חוק העריקים - יועמ״שית הכנסת לח״כים החרדים: עלולים להיות בניגוד עניינים
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק קובעת כי ח"כ שיש לו בן, נכד או קרוב אחר שמתנהלים נגדו הליכי אכיפה בשל השתמטות, חייב להצהיר על כך לפני הדיון וההצבעה • לדבריה, אין מניעה להשתתף בהצבעה לאחר ביצוע גילוי נאות
Your browser doesn’t support HTML5 audio
לקראת ההצבעה עלהצעת החוק להקפאת מעצרי העריקים והמשתמטים החרדים, שיגרה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מכתב לכלל חברי הכנסת, שבו התריעה מפני חשש לניגוד ענייניםוהורתה להם להצהיר אם יש להם קרוב משפחה המצוי בהליכי אכיפה בשל השתמטות משירות.
במכתבה מסבירה אפיק כי הצעת החוק כוללת הסדרים בעלי השלכה ישירה על מועמדים לשירות ביטחון שתורתם אומנותם, ובהם הקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות, אי-העמדה לדין בגין אי-התייצבות לשירות והפסקת הליכים משפטיים שכבר נפתחו נגדם, כל עוד טרם הסתיימו.
לדבריה, מאחר שהחוק עשוי להשפיע באופן ישיר על מצבם המשפטי של אותם מועמדים, עלול להתעורר חשש לניגוד עניינים, או לכל הפחות למראית עין של ניגוד עניינים, אצל חברי כנסת שלהם קרובי משפחה שכבר מתנהלים נגדם הליכי אכיפה.
לכן, קבעה אפיק כי חבר כנסת שיש לו בן, נכד או קרוב אחר כהגדרתו בכללי האתיקה, שהוצא נגדו צו מעצר בשל אי-התייצבות או עריקות, שנעצר בפועל או שמתנהלים נגדו הליכי אכיפה או הליך משפטי שטרם הסתיים - מחויב לבצע גילוי נאות לפני השתתפותו בדיון או בהצבעה על הצעת החוק.
עם זאת, היועצת המשפטית מבהירה כי כללי האתיקה אינם מונעים מחברי הכנסת להשתתף בהצבעה גם אם קיים עניין אישי, אלא מחייבים גילוי נאות בלבד. עוד הדגישה כי אין חובת גילוי כאשר קרוב המשפחה משתייך באופן כללי לאוכלוסיית תלמידי הישיבות החייבים בגיוס, כל עוד לא הוצא נגדו צו מעצר ולא נפתחו נגדו הליכי אכיפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
