בשעה שמדינת ישראל התמודדה עם אחת התקופות הקשות בתולדותיה ומאות אלפי מפונים מהדרום ומהצפון נזקקו לסיוע, מצא חיים אביטן דרך אחרת לנצל את המציאות. לפי הכרעת הדין, אביטן הציג את עצמו כבעל מלון המארח מפונים ממלחמת חרבות ברזל, הזמין כמויות גדולות של מזון, משקאות ופחמים מבתי עסק ברחבי הארץ, וקיבל לידיו סחורות בשווי של כ־2.7 מיליון שקלים מבלי לשלם עליהן.
כעת, לאחר שהורשע בשורת עבירות מרמה, זיוף והתחזות כלפי 21 קורבנות, גזרה עליו השופטת דורית סבן נוי 10 שנות מאסר ושלושה חודשים, לצד פיצויים לנפגעים וקנס של 100 אלף שקל, תוך שקבעה כי מדובר בניצול ציני של "השבר הלאומי" למטרות רווח אישי.
אביטן הורשע על יסוד הודאתו, בהסדר טיעון דיוני ללא הסכמה עונשית, בשני כתבי אישום האוחזים 20 אישומים. כתבי האישום מייחסים לאביטן עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (21 עבירות), זיוף בכוונה לקבל דבר ובנסיבות מחמירות (13 עבירות), והתחזות כאדם אחר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (4 עבירות), הוצאת שיק ללא כיסוי (41 עבירות), שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר (17 עבירות), וזיוף בכוונה לקבל דבר ובנסיבות מחמירות (16 עבירות) ועוד.
על-פי כתבי האישום, במהלך החודשים יוני 2023 ועד אוקטובר 2024, פנה אביטן לבתי עסק רבים, ביצע הזמנות של מוצרי מזון, משקאות ופחמים, והתחייב לשלם תמורתם, שעה שידע שלא יעמוד בהתחייבויותיו. כחלק מהמצג הכוזב ועל מנת להסוות את זהותו, מסר, בעת עריכת העסקאות, פרטי זהות כוזבים אודותיו והשתמש במספרי טלפון שונים.
בחלק מן המקרים, הזדהה אביטן בכזב כבעל מלון בהרצליה המארח אזרחים מעוטף עזה ומהצפון, שפונו מבתיהם בעקבות מלחמת חרבות ברזל וטען בכזב כי הסחורה שהזמין מיועדת למפונים. על סמך המצג הכוזב, העבירו בתי העסק לידי אביטן את הסחורות שהזמין מהם. בחלק מן המקרים, בתמורה לסחורה שקיבל, מסר אביטן לבתי העסק, שיקים שהגיעו לידיו בדרך שאינה ידועה, ללא ידיעת בעליהם, למרות שידע בבירור שאלה יחוללו על ידי הבנק.
בחלק מן המקרים, משהתברר לבתי העסק כי השיקים שמסר להם אביטן חוללו, פנו אליו ודרשו ממנו לעמוד בהתחייבויותיו ולשלם להם. בתגובה העביר להם שיקים נוספים שידע שיחוללו על ידי הבנק, ו/או העביר להם בוואטסאפ מסמך מזויף בגין העברה בנקאית. ממעשיו אלו, אביטן קיבל לידיו במרמה סחורות בשווי כולל של כ-2,729,432.2 שקלים.
בית המשפט קבע כי מידת הפגיעה של אביטן בערכים המוגנים הינה משמעותית ראש וראשונה, נוכח ניצול קורבנות תמימים בתקופה כה קשה שמדינת ישראל לא ידעה כמותה. ודוק, התקופה בה בחר אביטן לבצע את מרבית העבירות והרקע להן, הם בבחינת נסיבה לחומרה שיש בכוחה להשפיע באופן משמעותי על עיצוב מתחם הענישה, שכן אין דינו של עבריין מרמה בסכומי כסף מצטברים בהיקף כה ניכר לדינו של עבריין מרמה שניצל את השבר הלאומי במדינת ישראל לצורך הפקת רווח כלכלי אישי, תוך ניצול תמימותם וטוב ליבם של קורבנות העבירה על לא עוול בכפם. נוכח האמור, נקבע מתחם ענישה הולם הנע בין 7 ל-11 שנות מאסר בפועל לצד עונשים נלווים בדמות מאסר מותנה, קנס ופיצוי לקורבנות העבירה.
בית המשפט נתן דעתו לשיקול הרתעת הרבים, שעה שמדובר בעבירות מרמה שהופנו כלפי קורבנות תמימים, אשר נפלו קורבן למעשי המרמה על לא עוול בכפם, ללא הכנה מוקדמת, הקלות בביצוע העבירות והקושי הגלום בגילוי העבריין. לא זו אף זו, אלא שיש להרתיע כל עבריין מפני עשיית שימוש ציני בתקופת מלחמה ובאחדות העם כשכל רצון הציבור לסייע איש לרעהו בתקופה זו.
עוד הוסיפה השופטת כי זעקת קורבן העבירה אשר העיד לעונש אודות הפגיעה הנפשית, הכלכלית והפיזית שנגרמה לו כתוצאה ממעשיו של אביטן, מהדהדת באוזני בית המשפט ומשקפת את זעקת קורבנות המרמה והעקיצה אותם על בית המשפט לשוות לנגד עיניו על מנת למגר תופעה רעה זו. עבירות מסוג זה, לא זו בלבד שגורמות לאובדן התמימות והאמון, אלא שהן פוגעות בחיי מסחר תקינים במדינה.
אשר לרכיבים הכלכליים קנס ופיצוי לקורבנות העבירה נתנה השופטת דעתה, לאופיין וטיבן של העבירות בהן הורשע, לכך שישנם סוגי קורבנות עבירה שונים, חלקם נפגעו מכך שהמחאותיהם חוללו, חלקם ניזוקו באופן ישיר מגזל הסחורה שלא הושבה ואף לא הרווחים הכלכליים.
עוד נתנה דעתה לנסיבות חייו המורכבות וביניהן; היותו גרוש, היחסים העכורים עם בתו מזה מספר שנים והנתק עם בני משפחתו המורחבת. אכן, לאף דיון לא התייצב חבר או בן משפחה מטעמו. אביטן אמנם הביע חרטה במלל על מעשיו, אך לא השיב את הגזילה. מקום בו לא הושבה הגזילה שנלקחה מידי קורבנות העבירה, הרי שלא ניתן לראות בהבעת החרטה כשלמה. הבעת חרטה במלל אינה שוות ערך להבעת חרטה במעש, בפרט שעה שעסקינן בעבירות מרמה ומעילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו