"הגעתם לשבעה, הכל היה מתוכנן": עימות סוער בדיון בפרשת גניבת הציוד מהנובה

בשעה זו מתקיים בבית משפט השלום בבאר שבע דיון הטיעונים לעונש בעניינם של רם שאהין, דניאל חסון וסאן תבל, הנאשמים בפרשת גניבת מערכת הסאונד והגנרטור של מתן מרדכי ליאור ז"ל, ממפיקי מסיבת הנובה, שנרצח בטבח 7 באוקטובר.

על פי כתב האישום, יומיים לאחר הטבח הגיעו הנאשמים לשטח מסיבת הנובה, שהיה עדיין שטח צבאי סגור, הציגו מצגי שווא והוציאו מהמקום את מערכת ההגברה והגנרטור של ליאור - ציוד שהיווה את מפעל חייו. בהמשך אותר הציוד על ידי בלשי יחידת יואב והוחזר למשפחתו.

לפי העדויות, ליאור נשאר בשטח המסיבה במהלך מתקפת הטרור כדי לסייע לאחרים ולהציל חיים, ובמהלך האירועים נרצח. הפרשה עוררה סערה ציבורית לאחר שהתברר כי חלק מהמעורבים הכירו את ליאור ואף הגיעו לנחם את בני משפחתו במהלך ימי השבעה.

במהלך הדיון פרצה סערה באולם. שרה ליאור, אמו של מתן ז"ל, פנתה לעבר אחד הנאשמים שכבר הורשע בפרשה ואמרה: "שיקרת שאתה חבר של מתן, הבן שלי. הכול היה מתוכנן. תתבייש". בני משפחתו של ליאור קראו לעבר הנאשם רם שאהין: "זבל, בוזז, גנב." משפחת ליאור משתתפת בדיון בליווי עמותת קהילת שבט הנובה.

שרה ליאור, אמו של מתן ז"ל, פתחה את עדותה ואמרה: "אני אמו של מתן ליאור ז"ל, גיבור ישראל. אני עומדת פה מלאת כאב, צער ויגון בלתי נתפס. בני נרצח ב-7 באוקטובר לאחר שנשאר בשטח, תפס פיקוד, הציל חיים רבים ונרצח. הוא קיבל את אות הגבורה מנשיא המדינה".

במהלך עדותה ביקש סנגורם של הנאשמים להפסיק את הדברים בטענה שאינם רלוונטיים לעבירת הגניבה. הפרקליטה השיבה כי מדובר בדברי נפגעת העבירה, והשופט דחה את ההתנגדות. "לקורבן העבירה אין דרך לדבר", אמר השופט. "אדוני ייקח את הדברים בעור קצת יותר עבה. זו דרכה של המשפחה להעביר את דבריה. תוכל לחקור נגדית בסיום העדות".

בהמשך פנתה האם ישירות אל הנאשמים ואמרה: "יושבים פה גנבים ארורים שהגיעו יומיים אחרי הטבח לבזוז את העסק שמתן עבד כל כך קשה להקים. נכנסתם במרמה לשטח צבאי סגור כשעוד היה שם כאוס, מכוניות שרופות ודם של בנינו עוד לא יבש. בזזתם ושיקרתם תמורת בצע כסף".

עוד הוסיפה: "לא הסתפקתם בגניבה, הגעתם גם לשבעה כדי לחפות על המעשים שלכם. הכול היה מתוכנן. עם ישראל מוקיע אתכם, וגם העדה שלכם תוקיע אתכם".

גם אביו של מתן, עופר ליאור, נשא דברים קשים. לדבריו, בזמן שבני המשפחה וחבריו של מתן חיפשו את גופתו בימים שלאחר הטבח, הם נאלצו להתמודד גם עם גניבת הציוד. "במקום להתעסק במציאת הבן שלי ובהבאתו לקבורה, הייתי צריך להתעסק בגניבה הזאת", אמר.

לדבריו, המשפחה הצליחה לאתר את תנועת המשאית באמצעות מערכת איתור שהותקנה בציוד. "המשטרה עצרה את המשאית, אבל הגנבים החביאו את הציוד וגנבו אותו שוב. האנשים האלה לא ריחמו על שום ערך אנושי. הם שכרו משאית, עברו מחסומים והגיעו לשטח שבו היו עדיין גופות פזורות, במטרה אחת - לגנוב בדם קר".

האב פנה לנאשמים ואמר: "תשפילו את המבט כשאתם מסתכלים עליי. בושה וכלימה. אני מבקש מבית המשפט להחמיר עמכם. בזמן שכל עם ישראל בכה על ילדיו, אתם הגעתם לגנוב ציוד של מי שכבר לא יכול היה להגן עליו".

בדיון טענה גם הפרקליטות כי מדובר במעשים החורגים בהרבה מעבירת רכוש רגילה. "המעשים מעידים על אובדן צלם אנוש בשעתה הקשה ביותר של מדינת ישראל. הנאשמים ניצלו באופן ציני את מתקפת 7 באוקטובר כדי להפיק רווח כלכלי, תוך ביזוי זכרם ורכושם של מתן ליאור ושל יתר נרצחי המסיבה. בזמן שכוחות הביטחון עסקו בהצלת חיים, איתור נעדרים וטיפול בזירות הטבח, הם הסיטו משאבי אכיפה לצורך טיפול במעשה הפלילי שביצעו".

בסיכומיה טענה הפרקליטות כי הראיות מלמדות שנאשם 1 הגיע לשטח מסיבת הנובה במטרה ברורה לגנוב את רכושו של מתן ליאור ז"ל, יחד עם נאשמים 2 ו-3. לדבריה, השלושה אף סיכנו את חייו של נהג המשאית ששכרו לצורך ביצוע הגניבה.

עוד נטען כי נאשמים 1 ו-3 תכננו את הגניבה לפרטי פרטים, ובהמשך צירפו את נאשם 2 לצורך הוצאתה לפועל. הפרקליטות הדגישה כי ניסיונו של נאשם 2 למכור את הציוד הגנוב אינו אירוע שולי, אלא "מייצג שבר מוסרי וערכי ומהווה חלק מהותי מהמעשה הפלילי".

הפרקליטות הוסיפה כי גם לאחר שהמשטרה תפסה את המשאית הראשונה, הנאשמים לא חדלו ממעשיהם ופעלו פעם נוספת כדי לגנוב את יתרת מערכת ההגברה. באשר לנאשם 1 נטען כי הוא "לא בחל באמצעים", שיקר שוב ושוב לגורמי האכיפה במחסומים, שלח משאית נוספת לאיסוף הציוד ואף ניסה לשחרר את הציוד שנתפס בידי המשטרה, תוך שהאשים את נהג המשאית בגניבתו - בזמן שלטענת הפרקליטות הציוד היה ברשותו כל העת.

הפרקליטות ציינה כי לנאשם 1 חמש הרשעות קודמות, בעוד שנאשמים 2 ו-3 נעדרי עבר פלילי והודו במסגרת הסדר טיעון. עם זאת, לטענתה, איש מהנאשמים לא עבר הליך טיפולי או שיקומי, לא פיצה את המשפחה על הנזק שנגרם ולא נטל אחריות מלאה למעשיו.

"הוא עשה כל שלאל ידו כדי להשיג את מערכת ההגברה", טענה הפרקליטות. "מעשיו מעידים על קהות חושים מוחלטת ועל זלזול בלתי נתפס בגורמי אכיפת החוק, בשעה שכוחות הביטחון היו עסוקים בהתמודדות עם השלכות הטבח".

סנגורו של נאשם 1 ביקש מבית המשפט לנהוג במרשו במידת הרחמים. לדבריו, נאשם 1 זוכה מעבירת הכניסה לשטח הצבאי הסגור, וטען כי גם לאחר הכרעת הדין נותר ספק באשר לכוונתו המקורית. "השאלה היא האם הוא באמת מפלצת, כפי שתיארה חברתי, או מי שביקש לאסוף את הציוד כדי להשיבו", אמר. הסנגור הוסיף כי לאחר איסוף הציוד פרסם נאשם 1 ברשתות החברתיות כי הציוד נמצא ברשותו ואף השאיר מספר טלפון ליצירת קשר.

השופט העיר לסנגור כי טיעוניו חורגים מגדר הטיעונים לעונש ומנסים לערער על קביעות שכבר הוכרעו בהכרעת הדין. "הכרעת הדין קבעה באופן ברור ממצאים עובדתיים לגבי התכנון", אמר השופט, והבהיר כי אין מקום לפתוח מחדש את הדיון בשאלת האשמה.

בתגובה השיב הסנגור כי אף שאינו חולק על ההרשעה, יש להתחשב ב"עלטה" ובנסיבות החריגות ששררו לאחר טבח 7 באוקטובר בעת גזירת העונש. עוד ביקש שלא להחמיר עם מרשו בשל עצם התרחשות הטבח, שלדבריו אינו אחראי לו, וציין כי בסופו של דבר הציוד אותר והוחזר למשפחה.

נאשם 2 פנה לבית המשפט ואמר כי הוא משתתף בצער משפחת ליאור ומבין את כאבה. "לא הלכתי לגנוב", אמר. "הלכתי עם חבר כדי לעזור לו. פעלתי בקלות דעת כשניסיתי למכור את הציוד, אבל לא הבנתי מלכתחילה שאלו הנסיבות. נאשם 1 אף הציע לשלם לי עבור הסיוע בהבאת הציוד".

סנגוריתו של נאשם 2 פתחה את דבריה בפנייה למשפחת ליאור ואמרה: "אנחנו לא כהי לב לתחושות שלכם. ליבי איתכם". לדבריה, כתב האישום נגד מרשה תוקן באופן משמעותי, וכיום מיוחסת לו עבירה אחת בלבד של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

עוד טענה כי לפי כתב האישום המתוקן, נאשם 1 הסתיר ממרשה שמטרת הגעתו לשטח הייתה לגנוב את מערכת ההגברה, והציג בפניו מצג שלפיו מדובר באיסוף ציוד של חברו, מתן ליאור ז"ל, שבאותה עת עדיין הוגדר נעדר. לדבריה, היוזמה למכירת הציוד לא הייתה של נאשם 2, הוא לא קיבל את שווי המערכת ואף לא הצליח להשלים את המכירה. הסנגורית ביקשה מבית המשפט להסתפק בעונש של תשעה חודשי עבודות שירות, וציינה כי מרשה נעדר עבר פלילי, שירת שירות צבאי מלא, היה בעצמו במסיבת הנובה וחווה את אירועי הטבח, וכן מסייע להוריו החולים.

בסיום הדיון קבע בית המשפט כי גזר הדין יינתן ב-7 באוקטובר בשעה 12:00.