"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשת סחיטת הזוכים במכרז בטייבה: השמאי חישב את הסכום - וזוכה

פרקליטות המדינה ערערה לעליון על זיכויו של יוסף אגבריה • לטענתה, הוא ידע על דרישות משפחת חרירי, חישב את ה"פיצוי" שנדרש מאחד הזוכים וניסח את התחייבותו לתשלום • יתר המעורבים בפרשה הורשעו במסגרת הסדרי טיעון

,עודכן
0השמעה
מבצע מעצרים של אנשי ארגון הפשע חרירי (ארכיון). צילום: דוברות המשטרה

פרקליטות המדינה הגישה היום (שלישי) לבית המשפט העליון ערעור על זיכויו של שמאי המקרקעין יוסף אגבריה, שהואשם בסיוע לסחיטה באיומים בפרשת סחיטת זוכים במכרזי קרקעות של רשות מקרקעי ישראל בטייבה. לטענת הפרקליטות, הממצאים שקבע בית המשפט המחוזי בחיפה מלמדים כי אגבריה ידע על מנגנון הסחיטה וסייע לו באמצעות חישוב סכום ה"פיצוי" שנדרש מאחד הזוכים וניסוח התחייבותו לתשלום.

על פי כתב האישום, לאחר שרשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות בטייבה, פעלו בני משפחת חרירי ואחרים לסחוט באיומים את הזוכים במכרזים. אף שלא הייתה להם זכות חוקית בקרקעות, הם דרשו מהזוכים לוותר על זכייתם, למכור להם את הקרקע במחיר שבו נרכשה מרמ"י או לשלם "פיצוי" שנקבע לפי הפער בין שווי השוק של הקרקע למחיר הזכייה, כתנאי למימוש הזכייה. יתר המעורבים בפרשה הורשעו במסגרת הסדרי טיעון.

לאחר שרשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות בטייבה, פעלו בני משפחת חרירי ואחרים לסחוט באיומים את הזוכים במכרזים,צילום: אורי לנץ

לפי האישום, אגבריה ערך עבור המעורבים חישוב ששימש בסיס לסכום שנדרש מאחד הזוכים, ואף ניסח מסמך שבו התחייב הזוכה לשלם אותו. בית המשפט המחוזי זיכה את אגבריה לאחר שקבע כי קיים ספק אם פעל במטרה לסייע למשפחת חרירי.

בערעור טוענת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה כי קביעות בית המשפט עצמו מובילות למסקנה אחרת. בין היתר נקבע כי אגבריה ידע שלמשפחת חרירי אין כל זכות בקרקעות, חשד ואף ידע כי בכוונתה לסחוט את הזוכים, שמע מהנסחט על דרישות התשלום שהופנו אליו וידע כי החישוב והמסמך שערך ישמשו את הסוחטים בדרישת הכסף. עוד נקבע כי מעשיו היו מסוגלים לסייע לביצוע העבירה.

בפרקליטות הדגישו כי המאבק בסחיטה באיומים, שהוגדרה בערעור "מכת מדינה", מחייב למצות את הדין גם עם מי שסייעו למערך הסחיטה. "עלינו לעקור אותה מהשורש, לעקור ולכרות כל ענף ולייבש כל מקור אשר מזין אותה", נכתב בערעור. עוד נטען כי המאבק בתופעה אינו יכול "לפסוח על כל רכיביה וכל חוליה בשרשרת הסחיטה". התיק בבית המשפט המחוזי בחיפה נוהל בידי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר