בפסק דין חריג קבע היום (חמישי) בית משפט השלום כי מתמודד נפש שהורשע בכך ששפך מים רותחים על שכנתו ועל שוטר לא יישלח למאסר בפועל, למרות שהיה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה. השופט אלכס אחטר קבע כי יש לבחון את מעשיו על רקע מצבו הנפשי, נסיבות חייו והאלימות שספג לטענתו במסגרת סכסוך שכנים ממושך.
"בעיני המתלוננים נתפס הנאשם, ואומר זאת בזהירות הנדרשת, כמעין 'טרף קל'", כתב השופט בגזר הדין, תוך שהדגיש כי אין בכך כדי להצדיק את מעשיו של הנאשם.
על פי כתב האישום המתוקן, שבו הודה במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה עונשית, הורשע האיש, בן 53, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, החזקת סכין שלא כדין והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
לפי האישומים, במהלך עימות עם שכנתו, עמה היה מסוכסך במשך שנים, שפך לעברה מים רותחים וגרם לה כוויות בדרגה ראשונה במספר אזורים בגופה. בהמשך שפך מים רותחים גם לעבר שוטר שניסה לעצור אותו, ובחיפוש שנערך עליו נמצאו שני סכיני מטבח.
התביעה טענה כי מדובר במעשים חמורים שפגעו בשלמות גופה ובשלוות נפשה של המתלוננת, וציינה כי אין מדובר באירוע ראשון בין השניים. המדינה ביקשה לקבוע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר ועד שנת מאסר בפועל, וכן להפעיל מאסר מותנה בן חודשיים שהיה תלוי ועומד נגדו.
מנגד, סנגורו של הנאשם, עו"ד רהב אופנהיימר מהסניגוריה הציבורית, טען כי מדובר בסכסוך שכנים ארוך שנים שהתרחש במסגרת מגורים בדיור הציבורי, וכי הנאשם עצמו היה קורבן להתעמרות ולאלימות מצד שכניו.
לדבריו, המתלוננת ובני משפחתה תקפו את הנאשם בעבר, ובין היתר "פגעו בנאשם במכות קשות באמצעות אלה, בבעיטות וגרמו לו חבלות בדמות שברים בצלעות". לטענת הסנגור, לאחר אותה תקיפה, כשהוא "כועס וזועם ולא יכול להחזיק את כעסו", ביצע הנאשם את המעשים שבהם הורשע.
עוד הדגישה ההגנה כי הנאשם מוכר לביטוח הלאומי ומקבל קצבת נכות מלאה על רקע נפשי, מוכר למערכת הפסיכיאטרית כסובל מסכיזופרניה, נמצא במעקב גורמי הרווחה ועבר להתגורר בדירה אחרת לאחר שלטענתו נשקפה לו סכנה.
השופט אחטר קיבל חלק ניכר מטענות ההגנה וקבע כי לא ניתן לבחון את האירוע באופן מנותק מהנסיבות שהובילו אליו. למעשה קודם לאירוע שפיכת המים ופציעת השכנה "הותקף הנאשם בידי המתלוננת ואחיינה באופן קשה, בוטה, משפיל וברוטלי. לנאשם נגרמו חבלות של ממש", כתב.
עוד ציין השופט כי בין הצדדים התנהל סכסוך מתמשך מאז שנת 2020, וכי יש להביא בחשבון את מצבו הייחודי של הנאשם. "לא ניתן לנתח את האירוע הקונקרטי במנותק מזהות הנאשם, מנסיבותיו האישיות ומהאפיונים הייחודיים לו", כתב.
לדבריו, "נראה כי בעיני המתלוננים נתפס הנאשם כמעין 'טרף קל', ואלה בחרו להתעמר בו, להתעמת איתו, לפגוע בו, להשפיל אותו ולבזות את כבודו אך בשל היותו אחר ובעל אפיונים שונים מהם".
עם זאת, השופט הבהיר כי אינו מקבל את תגובת הנאשם כלגיטימית: "איני מצדיק את מעשי הנאשם ואת תגובתו האימפולסיבית וודאי שאין לתת לה לגיטימציה כלשהי".
בית המשפט קבע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, אך מצא כי מדובר במקרה חריג המצדיק התחשבות מיוחדת.
למרות המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגדו, החליט השופט שלא להפעילו ולהאריך אותו בשנתיים נוספות. "מקומו של נאשם זה בקהילה ולא מאחורי סורג ובריח", כתב, לאחר שקבע כי הנאשם כבר אינו מתגורר בסמוך למתלוננת וכי השתלבותו בקהילה היא הפתרון המתאים יותר במקרה זה. "נסיבות חריגות של מקרה זה מצדיקות את מתן הסעד המבוקש", סיכם השופט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו