שקמה ברסלר. צילום: גדעון מרקוביץ'

ייחסה לשקמה ברסלר בגידה וסיוע לחמאס - ותשלם 140 אלף שקל

בית המשפט קיבל את תביעת לשון הרע שהגישה ממובילות המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בעקבות שורת פרסומים של פניה מיכאלי לאחר טבח השבעה באוקטובר, שבהם כינתה אותה "מחבלת נאצית" • בנוסף לפיצוי הכספי, מיכאלי תידרש להסיר את התכנים ולפרסם הודעה שלפיה נקבע כי אינם אמת

[object Object]

בית משפט השלום בירושלים קיבל היום (שלישי) את תביעת לשון הרע שהגישה פרופ' שקמה ברסלר נגד פניה (פאני) מיכאלי, בעקבות שורת פרסומים שפרסמה מיכאלי ברשתות החברתיות לאחר טבח השבעה באוקטובר. השופטת דורית פיינשטיין קבעה כי מדובר בפרסומים המצויים "ברף הגבוה של לשון הרע", ודחתה את טענות ההגנה של מיכאלי, ובהן אמת בפרסום, הבעת דעה בתום לב והטענה כי מדובר בתביעת השתקה.

ברסלר תבעה בסכום של 600 אלף שקלים בעקבות 26 פרסומים בפייסבוק ובטוויטר, שבהם ייחסה לה מיכאלי, בין היתר, בגידה במדינה וסיוע לחמאס בטבח. בחלק מהפרסומים נכתב כי יש לחקור את ברסלר "במרתפי השב"כ", לעקור את ציפורניה ואף להוביל אותה לגרדום. מיכאלי מצדה טענה כי אין מדובר בלשון הרע וכי עומדות לה ההגנות הקבועות בחוק.

שקמה ברסלר מחות לירושלים: עשינו את זה בעבר ואנחנו יכולים לעשות את זה שוב"// ללא קרדיט

הפרסומים החלו כבר בשמיני לאוקטובר 2023, יום לאחר הטבח. באחד מהם כתבה מיכאלי: "למה היא לא במרתפי החקירות עקורת צפורניים!?… אולי המ"מ שלה הם חבורת הבוגדים שסייעה לחמאס!?". בפרסום נוסף מאותו יום כתבה כי ברסלר אינה "מאחורי סורג ובריח או במרתפי החקירות החשוכים וציפורניה תלושות", ותהתה אם היא וסביבתה "סייעו לאויב".

בהמשך כתבה מיכאלי כי "היום שבו נראה אותך בסרבל כתום, מובלת לגרדום ו/או לכיסא החשמלי על בגידה" יהיה היום שבו תדע שהמדינה "בדרך הנכונה". בפרסומים אחרים כינתה את ברסלר "בוגדת", "מחבלת" ו"מחבלת נאצית", ואף שינתה את אופן כתיבת שמה כך שיופיעו בו האותיות SS.

"ברף הגבוה של לשון הרע"

השופטת פיינשטיין דחתה את הטענה כי מדובר בקללות ובגידופים בלבד, וקבעה כי יש לבחון את הדברים על רקע התקופה שבה פורסמו - החל מהיום שלאחר טבח הדבעה באוקטובר ובמשך קרוב לחודש.

"הנתבעת פרסמה במהלך תקופת זמן זו שוב ושוב כי התובעת היא בוגדת", קבעה השופטת, והוסיפה כי מיכאלי טענה שברסלר וסביבתה סייעו לחמאס, כתבה כי יש לעקור את ציפורניה ולהובילה לגרדום, ייחסה לה "דם על הידיים" וכינתה אותה נאצית.

"התבטאויות אלו הן חמורות וברף הגבוה של לשון הרע, ואין ספק שיש בהן כדי להשפיל את התובעת ולהפוך אותה מושא לשנאה ובוז", קבעה השופטת.

שקמה ברסלר בהפגנה מול בית רה"מ בירושלים, צילום: אורן בן חקון

עוד הודגש כי לא מדובר בפרסום חד-פעמי: "הפרסום של הנתבעת לא היה חד פעמי, לא היה חולף אלא היה עקבי ומתמיד, ולעיתים היא אף חזרה ופירסמה את הדברים מספר פעמים ביום".

בית המשפט דחה גם את הגנת "אמת בפרסום". בפסק הדין נקבע כי בחקירתה הנגדית מיכאלי לא ידעה להסביר כיצד היא סבורה או יודעת שהטענות שפרסמה נכונות. היא העידה כי שמעה דברים, אך לא ידעה להסביר ממי, וכי חלק מהדברים נראו לה הגיוניים - אולם "לא יכלה לצרף להם בדל ראיה".

ביחס לפרסום שלפיו ברסלר נפגשה עם ראש השב"כ וראש המוסד לפני הטבח, העידה מיכאלי כי הסתמכה על דבריה של ח"כ טלי גוטליב וכי היא מאמינה לה באופן מלא. בפסק הדין צוין כי מיכאלי אמרה ש"האינטואיציה והחוש השישי שלה" אומרים לה שיש להאמין לדברים. אף שבשלב מוקדם ביקשה לזמן את גוטליב לעדות, היא לא עשתה זאת בהמשך.

"על כן הנתבעת לא הוכיחה את הטענה בדבר אמת בפרסום", נקבע בפסק הדין.

טלי גוטליב על בימת הכנסת: "שראש המוסד יתקשר אליי ויגיד שלא הייתה פגישה בינו לבין שקמה ברסלר"

גם טענת "תביעת השתקה" נדחתה

גם הטענה כי מדובר בהבעת דעה בתום לב נדחתה. השופטת קבעה כי מיכאלי לא הציגה את הדברים כדעה אלא כ"עובדות", וכי בחקירתה התברר שלא טרחה לברר את אמיתותם.

"אם הנתבעת סברה שיש לחקור את התובעת, היא היתה יכולה לכתוב זאת במילים אלו, ולא לציין שוב ושוב שהיא בוגדת ומה ראוי שיעשה לה", נכתב בפסק הדין.

מיכאלי טענה עוד כי תביעתה של ברסלר היא תביעת השתקה, בין היתר בשל פערי הכוחות בין השתיים וסכום התביעה, שלטענתה נועד להטיל עליה אימה ולמוטט אותה כלכלית. בית המשפט דחה גם טענה זו.

השופטת קבעה כי אופיים וכמותם של הפרסומים סותרים את הטענה שמיכאלי נבחרה באופן מקרי כ"שעיר לעזאזל", וכי גם חשבון שבו אלפי עוקבים בלבד עשוי להביא לתפוצה רחבה באמצעות שיתופים והאלגוריתם של הרשתות החברתיות.

בשלב קביעת הפיצוי ציינה השופטת כי מיכאלי חזרה בעדותה בבית המשפט על הדברים הקשים שפרסמה, גם לאחר שהבינה שאין בידיה ראיות לאמיתותם. לפיכך נקבע כי ברסלר זכאית לכפל פיצוי בשל כוונה לפגוע.

עם זאת, בית המשפט לא קיבל את עמדת ברסלר שלפיה יש לראות ב-26 הפרסומים מעשי פרסום נפרדים לצורך הפיצוי. השופטת קבעה כי הפרסומים פורסמו בתוך פחות מחודש, הופנו לקהל דומה וחזרו בווריאציות שונות על טענת הבגידה - ולכן יש לראות בהם פרסום אחד.

לצד זאת, נקבע כי בשל מספרם הגבוה של הפרסומים יש לפסוק את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק. מיכאלי חויבה לשלם לברסלר 100 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבעו בפסק הדין, וכן 35 אלף שקל שכר טרחת עורך דין ו-5,500 שקל הוצאות. בסך הכול עומד החיוב על 140,500 שקל, לפני תוספות הריבית וההצמדה.

בנוסף, הורה בית המשפט למיכאלי להסיר את כל הפרסומים מחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלה ולפרסם בשני החשבונות הודעה שלפיה הפרסומים שפרסמה בעניינה של שקמה ברסלר הם לשון הרע וכי בית המשפט קבע שאינם אמת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו