"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

״מצב בלתי נסבל״ העליון מתחת ביקורת על הדרת ילדי מהגרים בבתי הספר בתל אביב

764 הורים טענו כי ילדיהם מופלים ומופרדים מתלמידים ישראלים • השופטים דחו את הערעור לאחר שכ-47% מהילדים כבר שולבו במסגרות נוספות, אך קראו לעירייה ולמדינה להרחיב את המהלך וחייבו אותן בהוצאות של 30 אלף שקלים

,עודכן
0השמעה
בית ספר ביאליק בו לומדים ילדי עובדים זרים בתל אביב , רוני שיצר
בית ספר ביאליק בו לומדים ילדי עובדים זרים בתל אביב. צילום: רוני שיצר

האם עיריית תל אביב יצרה בפועל מערכת של ״בתי ספר נפרדים״ לילדי מבקשי מקלט בדרום תל אביב? זו השאלה שעמדה במרכז ערעור שהוכרע היום (ראשון) בבית המשפט העליון, לאחר הליך שנמשך כארבע שנים.

את הערעור הגישו יוסף מוחמד בראון ו-763 הורים נוספים לילדים חסרי מעמד המתגוררים בדרום תל אביב בשכונות התקווה, שפירא ונווה שאנן. לטענתם, כמעט כל ילדיהם שובצו בשני בתי ספר בלבד - "גוונים" ו"ביאליק" - בעוד שילדים ישראלים לומדים בבתי ספר אחרים ברחבי העיר.

שכונת שפירא,צילום: משה שי

לדבריהם, גם אם לא התקבלה החלטה רשמית להפריד בין האוכלוסיות, בפועל נוצרה מערכת חינוך נפרדת הפוגעת בשוויון ומנציחה פערים חברתיים. הם ביקשו שבית המשפט יחייב את עיריית תל אביב ומשרד החינוך לפזר את התלמידים בין בתי ספר נוספים בעיר, גם במחיר של הרחבת מערך ההסעות ושינוי אזורי הרישום.

את פסק הדין פתח השופט אלכס שטיין בהתייחסות לפסק הדין האמריקאי ההיסטורי בראון נגד מועצת החינוך, שביטל את מדיניות ההפרדה הגזעית בבתי הספר בארצות הברית. לדבריו, ריכוז ילדיהם של חסרי המעמד בשני בתי הספר בדרום תל אביב, לצד עזיבתם של תלמידים ישראלים את אותם מוסדות, יצר "הלכה למעשה - אם כי לא בכוונת מכוון - מצב של הפרדה". "מצב זה הוא בלתי נסבל", כתב.

השופט אלכס שטיין (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

למרות הדברים החריפים, העליון דחה את הערעור. השופטים הסבירו כי מאז הוגשה העתירה השתנתה התמונה: עיריית תל אביב ומשרד החינוך הפעילו פיילוט לשילוב תלמידים בבתי ספר נוספים, וכיום כ-47% מילדי חסרי המעמד כבר לומדים במסגרות משולבות. עוד צוין כי חלק מההורים עצמם מעדיפים שילדיהם ילמדו סמוך למקום מגוריהם, וכי סגירה מיידית של בתי הספר "גוונים" ו"ביאליק" הייתה עלולה ליצור כאוס לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הבעיה טרם נפתרה וקרא למדינה ולעירייה להמשיך במאמצי השילוב. השופט שטיין אף המליץ לבחון הרחבה של מערך ההסעות מעבר למרחקים הקבועים כיום בתקנות, גם אם הדבר יחייב שינוי חקיקה, כדי לאפשר שילוב רחב יותר של תלמידים בבתי ספר ברחבי העיר. עוד הבהירו השופטים כי אם יתברר בעתיד שנדרשים צעדים נוספים, ניתן יהיה לשוב ולבחון את הסוגיה במסגרת הליכים נוספים.

על אף שהערעור נדחה, בית המשפט חייב את עיריית תל אביב ומשרד החינוך לשלם למערערים הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים ״המערערים הציפו בעיה חברתית-משפטית חשובה ותרמו להאצת מאמצי שילובם של ילדיהם של חסרי מעמד במסגרות החינוך היסודי של עיריית תל אביב״, נכתב.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר