סרטוני הטיקטוק והאינסטגרם של עורכי הדין הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהרשתות החברתיות - אבל כעת לשכת עורכי הדין מבקשת להציב להם גבולות ברורים.
ועדת האתיקה הארצית של הלשכה פרסמה היום (ראשון) גילוי דעת חדש, בעקבות מה שהיא מגדירה כ"פרסומים של סרטונים רבים של עורכי דין ברשתות החברתיות", ובו שורה ארוכה של הנחיות הנוגעות לאופן שבו עורכי דין רשאים לפרסם את עצמם ברשת.
?האם הוראה בטיקטוק עובדת // אילון פרץ
ההנחיות ייכנסו לתוקף בעוד 45 ימים, כדי לאפשר לעורכי הדין להיערך אליהן - והן יחולו גם על סרטונים ופרסומים שכבר נמצאים ברשת. המשמעות היא שעורכי דין יידרשו לעבור גם על סרטוני טיקטוק, אינסטגרם ותכנים אחרים שכבר פרסמו, ולהתאים או להסיר פרסומים שאינם עומדים בכללים החדשים.
יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מנחם מושקוביץ, כתב בגילוי הדעת כי הוא פורסם "בעקבות פרסומים של סרטונים רבים של עורכי דין ברשתות החברתיות", במטרה להביא בפני ציבור עורכי הדין את העקרונות שלפיהם ייבחנו מעתה הסרטונים מבחינת עמידתם בכללי האתיקה המקצועית.
בין היתר, קובעת הוועדה כי שימוש באנימציה וב"משחק", לרבות שירים וריקודים, ייחשב ככלל כפגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין. עורכי דין שבכל זאת סבורים כי סרטון הכולל אלמנטים כאלה אינו פוגע בכבוד המקצוע מתבקשים לפנות מראש לוועדת האתיקה ולקבל את התייחסותה.
גם לאופן שבו מצולמים הסרטונים מציבה הוועדה גבולות. לפי גילוי הדעת, עורך הדין נדרש להופיע ב"מדי משפט או בלבוש הולם אחר, כמקובל בעבודה כעורך דין", כאשר לבוש חשוף, דוגמת בגד ים או גופייה, אינו הולם את כבוד המקצוע. גם הלוקיישן לא נותר מחוץ להנחיות: הסרטון אמור להיות מצולם במשרד עורכי הדין, באולפן מקצועי או ב"מקום נאות אחר", באופן ההולם את עבודתו של עורך הדין.
בוועדת האתיקה מתייחסים גם לסגנון העריכה שהפך נפוץ בסרטונים ברשתות החברתיות. ככלל, נקבע כי הסרטון צריך להתבסס על "דיבור ענייני, מקצועי ואינפורמטיבי בלבד". מוזיקת רקע סולידית מותרת, אולם מוזיקה קולנית ואפקטים ייחשבו ככלל כפוגעים בכבוד המקצוע. גם כאן, מי שסבור שהשימוש בהם מוצדק במקרה מסוים מוזמן לפנות מראש לוועדה.
הוועדה מבקשת להציב גבולות גם ביחס לתוכן עצמו שמפרסמים עורכי הדין. לפי גילוי הדעת, הסרטונים צריכים לעסוק בתוכן משפטי בלבד ולהיות קשורים לשירותים המשפטיים שמעניקים עורך הדין או משרדו ולשירות המקצועי שאותו הוא מבקש להציע. בהתאם, נקבע כי יש להימנע מהכללת תכנים שאינם קשורים לעיסוקו המקצועי של עורך הדין.
גם מבחינת הסגנון דורשת הוועדה איפוק: הדברים הנאמרים בסרטון צריכים להיות מוצגים באופן "מכובד, מאופק וראוי", ללא שפה בוטה או מתלהמת. אין לכלול תכנים המעודדים התנהגות בלתי חוקית או כאלה העלולים לפגוע באמון הציבור במקצוע עריכת הדין
לא מספיק לספר כמה כסף השגתם ללקוח
אחת ההנחיות המשמעותיות נוגעת לתופעה נפוצה במיוחד ברשתות: עורכי דין שמפרסמים סרטונים המתמקדים בהישג שהשיגו עבור לקוח - למשל עונש מקל במיוחד, ביטול חוב או סכום פיצויים גבוה - מבלי לפרט את נסיבות המקרה.
ועדת האתיקה קובעת כי פרסום "המתפאר" רק בשורה התחתונה, כגון עונש מקל או סכום זכייה גבוה, מבלי למסור מידע מהותי נוסף, עלול ליצור רושם מטעה ואף להיחשב לשידול אסור. בהתאם, על הפרסום לכלול את עיקר פרטי המקרה, בכפוף כמובן לחובת הסודיות של עורך הדין, ולא להסתפק בסכום התביעה או בתוצאה הסופית.
גם הבטחות גורפות ללקוחות פוטנציאליים נמצאות מחוץ לתחום. כך למשל, פרסומת שבה עורך דין מתחייב ל"מחיקת חובות" או ל"ניצחון בהליך" תיחשב לפרסום שאינו אמין ועלול להטעות את הציבור. הוועדה מביאה כדוגמאות נוספות אמירות כמו "קל מאד להתגרש" או הטענה שלפיה "בכל תוכנית פינוי בינוי מצליחים הדיירים להכפיל את שטח דירתם".
הוועדה אף מזהירה מפני הפיכת הצלחות משפטיות לתוכן ראוותני. לדבריה, מצופה מעורכי הדין "לרסן את עצמם" באופן ההולם את מעמדם, ולא "להפריז בהתפארות עצמית, לא להגחיך את עצמם או את מקצועם", וכן לא להתפאר בהצלחות מקצועיות המהוות למעשה "עיוות ציני ומכוון של הדין המהותי".
גם הצגת לקוחות או עובדים בסרטונים תותר רק בכפוף להסכמה מדעת ובכתב, ולאחר שהובהר להם כי הם רשאים לסרב להשתתף ללא כל השלכה. בגילוי הדעת מזכירה הוועדה החלטה קודמת שבה נאסר שימוש בסרטון שבו נראה אדם יושב ברכב עם סיגריה מגולגלת ובקבוק בירה וממליץ על עורך דין העוסק בדיני תעבורה.
בנוסף, הוועדה ממליצה לעורכי הדין להימנע ככלל מהזכרת צדדים שלישיים בפרסומים - ובמיוחד עורכי דין אחרים - בין במפורש ובין במרומז, כדי למנוע פרסומים העלולים לגרום לזלזול בחבר למקצוע.
חופש הפרסום?
מאחורי ההנחיות עומדת תפיסה שלפיה חופש הפרסום של עורכי הדין ברשת אינו בלתי מוגבל. ועדת האתיקה מזכירה כי לפי כללי לשכת עורכי הדין ניתן לפרסם סרטונים, סרטוני תדמית, תמונות ואיורים, אך רק כאשר הם קשורים לשירות המקצועי, אינם מטעים, אינם גורמים לזלזול בעורך דין אחר ואינם פוגעים בכבוד המקצוע.
גילוי הדעת החדש ייכנס לתוקף בתוך 45 ימים, כדי לאפשר לעורכי הדין להתאים את הפרסומים שלהם לכללים החדשים. באופן משמעותי, הוא יחול גם על סרטונים שכבר נמצאים ברשת ביום כניסתו לתוקף - כך שעורכי דין המחזיקים בעמודי טיקטוק, אינסטגרם ופלטפורמות אחרות יידרשו למעשה לבחון גם את התוכן שכבר פרסמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו