היועמ”שית נגד החוק לשינוי מערכת המשפט הצבאית: “פגיעה אנושה בשלטון החוק בצבא”

היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת בחריפות להצעת החוק של חברי הכנסת עמית הלוי ובועז ביסמוט, המבקשת לשנות את מבנה מערכת המשפט הצבאית. בחוות דעת שהועברה לשר המשפטים יריב לוין, מזהיר המשנה ליועמ”שית, ד”ר גיל לימון, כי ההצעה “צפויה לפגוע אנושות בעצמאותה של מערכת המשפט הצבאית” ואף עלולה להגביר את חשיפתם של חיילי צה”ל ומפקדיו להליכים משפטיים בחו”ל.

לדברי לימון, הצעת החוק “מבקשת לתקן את חוק השיפוט הצבאי באופן המבטל מבחינה מעשית את עצמאותה של מערכת המשפט הצבאית”, וזאת באמצעות שינויים הנוגעים לאכיפת החוק בפעילות מבצעית, למעמדו של הייעוץ המשפטי בצבא ולהרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים.

אחת הביקורות המרכזיות מופנית לסעיף הקובע כי עבירות שבוצעו במהלך פעילות מבצעית, פעילות קרבית או במהלך פעילות ללוחמה בטרור יטופלו כברירת מחדל בהליך משמעתי ולא פלילי. בחוות הדעת נכתב כי מדובר למעשה ב”אי-הפללה גורפת” של מעשים שבוצעו במהלך פעילות מבצעית, “גם כאשר מדובר במעשים שמהווים עבירות פליליות, ביניהן גם עבירות פליליות חמורות כגון ביזה או רצח”, וכי ההסדר המוצע מעניק “חסינות דה-פקטו”.

היועמ”שית מתנגדת גם לפיצול תפקיד הפרקליט הצבאי הראשי בין יועץ משפטי צבאי ראשי לבין פרקליט צבאי ראשי, לביטול המעמד המחייב של חוות דעת הפצ”ר ולהחלשת כפיפותם המקצועית של גורמי המשפט הצבאיים למערכת המשפט האזרחית. לדברי לימון, “פיצול תפקידיו של הפצ”ר ושינוי אופיו ומהותו של מערך הייעוץ המשפטי הצבאי, באופן המוצע, יוביל להחלשה של כל אחד מתחומי פעילותו”, וכתוצאה מכך “יפגע בהגנה על שלטון החוק, בזכויות האדם ואף באינטרס הציבורי הרחב באכיפה יעילה”.

בנוסף, חוות הדעת מותחת ביקורת על ההצעה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים ולהגדיל בה באופן משמעותי את הייצוג הפוליטי. לפי לימון, מדובר ב”פגיעה דרמטית בעצמאות של מערכת השיפוט הצבאית וביכולתה למלא את תפקידה, כמו גם באמון הציבור בה”.

בחוות הדעת מודגש גם ההיבט הבינלאומי. לדבריו, ישראל נשענת בהתמודדותה מול ניסיונות לקדם הליכים נגדה בבתי דין זרים ובינלאומיים על קיומם של “מנגנוני בדיקה וחקירה אמינים”. לפיכך, מזהיר לימון כי “קידום הצעת החוק ישחק לידיהם” של הגורמים המבקשים לערער על עצמאות מערכת אכיפת החוק בישראל ו”יפגע ביכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם אתגרי המערכה המשפטית בזירה הבין-לאומית”.

בסיכום חוות הדעת נוקט לימון לשון חריפה במיוחד וקובע כי השינויים המוצעים “מערערים את עצם כפיפותו של הצבא לדין”, וכי “תוצאתם של השינויים המוצעים היא פגיעה אנושה בשלטון החוק בצבא וביטול מעשי של כפיפות הצבא ויחידותיו לדין”. עוד נכתב כי משמעותם של השינויים היא “פוליטיזציה עמוקה ויסודית של מערכת המשפט והשיפוט הצבאי; ובשל כך – גם של הצבא עצמו”.

הצעת החוק, שהגישו חברי הכנסת עמית הלוי ובועז ביסמוט, מבקשת לערוך שינוי מקיף במערכת המשפט הצבאית. בין היתר, היא קובעת כי חיילים החשודים בעבירות שבוצעו במהלך פעילות מבצעית, פעילות קרבית או במהלך פעילות חבלנית עוינת יישפטו ככלל בדין משמעתי ולא בהליך פלילי. פתיחה בבדיקה, בחקירה או בהעמדה לדין תתאפשר רק לאחר שמפקד היחידה נתן חוות דעת כתובה והמליץ להעביר את הטיפול לבית דין צבאי, או באישור הרמטכ”ל. בנוסף, ההצעה מבקשת לפצל את תפקיד הפרקליט הצבאי הראשי בין יועץ משפטי צבאי ראשי לבין פרקליט צבאי ראשי, לקבוע כי חוות הדעת של היועצים המשפטיים בצה”ל יהיו מייעצות בלבד ולא מחייבות, לאפשר לרמטכ”ל לקבל חוות דעת משפטיות חיצוניות, ולנתק את כפיפות הייעוץ המשפטי הצבאי מהיועצת המשפטית לממשלה. עוד מוצע לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים כך ששופטי בית המשפט העליון, שופטי בית הדין הצבאי לערעורים ונציג לשכת עורכי הדין לא ישבו בוועדה, ובמקומם מוצעת ועדה של שבעה חברים שתורכב משרי הביטחון והמשפטים, הרמטכ”ל וארבעה נציגי ציבור שייבחרו שניים על ידי סיעות הקואליציה ושניים על ידי סיעות האופוזיציה בכנסת.