ישראייר תפצה משפחה שנתקעה בחו"ל במהלך המלחמה באלפי שקלים

גם בתקופת מלחמה חברת תעופה אינה פטורה מחובתה לדאוג לנוסעיה. כך קבע בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, שחייב את ישראייר לשלם 5,750 שקלים כולל הוצאות, לנוסע שנאלץ להישאר עם רעייתו ושני ילדיו הקטנים באוסטריה כשבועיים מעבר למתוכנן לאחר שטיסת החזור שלהם לישראל בוטלה במהלך מבצע "עם כלביא". בית המשפט אמנם קיבל את טענת החברה כי ביטול הטיסה נבע מנסיבות ביטחוניות חריגות שאינן בשליטתה, אך הדגיש כי גם במצב מלחמה אין בכך כדי לפטור אותה מהחובה לספק לנוסעים שירותי סיוע ולשאת בהוצאות הבסיסיות שנגרמו להם בשל השהייה הכפויה בחו"ל.

מהתביעה עלה כי התובע, רעייתו ושני ילדיהם רכשו כרטיסי טיסה הלוך ושוב לזלצבורג, כאשר טיסת החזור נקבעה ל-18 ביוני 2025. יומיים בלבד לפני ההמראה קיבלו הודעה כי הטיסה בוטלה. לדבריו, ישראייר לא הציעה להם טיסה חלופית שתאפשר חזרה לישראל בתוך זמן סביר, והוא בחר לקבל שובר זיכוי במקום החזר כספי. באמצעות השובר הזמין טיסה אחרת ל-1 ביולי, אולם מספר ימים לפני ההמראה עודכן כי שעת הטיסה הוקדמה בכשש וחצי שעות. לטענתו, השינוי לא התאים למשפחתו והוא נאלץ לרכוש כרטיסים מחברת תעופה אחרת. בעקבות השתלשלות האירועים, כך נטען, המשפחה נאלצה להאריך את שהותה באוסטריה בכשבועיים, לשלם עבור לינה, מזון, תחבורה והוצאות נוספות, ובהן פעילויות לילדיהם בני הארבע והשנה וחצי.

מנגד טענה ישראייר כי יש לדחות את התביעה. החברה הדגישה כי הטיסה בוטלה בעקבות סגירת המרחב האווירי עם פרוץ מבצע "עם כלביא", נסיבות שלטענתה מהוות כוח עליון ומקנות לה פטור מתשלום פיצוי לפי החוק. עוד טענה כי לתובע הוצעו שתי חלופות, החזר כספי מלא או שובר זיכוי, והוא בחר בשובר. אשר לטיסה החלופית, נטען כי היא כלל לא בוטלה אלא רק הוקדמה בכשש וחצי שעות, וכי התובע הוא שבחר לבטל אותה מטעמי נוחות. עוד הוסיפה החברה כי אין עליה חובה לשפות נוסעים בגין כלל ההוצאות שנגרמו להם בתקופת המלחמה וכי התובע יכול היה לשוב לישראל כבר עם פתיחת המרחב האווירי.

הרשם מיכאל שמפל דחה את בקשת ישראייר לעכב את ההליך בשל הליכים אחרים המתנהלים בנושא וקבע כי אין הצדקה למנוע מהצדדים הכרעה מהירה בבית המשפט לתביעות קטנות. לגופו של עניין הוא קבע כי ביטול הטיסה אכן נבע מנסיבות ביטחוניות חריגות וכי "עלה בידי הנתבעת להניח תשתית מספקת השוללת את זכאותו של התובע לפיצוי הסטטוטורי". לדבריו, "יש לזכור, כי הטיסה בוטלה בשל סגירת המרחב האווירי של ישראל. על כן, גם אם היתה רוצה, לא היה באפשרות הנתבעת להוציא את הטיסה אל הפועל". עוד נקבע כי הקדמת הטיסה החלופית בכשש וחצי שעות אינה מקנה זכות לפיצוי סטטוטורי, וכי ביטולה נעשה ביוזמת התובע ומשיקולי נוחות.

עם זאת, בית המשפט קבע כי בכך לא מסתיימת אחריותה של חברת התעופה. בפסק הדין הודגש כי "גם מקום שבו מתעוררת מחלוקת באשר לזכאות לפיצוי סטטוטורי, יש לבחון האם עמדה הנתבעת בחובותיה הנוספות מכוח חוק שירותי תעופה, ובראשן החובה להעניק לנוסע שירותי סיוע בתקופת ההמתנה לטיסה חלופית". הרשם הוסיף כי חובות אלה "נועדו להבטיח כי נוסע שנקלע בעל כורחו לשהייה ממושכת מחוץ לישראל לא יישא לבדו בהוצאות המחיה הבסיסיות שנכפו עליו עקב ביטול הטיסה". עוד קבע כי שהייה כפויה של משפחה בת ארבע נפשות במשך כשבועיים נוספים בחו"ל יוצרת "חזקה עובדתית ברורה" שלפיה נגרמו הוצאות בסיסיות בגין מזון, משקאות ותחבורה, גם אם לא נשמרו כל הקבלות.

הרשם הבהיר כי אמנם אין לראות בחברת התעופה "מבטח של כלל נזקי המלחמה", ולכן אין להטיל עליה אחריות בלתי מוגבלת להוצאות לינה בתקופת חירום, אך הדגיש כי הוצאות מזון, משקאות ותחבורה הן חלק בלתי נפרד משירותי הסיוע שעליה לספק לנוסעים. עוד דחה את טענת ישראייר כי הוראות התקנון שלה מאפשרות לה להשתחרר מאחריות, והזכיר כי חוק שירותי תעופה אינו מאפשר להתנות על זכויות הנוסעים אלא לטובתם. בסיכומו של דבר חויבה ישראייר לשלם לתובע 5,000 שקלים בגין הוצאות שירותי הסיוע שנגרמו למשפחתו וכן 750 שקלים הוצאות משפט.