"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"קרובים לאנרכיה": פרופ' דניאל פרידמן - על המצב במדינה, ההתפרעויות והיועמ"שית

שר המשפטים לשעבר תוקף בראיון ל"היום" את ההפגנות האלימות ליד ביתו של השופט נעם סולברג: "הגענו למצב חמור שבו אנשים מרגישים מאוימים, והמשטרה לא מצליחה להתמודד" • פרידמן יוצא נגד הגישה המקילה של מערכת האכיפה והיועמ"שית: "לא מוכרחים להפגין באופן שיפריע לבני המשפחה ולשכנים, אין לזה כל הצדקה"

,עודכן
0השמעה
פרופ' דניאל פרידמן. צילום: ללא קרדיט

"אני לא מכיר אישית את השופט סולברג", אומר שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, בראיון ל"היום" - "אבל אני מכיר היטב את פסקי הדין שלו ויכול להעיד שהוא שופט טוב. את האירועים ליד ביתו אני רואה בשלילה וחושב שזה לא היה צריך לקרות".

החשודים בתקיפת ביתו של נועם סולברג בזינזנה לפני הדיון בהארכת מעצרם // ללא קרדיט

"לגבי אישי ציבור", הוסיף פרופ' פרידמן, "לא צריך לבוא אליהם הביתה ולהטריד אותם. יש מספיק מקומות אחרים, כולל מול משרדיהם. נכון שיש חופש ביטוי, והוא כולל הפגנות - אבל לא מוכרחים לעשות זאת באופן שיפריע לשכנים ולבני המשפחה".

אתה רואה פה מגמה?

"עם השנים זה נעשה יותר גרוע. לא פעם ההגעה למעון הפרטי הידרדרה להטרדות ולהפרעות, והגיעה עד לשיבושים ולפגיעה בסביבת החיים, כולל חסימת כבישים ועצירה התנועה. לאלה אין כל הצדקה או שייכות לחופש הביטוי. התופעה הזו מגיעה משני הצדדים, משמאל ומימין, מול כל אחד שדעתו לא מוצאת חן בעיני מישהו, בין אם מדובר בשרה נתניהו או באביחי מנדלבליט בשעתו, מצד אלה שלא היו מרוצים שלא הגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה".

"התופעה הזו מגיעה משני הצדדים - בין אם מדובר בשרה נתניהו או במנדלבליט, מאלה שלא היו מרוצים שלא הגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה"

מה השתנה לדעתך?

"מבחינת היסטורית היה אצלנו כלל - סוביודיצה, שנועד להגן על טוהר ההליך המשפטי ומניעת השפעה פסולה על שופטים או על עדים. השאיפה היתה לשמור על אולם המשפט כמתחם נקי ולהעדיף את הניטרליות על פני חופש הדיבור, מתוך מחשבה שאפשר לבקר גם בדיעבד ולא תוך כדי. לפחות מהבחינה הזאת היה לשופטים מעמד מיוחד בדיונים".

"אין כל הצדקה או שייכות לחופש הביטוי". החלונות המנופצים בבית השופט סולברג לאחר ההתפרעויות,צילום: חיים גולדברג / פלאש 90

מה הרקע לאירוע מול בית השופט סולברג?

"העובדה שהדבר קרה מצערת מאוד, והוא חמור יותר ככל שהתגברה האלימות. המקרה ליד הבית של סולברג לווה, לפי מה שדווח, באלימות קשה, שאמנם לא הופנתה נגד בני אדם אלא נגד רכוש, אבל כשאנשים מרגישים מאוימים נוצרת הרגשה שהמדינה נמצאת במצב שהוא קרוב לאנרכיה. כי בנוסף רמת הפשיעה גבוהה והמשטרה לא מצליחה להתמודד עם תופעות האלימות של עבריינים".

מה האחריות של המשטרה?

"למשטרה יש חלק ניכר באחריות, אבל גם לתביעה, ובמידה מסוימת גם לבתי המשפט, אם תיקים כאלה מגיעים אליהם. כדי שהתופעה תעבור מהעולם או לפחות תצטמצם, צריך תרבות של חינוך, גם מצד ההנהגה ואישי הציבור. ובמקביל נדרש שיתוף פעולה של מערכות האכיפה, התביעה ובתי המשפט".

"אין ספק שהגישה הסלחנית אינה מוצדקת". היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה,צילום: אורן בן חקון

היועמ"שית אמרה בזמנו ש"אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעה לסדר הציבורי", אתה חושב שזה קשור?

"אני מסופק אם דבריה הם שגרמו לכך. התופעה הזאת של הגעה לבתים של אישי ציבור קיימת זמן רב, ולצערי היא הולכת ומתפתחת. אין ספק שהגישה הסלחנית והמקילה יתר על המידה כלפי התופעה אינה מוצדקת. צריך לדעת להפריד בין חופש הביטוי לבין האיסור על אלימות, איומים והפרעה לסדר הציבורי. האירוע האחרון, לפחות כפי שדווח, נראה חמור יותר ממקרים שקרו בעבר, והוא דורש טיפול מתאים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר