טיל פגע בשטח נתב"ג, חברת התעופה יונייטד ביטלה את הטיסה מניו יורק לתל אביב - וארבעה בני משפחה מצאו את עצמם מתעכבים בארצות הברית ובהמשך נשלחים ללרנקה, משם נאלצו למצוא את דרכם לישראל. החברה טענה כי מדובר באירוע ביטחוני חריג שלא היה בשליטתה, אך בית המשפט קבע כי עצם קיומו של סיכון ביטחוני אינו מעניק פטור אוטומטי מפיצוי, וחייב אותה לשלם למשפחה 24,051 שקלים.
תיעוד "בשידור חי" של הנפילה במרחב נתב"ג // ללא
התביעה
על פי התביעה שהגישו ארבעה בני משפחה נגד חברת התעופה יונייטד איירליינס, טיסת החזור שלהם מארצות הברית לישראל הייתה אמורה להמריא ב-4 במאי 2025 - היום שבו אירעה פגיעת טיל בשטח נתב"ג. בעקבות האירוע ביטלה החברה את הטיסה.
לאחר הביטול הוצעו לבני המשפחה חלופות טיסה שונות, ובסופו של דבר הם הוטסו ללרנקה שבקפריסין. משם רכשו על חשבונם כרטיסי טיסה לישראל. בתביעה טענו כי בתקופה שחלפה מביטול הטיסה ועד חזרתם ארצה נאלצו לשאת בהוצאות לינה, מזון, הסעות ותקשורת, וכן בעלות הטיסה מלרנקה לישראל.
לטענת בני המשפחה, יונייטד לא הוכיחה שהתקיימו הנסיבות המיוחדות הפוטרות אותה מתשלום הפיצוי הקבוע בחוק. לדבריהם, למרות פגיעת הטיל בנתב"ג, לא הוכח כי המרחב האווירי של ישראל נסגר, לא הוצגה הוראה של רשות מוסמכת שאסרה על החברה להפעיל טיסות לישראל ולא הוכח כי נמל התעופה חדל לפעול. עוד הדגישו כי חברות תעופה אחרות המשיכו להפעיל טיסות לישראל וממנה.
לטענתם, יונייטד בחרה להשעות את טיסותיה לישראל בהתאם להערכת הסיכונים שלה, אולם החלטה פנימית של חברת תעופה אינה מקימה, כשלעצמה, פטור מתשלום פיצוי. עוד טענו כי החברה לא סיפקה להם שירותי סיוע כנדרש בחוק ולא דאגה ללינה, מזון, הסעות או תקשורת, ובכך הותירה אותם להתמודד לבדם עם השהייה הכפויה בארצות הברית ובהמשך בלרנקה.
עמדת יונייטד
מנגד, ביונייטד טענו כי פגיעת הטיל בשטח נתב"ג הייתה "אירוע ביטחוני חריג ביותר" וכי מדובר בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת החברה. לטענת החברה, חובתה הראשונה היא לשמור על בטיחות הנוסעים ואנשי הצוות, וההחלטה שלא להפעיל את הטיסה התקבלה מטעמי בטיחות.
החברה הוסיפה כי אין לצפות מחברת תעופה זרה לרכוש עבור נוסעיה כרטיסי טיסה בחברות תעופה ישראליות, במיוחד בתקופה של אי-ודאות ביטחונית ותעופתית. לטענתה, הטיסה שהוצעה לבני המשפחה ללרנקה הייתה חלופה סבירה שנועדה לקרב אותם לישראל. עוד טענה כי חלק מההוצאות שדרשו התובעים, ובהן השכרת רכב, דלק, ביטוח נסיעות וכרטיסי טיסה שנרכשו באופן עצמאי, אינן נכללות בשירותי הסיוע שעליה לספק לפי החוק.
רשמת בית המשפט בראשון לציון, לימור נסים לב, קבעה כי פגיעת הטיל בנתב"ג הייתה אמנם אירוע ביטחוני חריג וחמור, אך הדגישה כי "עצם התרחשותו של אירוע ביטחוני, ואף אירוע ביטחוני חריג, אינה מסיימת את הדיון ואינה מקימה באופן אוטומטי את הפטור".
פסק הדין
בפסק הדין נקבע כי אין די בהוכחת קיומו של סיכון או אירוע ביטחוני, וכי על חברת התעופה להוכיח שהאירוע שלל בפועל את האפשרות להפעיל את הטיסה. "הבחינה הנדרשת אינה אם החלטת חברת התעופה הייתה זהירה, אחראית או מובנת מבחינה עסקית וניהולית. השאלה היא האם התקיימה מניעה אובייקטיבית להפעלת הטיסה", קבעה הרשמת.
בית המשפט ציין כי יונייטד לא הציגה הוראה של רשות מוסמכת שאסרה על הפעלת הטיסה - לא של רשות התעופה האזרחית בישראל ולא של רשות תעופה אמריקאית. כמו כן, לא הוצגה ראיה לכך שהמרחב האווירי של ישראל נסגר באופן שמנע מהחברה להפעיל את הטיסה. בפסק הדין צוין כי מהראיות עלה שנתב"ג חזר לפעילות וכי טיסות לישראל וממנה המשיכו להתקיים.
עוד הבהירה הרשמת כי העובדה שחברות תעופה אחרות המשיכו לטוס אינה מחייבת את יונייטד לאמץ את מדיניות הסיכון שלהן, אולם היא מלמדת כי לא הוכח שהאפשרות להפעיל טיסות לישראל נשללה לחלוטין. "חברת תעופה רשאית לקבל החלטה שלא לטוס לישראל. השאלה אינה אם הנתבעת הייתה רשאית לקבל החלטה זו. השאלה היא מי נושא בתוצאה המשפטית של אותה החלטה", נכתב בפסק הדין.
עוד נקבע כי "הנתבעת הוכיחה כי אירע אירוע ביטחוני חריג. היא לא הוכיחה כי אירוע זה מנע ממנה, מבחינה אובייקטיבית, להפעיל את הטיסה. זהו ההבדל המכריע". בעקבות זאת נקבע כי בני המשפחה זכאים לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק. מאחר שמדובר בטיסה שמרחקה עולה על 4,500 קילומטרים, נפסק לכל אחד מארבעת הנוסעים פיצוי בסך 3,670 שקלים - ובסך הכול 14,680 שקלים.
עם זאת, בית המשפט דחה את דרישת המשפחה לחייב את יונייטד בעלות כרטיסי הטיסה שרכשו מלרנקה לישראל. הרשמת קבעה כי בנסיבות של שיבושים משמעותיים בתעופה לישראל, הטיסה ללרנקה הייתה חלופה סבירה שנועדה לקרב את הנוסעים ליעדם. "לרנקה, בנסיבות העניין, אינה יעד זר לחלוטין או מנותק מן היעד המקורי", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט קיבל חלק מדרישות בני המשפחה להחזר הוצאות. יונייטד חויבה לשלם 3,672 שקלים עבור לינה בארצות הברית, 648 שקלים עבור מזון ומשקאות, 356 שקלים עבור הסעה לשדה התעופה, 313 שקלים עבור לינה בלרנקה, 178 שקלים עבור מזון בלרנקה ו-204 שקלים עבור הסעה מהמלון לשדה התעופה. מנגד, הדרישות להחזר הוצאות השכרת רכב, דלק, תקשורת, ביטוח נסיעות והטיסה מלרנקה לישראל נדחו.
הרשמת מתחה ביקורת גם על עמדת יונייטד בנוגע לשירותי הסיוע. במהלך הדיון טענה נציגת החברה כי יונייטד "לא מסוגלת להציע" שירותי סיוע כאשר מדובר בביטולים גורפים. בית המשפט דחה את העמדה וקבע כי "חוק שירותי תעופה אינו פוטר מפעיל טיסה מחובת מתן שירותי הסיוע אך בשל קיומם של ביטולים נרחבים או מציאות ביטחונית מורכבת".
עוד נקבע כי הימנעות החברה ממתן שירותי הסיוע לא נבעה מטעות נקודתית, אלא מתפיסה עקרונית שלפיה אין באפשרותה או בחובתה לספק שירותים אלה במקרים של ביטולים גורפים. "עמדה זו אינה מתיישבת עם הוראות החוק ותכליתן", קבעה הרשמת, ופסקה לכל אחד מארבעת התובעים פיצוי לדוגמה בסך 1,000 שקלים - ובסך הכול 4,000 שקלים.
בית המשפט דחה את דרישת בני המשפחה לפיצוי נפרד בגין עוגמת נפש. בפסק הדין צוין כי ביטול הטיסה והשהות הממושכת בחו"ל גרמו להם "אי נוחות, תסכול, חוסר ודאות ועוגמת נפש של ממש", אך נקבע כי אין מקום לפסוק פיצוי נוסף מעבר לסעדים שניתנו מכוח חוק שירותי תעופה.
בסופו של דבר קיבלה הרשמת הבכירה לימור נסים לב את התביעה בחלקה, וחייבה את יונייטד לשלם לארבעת בני המשפחה סכום כולל של 24,051 שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו