״מצב בלתי נסבל״ העליון מתחת ביקורת על הדרת ילדי מהגרים בבתי הספר בתל אביב

764 הורים טענו כי ילדיהם מופלים ומופרדים מתלמידים ישראלים • השופטים דחו את הערעור לאחר שכ-47% מהילדים כבר שולבו במסגרות נוספות, אך קראו לעירייה ולמדינה להרחיב את המהלך וחייבו אותן בהוצאות של 30 אלף שקלים

בית ספר ביאליק בו לומדים ילדי עובדים זרים בתל אביב. צילום: רוני שיצר

האם עיריית תל אביב יצרה בפועל מערכת של ״בתי ספר נפרדים״ לילדי מבקשי מקלט בדרום תל אביב? זו השאלה שעמדה במרכז ערעור שהוכרע היום (ראשון) בבית המשפט העליון, לאחר הליך שנמשך כארבע שנים.

את הערעור הגישו יוסף מוחמד בראון ו-763 הורים נוספים לילדים חסרי מעמד המתגוררים בדרום תל אביב בשכונות התקווה, שפירא ונווה שאנן. לטענתם, כמעט כל ילדיהם שובצו בשני בתי ספר בלבד - "גוונים" ו"ביאליק" - בעוד שילדים ישראלים לומדים בבתי ספר אחרים ברחבי העיר.

שכונת שפירא, צילום: ארכיון :משה שי

לדבריהם, גם אם לא התקבלה החלטה רשמית להפריד בין האוכלוסיות, בפועל נוצרה מערכת חינוך נפרדת הפוגעת בשוויון ומנציחה פערים חברתיים. הם ביקשו שבית המשפט יחייב את עיריית תל אביב ומשרד החינוך לפזר את התלמידים בין בתי ספר נוספים בעיר, גם במחיר של הרחבת מערך ההסעות ושינוי אזורי הרישום.

את פסק הדין פתח השופט אלכס שטיין בהתייחסות לפסק הדין האמריקאי ההיסטורי בראון נגד מועצת החינוך, שביטל את מדיניות ההפרדה הגזעית בבתי הספר בארצות הברית. לדבריו, ריכוז ילדיהם של חסרי המעמד בשני בתי הספר בדרום תל אביב, לצד עזיבתם של תלמידים ישראלים את אותם מוסדות, יצר "הלכה למעשה - אם כי לא בכוונת מכוון - מצב של הפרדה". "מצב זה הוא בלתי נסבל", כתב.

השופט אלכס שטיין (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

למרות הדברים החריפים, העליון דחה את הערעור. השופטים הסבירו כי מאז הוגשה העתירה השתנתה התמונה: עיריית תל אביב ומשרד החינוך הפעילו פיילוט לשילוב תלמידים בבתי ספר נוספים, וכיום כ-47% מילדי חסרי המעמד כבר לומדים במסגרות משולבות. עוד צוין כי חלק מההורים עצמם מעדיפים שילדיהם ילמדו סמוך למקום מגוריהם, וכי סגירה מיידית של בתי הספר "גוונים" ו"ביאליק" הייתה עלולה ליצור כאוס לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הבעיה טרם נפתרה וקרא למדינה ולעירייה להמשיך במאמצי השילוב. השופט שטיין אף המליץ לבחון הרחבה של מערך ההסעות מעבר למרחקים הקבועים כיום בתקנות, גם אם הדבר יחייב שינוי חקיקה, כדי לאפשר שילוב רחב יותר של תלמידים בבתי ספר ברחבי העיר. עוד הבהירו השופטים כי אם יתברר בעתיד שנדרשים צעדים נוספים, ניתן יהיה לשוב ולבחון את הסוגיה במסגרת הליכים נוספים.

על אף שהערעור נדחה, בית המשפט חייב את עיריית תל אביב ומשרד החינוך לשלם למערערים הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים ״המערערים הציפו בעיה חברתית-משפטית חשובה ותרמו להאצת מאמצי שילובם של ילדיהם של חסרי מעמד במסגרות החינוך היסודי של עיריית תל אביב״, נכתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר