לדברי היועמ"שית, התיקון לחוק אינו מהווה שינוי ארגוני בלבד, אלא משנה מן היסוד את אופייה של מח"ש ומקים גוף חקירה ותביעה חדש, שיוכפף ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו. לטענתה, ההסדר החדש מעניק לדרג הפוליטי השפעה חסרת תקדים על מינוי בכירי היחידה, על תקציבה ואף על המשך כהונתם, באופן הפוגע בעצמאות המקצועית הנדרשת מגוף האמון על חקירת שוטרים ואנשי שב"כ.
20 מפגינים מחסידות גור מול ביתה של גלי בהרב מיארה במחאה על מעצר עריקים // יעקב הרשקוביץ
היועמ"שית מזהירה כי היחידה החדשה תקבל סמכויות רחבות במיוחד, ובהן אפשרות להכריע במחלוקות מול היועץ המשפטי לממשלה, להשפיע על ניהול הליכים פליליים ואף לעכב חקירות. לטענתה, מדובר בגוף "שונה בתכלית" ממח"ש הקיימת, אשר מאפייניו "סותרים באופן חזיתי את עקרונות ההפעלה היסודיים ביותר של מערכת המשפט הפלילי בישראל".
בפתח תגובתה מתריעה היועמ"שית מפני הסכנות שבפוליטיזציה של מערכת האכיפה. היא מצטטת את השופט אלכס שטיין, שלפיו: "פוליטיזציה של המשפט הפלילי - תופעה חמורה ביותר שנמנית עם סממניו המובהקים של משטר רודני", וטוענת כי פוליטיזציה של הגוף החוקר שוטרים תשפיע לא רק על שוטרים ותובעים, אלא גם על עיתונאים, עורכי דין, חושפי שחיתויות והציבור כולו. לדבריה, הדבר עלול ליצור "אפקט מצנן", שירתיע חוקרים ותובעים מקבלת החלטות מקצועיות בתיקים רגישים.
עוד טוענת היועמ"שית כי חרף העובדה שחלק מהוראות החוק אמורות להיכנס לתוקף רק בפברואר, בפועל "ליבת התיקון" כבר נכנסה לתוקף, משום שהליכי המינוי והקמת הגוף החדש מתחילים כבר כעת. לדבריה, התחולה הנדחית היא "מלאכותית ופורמלית", שכן "הרכבת כבר יוצאת מהתחנה", ובינתיים נקבעות עובדות בשטח תוך עקיפת מגבלות תקופת הבחירות.
לטענת היועמ"שית, אם החוק ימשיך להיות מיושם עד להכרעה בעתירות, עלולה מח"ש להיקלע לכאוס ארגוני, לשיתוק בפעילותה ולפגיעה בגיוס ובשימור כוח האדם. היא מדגישה כי על שולחן מח"ש מונחים בימים אלה תיקים בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת, וכי בתקופת בחירות יש חשיבות מוגברת לעצמאות הגוף המפקח על פעילות המשטרה.
בסיכום עמדתה מבקשת היועמ"שית מבית המשפט להורות על הקפאת כל הצעדים ליישום החוק - ובהם מינוי חברי הוועדה, קידום המינויים, פעולות ההקמה וקביעת תקציב היחידה - עד להכרעה בעתירות החוקתיות נגד התיקון.
היועמ"שית דוחה גם את הטענה שלפיה החוק ייכנס לתוקף רק בעתיד, וטוענת כי מדובר ב"תחולה נדחית למראית עין". לדבריה, הליך יישום החוק כבר החל בפועל עם הקמת הוועדה שתמנה את ראשי הגוף החדש, כאשר כבר בחודש אוגוסט צפויים להתמנות בעלי התפקידים שיובילו את פירוק מח"ש במתכונתה הנוכחית והקמת הגוף החדש. לכן, היא סבורה כי הנזק כבר החל להיגרם - באמצעות "אפקט מצנן" על חוקרים, תובעים, יועצים משפטיים ועיתונאים - וכי יש להקפיא באופן מיידי את יישום החוק עד להכרעת בג"ץ. לטענתה, השלכות החוק יורגשו לא רק בתוך מערכת אכיפת החוק, אלא גם בציבור הרחב, בין היתר במחאות, במאבק בשחיתות השלטונית ובחופש העיתונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו