינונית, וציין כי מצד אחד מדובר במעשים שנמשכו יותר מארבע שנים, ב-112 עבירות, ב-47 נפגעים ובסכום של 225,708 שקלים, ומצד שני לא הוכח כי מי מהלקוחות ניזוק בפועל כתוצאה מאירוע ביטוחי. "אין ספק כי מעשיו של הנאשם מחייבים השתת עונש מאסר בפועל", כתב השופט, וציין כי התלבט אם המאסר צריך להתבצע מאחורי סורג ובריח או שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות. לבסוף קבע כי העובדה שאיש מהלקוחות לא נפגע בפועל, משום שלא התרחש מקרה ביטוח, מאפשרת לקבוע ברף התחתון עונש שניתן לרצות בעבודות שירות.
בסופו של דבר גזר השופט גבאי תשעה חודשי מאסר עבודות שירות, קנס בסך 5,000 שקלים ופיצוי נוסף למתלוננים בסך 50 אלף שקלים. 175 אלף השקלים שכבר הופקדו בקופת בית המשפט יועברו לנפגעים בהתאם לחלקם היחסי בנזק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו