"מה זה התרגילים האלה?": עימות במהלך עדותו של אלקין בתיקי נתניהו

השר זאב אלקין מעיד היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תיק 2000 המכונה ״פרשת נתניהו מוזס״. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לדיון ועדכן על כך מראש בשל היערכות האבטחה הנדרשת.

במוקד תיק 2000 עומדות הפגישות בין נתניהו למו”ל “ידיעות אחרונות”, נוני מוזס. לפי כתב האישום, מוזס הציע לנתניהו סיקור אוהד בעיתונו, ובתמורה יפעל ראש הממשלה לקידום חקיקה שתצמצם את תפוצת העיתון המתחרה, “ישראל היום”. על פי כתב האישום, השניים נפגשו לפחות שש פעמים במהלך שנת 2014, בתקופה שבה נתניהו החליט על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. התביעה טוענת כי נתניהו ביקש להפחית את הסיקור השלילי נגדו, בעוד שמוזס ביקש לקדם את החוק שיפגע במתחרה העסקי שלו.

"מזוהה לחלוטין עם הנאשם"

עוד בטרם עלה השר אלקין לדוכן, התפתחה בבית המשפט התנצחות חריפה בין התביעה להגנה. התובע, עו"ד אלון גילדין, הביע התנגדות לעצם העדות וטען: "העד מזוהה לחלוטין עם הנאשם. הוא שר בממשלתו, חבר במפלגתו והוא מעיד שהוא מקורב לו. אני לא יודע למה מביאים אותו דווקא עכשיו כי יש ועדה מסדרת ופריימריז. יש תלות בנקודת זמן הזו של הקריירה של העד בנאשם. רק לפני כמה ימים הוא התראיין באתר 'סרוגים' שם אמר שהתביעה מחפשת מטרות. הקריטריון השני שהוא אמר 'אני הצעתי את חופש ההצבעה'..."

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן קטעה את התובע ושאלה: "מה זה רלוונטי לאיך הסנגור יחקור אותו?".

גילדין השיב: "אני נותן לבית המשפט כלים להפעלת שיקול הדעת. בנוסף, מבחינה מהותית, את רוב הדברים הוא לא זכר, ועדותו נוגעת לנקודה די מצומצמת. המסקנה מכל זה שחלק משמעותי ממה שנשמע היום וממה שאלקין יגיד לא נוגע לדברים שהוא מסר קודם, ולכן אני מסיק שהרבה דברים הוא יישאל מבלי שהוא אמר אותם קודם. במאפיינים הספציפיים של העד הזה, העדות שלו כעד הגנה לא קשורה לוויתור עליו כעד תביעה ולא נכון לחקור אותו נגדית".

בהמשך ביקש גילדין להאריך את יום הדיונים כדי שהתביעה לא תצטרך לחקור את העד בספטמבר: "יש לי בקשה, ככל שחברי רואה בסוף היום שהוא לא הגיע לשלושה רבעים מהחקירה שלו, אני אבקש שנאריך את היום כדי שיהיה לנו זמן ביום ראשון".

"מה זה התרגילים האלה?"

הסנגור, עו"ד עמית חדד, התפרץ לדברים ואמר: "הוא לא יכול להחליף את העד. מה קורה פה? מה זה התרגילים האלה בכל פעם? הדברים האלה לא ראויים לתשובה. האפשרות של התביעה לשאול אותנו שאלות, לשתף - בקולגיאליות הזו אנו מצפים ששני הצדדים ישתמשו בה לטובה, לא לרעה. להשתמש בזה כשיקול נגד, וזה עובר ככה בשקט. לא נעדכן יותר את התביעה בעדים שהולכים לבוא".

השופטת פרידמן-פלדמן הבהירה לעו"ד חדד: "אתה תעדכן כדי שנוכל לנהל דיון", אך חדד התעקש: "אם התביעה לא תחזור בה, אני מודיע שלא נעדכן". באשר לבקשת התביעה להאריך את שעות הדיון חרצה השופטת: "לא נוכל להאריך היום".

עו"ד עמית חדד תקף בחריפות את החלטת התביעה שלא לזמן את אלקין בעצמה: "בחרה התביעה להביא את מר [יריב] לוין לעדות שיעיד על סבירות הרעיון של אלקין, ועשתה מעשה שלא ייעשה – בחרה שלא להביא את העד הרלוונטי ביותר שיכול להעיד בעדות ישירה, למרות שחקרו אותו ויש להם גרסה מפורטת מאוד בנושא. נראה מה התביעה מציעה לנו - שאנחנו נחקור אותו כעד הגנה, למרות שמדובר בעד תביעה שיש חלקים מבוססים לגביו, כמו גם לגבי ציפי לבני".

"הטענה שמישהו 'מזוהה' עם משהו אינה מחזיקה מים - העד בא עם האמת שלו כפי שהוא זוכר אותה, והניסיון להטיל בו דופי עוד לפני ששמענו ממנו מילה אחת הוא פסול. העידה כאן הדס קליין שאמרה את דברי הבלע החמורים ביותר על ראש הממשלה והשתתפה באינסוף הפגנות; לבוא ולהגיד שבגלל שאלקין שר בממשלתו של נתניהו הוא ישנה את האמת ולא יכבד את אזהרת בית המשפט? אני מתקשה להבין את זה, בטח כשהתביעה מעלה זאת דווקא בעיתוי שלא נוח לו, בתקופה פוליטית רגישה".

במקביל, התביעה התעקשה כי אין לאפשר להגנה לחקור את השר אלקין בחקירה נגדית. לשיטתה, חקירה נגדית היא כלי עוצמתי המאפשר לסנגור להציג תזות מובנות לעד ולבקש את אישורו, כמו גם להציג לו ראיות חיצוניות שאינן מתוך חומר החקירה. זאת, בניגוד מוחלט לכללי החקירה הראשית, המגבילים את השואל לשאלות פתוחות בלבד ואינם מאפשרים הובלה כזו של העד.

עו"ד חדד המשיך ותקף את קביעת התביעה לגבי זהותו של השר: "בניגוד גמור לתפיסה המוטעית כאילו העד 'מזוהה' עם ראש הממשלה, הכלל כאן הוא הפוך - התביעה פשוט בחרה שלא להביא אותו לעדות בעצמה כיוון שידעה שעדותו תפעל נגדה. השאלה היא האם אלקין הוא עד שהתביעה הייתה צריכה להביא, והתשובה לכך היא בוודאי שכן. אלקין בכלל היה באופוזיציה באותה תקופה ופעל נגד ראש הממשלה, כך שתוכן עדותו כלל אינו קשור למרחב הפוליטי שלו כיום".

התובע גילדין הבהיר בתגובה: "אין שאלה שאלקין הוא עד רלוונטי, ולא ביקשתי שהוא לא יעיד כלל".

עו"ד חדד סיכם והפנה לליבת האישום: "ראש הממשלה נחקר שעות ארוכות בבית המשפט בנוגע לחוק 'ישראל היום'. התביעה העלתה טענה לפיה מתן חופש ההצבעה היה חלק מכלי הסיכום וההבנות עם מוזס. מדובר בטענה לא נכונה, ואלקין מעיד על כך מפורשות עוד בחקירתו במשטרה. במחלוקות האלה, עדותו של אלקין מובילה ישירות אל האמת – ובניגוד מוחלט לתזה של התביעה".

בעקבות חילופי הדברים הסוערים, יצאו השופטים להתייעצות, רגע לפני שנתניהו עצמו הגיע לאולם.

אלקין על דוכן העדים: "זו פליליזציה של הפוליטיקה"

עם עלייתו לדוכן העדים, פתח השר זאב אלקין בדברים נוקבים והביע מחאה על עצם זימונו להעיד על מהלכים פוליטיים: "אני אענה על כל השאלות, אבל אני מוכרח לומר לבית המשפט שאני חש אי-נוחות עמוקה. אני עתיד להישאל כאן על משאים ומתנים פוליטיים – מה אמרתי ומה אמרו לי. זו פליליזציה של הפוליטיקה. אי אפשר להכריח חבר פרלמנט לחשוף דברים כאלה. מעתה, כל חבר כנסת ידע שכל התהליכים הפרלמנטריים שלו עלולים להפוך מתישהו להליך פלילי והוא ייאלץ לחשוף עניינים פוליטיים רגישים. זה אירוע בעייתי מאוד שמטיל קושי עצום על העבודה הפרלמנטרית. מיד אחרי עדותי במשטרה הלכתי ליועמ"ש הכנסת ושיתפתי אותו במה שנשאלתי ובחששות שלי".

"התקשורת הייתה מוטה נגדנו"

בשלב זה החל סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בחקירתו של אלקין: עו"ד חדד: "כמה זמן אתה מכיר את ראש הממשלה?" אלקין: "הכרנו בקדנציה הראשונה שלי כחבר כנסת, כשנתניהו כיהן כיו"ר האופוזיציה. ביקרתי אז בחריפות הליכים שהתרחשו בממשלת אולמרט, ועל הרקע הזה התקרבנו".

עו"ד חדד: "כמה שעות ראש הממשלה עובד ביום? חמש שעות? שש שעות?" אלקין (צוחק): "מספר השעות שנקבת פה הוא פחות או יותר מספר השעות שהוא לא עובד בהן. כדי לעבוד קרוב אליו, אתה צריך לדעת שאתה צפוי להקפצות בכל שעה, גם בחצות הלילה. נתקלתי לא פעם במצבים לא נוחים מול המשפחה שלי בשל כך. ההערכה שלי היא שנשארות לו פחות מחמש או שש שעות ביממה שבהן הוא לא עובד".

עו"ד חדד: "כמה פעמים נאלצת להמתין לראש הממשלה?" אלקין: "הלו"ז של ראש הממשלה תמיד מפוצץ. מאחר שאי אפשר לדעת מראש מה תהיה מידת הדחיפות והחשיבות של פגישה כזו או אחרת, התופעה של המתנות ארוכות וביטולי פגישות היא שכיחה מאוד. כולנו ידענו שזה חלק מהעניין".

אלקין המשיך ותיאר את האווירה הציבורית באותם ימים: "התקשורת אז הייתה מאוד מוטה, והנושא הזה העסיק והסית אותנו. באותה תקופה הרשתות החברתיות עוד לא היו חזקות כמו היום, והתקשורת הממוסדת הייתה כמעט הכלי היחיד לקשר עם הציבור".

עו"ד חדד: "עד כמה ראש הממשלה ביקש לגוון את מפת התקשורת?" אלקין: "זה היה נושא קבוע שעלה כל הזמן. ראש הממשלה נהג לומר: 'אני מאמין בתחרות'. התפיסה שלו הייתה שככל שיהיו יותר כלי תקשורת, הגיוון יאפשר יותר איזון ויותר דעות בציבור. זו הייתה מבחינתו הדרך להתמודד עם ההטיה הקיExisting".

עו"ד חדד: "עד כמה שמעת מראש הממשלה שהסיקור הלא-אוהד נגד משפחתו, אשתו וילדיו, קשור לעמדתו הפוליטית?" אלקין: "היה לו ברור לחלוטין שהוא מטרה פוליטית מכיוון שהוא מביא לימין את התוצאות האלקטורליות הטובות ביותר, ולכן מטרגטים אותו. לגבי הכניסה לענייניו האישיים ולחיי משפחתו – זה כאב לו מאוד. הוא אמר שהוא עצמו פוליטיקאי ויודע להתמודד עם זה ולספוג, אבל הוא הרגיש שבני המשפחה שלו הפכו לבני ערובה במאבק נגדו".

עו"ד חדד: "האם אי פעם שמעת מראש הממשלה שצריך לסגור עיתונים או כלי תקשורת מהשמאל?" אלקין: "הגישה שלו תמיד הייתה הפוכה – להסיר חסמים ובירוקרטיה, מתוך אמונה שהמגוון והתחרות החופשית הם שינצחו".

עו"ד חדד: "ועד כמה הוא הציג את האג'נדה הזו לבוחרים שלו?" אלקין: "זה היה נוכח לאורך כל הזמן".

עו"ד חדד: "האם היית מודע לכך שכחלק מהמאמצים הללו הוא שוחח עם נוני מוזס, עורכים ראשיים ומשקיעים פוטנציאליים?" אלקין: "הייתי פחות מעורב בפרטים האלה, אבל שמעתי ברקע על הניסיונות להביא משקיעים מבחוץ. כמו שאמרתי, ראש הממשלה האמין בגיוון, והיו ניסיונות מהסוג הזה. רובם אמנם לא צלחו, אבל הנושא בהחלט עלה על הפרק".

"אין פוליטיקאי שלא פועל כך"

עו"ד חדד פנה לשר וביקש לברר את תפיסת עולמם של נבחרי הציבור באותה עת: "האם סברתם בזמנו ששיח עם כלי תקשורת, או בקשות לסיקור, יוצרים זיקה פלילית או אפילו שוחד – למשל אם מישהו מציע לך סיקור טוב בתמורה לתמיכה בחוק מסוים? עד כמה השיח הזה היה מוכר לך או לחברי כנסת אחרים?"

"מערכת היחסים של פוליטיקאי עם עיתונאי היא ואני מודה בכך מערכת יחסים של תן וקח. אין פוליטיקאי שלא עושה את זה, הן מול כתבים והן מול מו"לים. פוליטיקאי יכול לפנות למו"ל ולבקש 'תסדר לי ראיון' או 'תפרסם עליי כתבה'. מנגד, מו"לים, מנכ"לים ועורכים של כלי תקשורת מזמינים אותך לפגישות ומציגים לך דרישות ושאלות. הכל מבוסס על יחסי תן וקח, גם מול הבעלים".

אלקין הוסיף והדגיש את החשיבות המרכזית שיוחסה לנושא: "התפיסה הציבורית והפוליטית הייתה הפוכה לחלוטין ממה שמנסים להציג כעת - ראינו באינטראקציה הזו עם התקשורת חלק בלתי נפרד מתפקידו של פוליטיקאי. פוליטיקאים מתדרכים כתבים באופן קבוע. אני זוכר שראש הממשלה היה אומר לנו לפעמים בקבינט או בישיבות: 'אל תבואו אליי בטענות שיש ישיבות ארוכות, יש לי רק כמה שעות פנויות ביום ואני מקדיש אותן כדי לתדרך כתבים'. זה ממחיש כמה חשיבות עצומה יוחסה לעניין הזה בזמנו".

"בסופו של דבר, פוליטיקאי חי ועובד בשיתוף פעולה עם כתבים. לפעמים הוא משמש להם כמקור ומספק להם מידע, והעיתונאי מצדו מרוויח סקופים שמקדמים אותו מקצועית וכלכלית. אין פוליטיקאי שלא נמצא במערכת יחסים מזינה כזו, שמבוססת על אינטרסים הדדיים".

"ראש הממשלה חשב שאנחנו לא עמידים"

השר אלקין התייחס במהלך עדותו להערכתו של נתניהו לגבי עמידותם של שרי הליכוד מול לחצים תקשורתיים ופוליטיים: "ראש הממשלה חשב שאנחנו, כשרי הליכוד, לא עמידים בפני פיתויים ולחצים מהסוג הזה, והייתה לו גם סיבה טובה להניח כך. לגבי עצמו הוא חשב אחרת, שהוא כן מסוגל לעמוד בזה. הוא היה אומר לי: 'אני חושש פחות, המעמד שלי איתן'".

בתשובה לשאלת עו"ד חדד על טיב מערכת היחסים בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, הגדיר אותם אלקין כ"אויבים פוליטיים", ותיאר את מוזס כ"כוח עליון שצריך להתמודד איתו בתוך השדה הפוליטי". אלקין הוסיף ותיאר את הלך הרוח סביב המאבק בתקשורת ואת הרגישות של נתניהו למשפחתו: "תמיד כשהייתה פגיעה לא מידתית במשפחתו, הדבר גרם לתגובה קשה מאוד מצידו. לפעמים בכלל לא היה צריך הנחיה ישירה מלמעלה - כשכולם רואים שיש מלחמה, ברור לכולם שלוקחים מרחק, והיה שותף גם לכעס ולתחושה הכללית שזה פשוט לא הוגן".

לשאלה עד כמה היה מודע לקיומו של חרם מול ידיעות אחרונות באותם ימים, השיב אלקין בצורה נחרצת: "מגע עם ידיעות אחרונות היה נחשב באותה תקופה ממש למעשה בגידה".

"חטפת מצד אחד וקיבלת בצד השני"

בהמשך החקירה ביקש עו"ד חדד מאלקין להרחיב על הגרסה שמסר במשטרה בנוגע לקשר שבין תמיכה בחוק ישראל היום לבין קבלת סיקור מפרגן בידיעות אחרונות.

אלקין הסביר כי מדובר היה בדינמיקה גלויה וברורה לכל חברי הכנסת: "ראית זיקה ישירה בשטח. ברגע שחבר כנסת שם את השם שלו על החוק, הסיקור שלו השתנה באופן מיידי. היו חברי כנסת מסיעת קדימה שהגישו את החוק ופתאום החלו להופיע עליהם כתבות חיוביות בידיעות אחרונות. זה קרה גם פנימה בתוך הליכוד, כאשר חברת כנסת ששמה הופיע על החוק נהנתה פתאום מסיקור אינטנסיבי מאוד בידיעות. כמובן שהדבר היה כרוך בעימות חזיתי מול ראש הממשלה - אתה חוטף בצד אחד, ומקבל תמורה בצד השני".

עו"ד חדד שאל: "וכשתיארת את המצב הזה במשטרה, מישהו מהחוקרים עצר ואמר 'רגע, יש פה אולי חשד לשוחד שצריך לבדוק?'" אלקין השיב: "ממש לא. מה שעניין את החוקרים היה רק דבר אחד - ראש הממשלה, נוני מוזס וישראל היום. לא עניינו אותם בכלל מקרים מקבילים או דומים של פוליטיקאים אחרים. כשאני אמרתי להם שאין בהתנהלות הזו שום דבר חריג בנוף הפוליטי, זה פשוט לא עניין אף אחד". לאחר שעה של שמיעת עדותו של אלקין, נתניהו יצא מהאולם.