סוף לתופעה הקשה? בתי הדין הרבניים יוצאים למלחמה בניכור ההורי

דיון בתוך שבעה ימים, החלטה בתוך 72 שעות, סנקציות כלכליות, אפשרות להעברת משמורת ואף חיוב הורה מנכר במימון טיפולים פרטיים. נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב דוד יוסף, חתם על נוהל חדש ומחייב שנועד לשנות מן היסוד את אופן הטיפול בתיקי ניכור הורי ומוגנות ילדים בבתי הדין הרבניים.

מדובר באחד המהלכים המקיפים ביותר שנעשו בשנים האחרונות במערכת בתי הדין הרבניים בתחום סכסוכי המשפחה, והוא נועד להתמודד עם אחת התופעות הקשות והמורכבות ביותר בעולם הגירושין: מצבים שבהם ילד מתנתק מאחד מהוריו או מוסת נגדו לאורך זמן.

במערכת בתי הדין מסבירים כי אחת הבעיות המרכזיות בתיקים מסוג זה היא ממד הזמן. בעוד הליכים משפטיים עלולים להימשך חודשים ולעיתים שנים, הנזק הנגרם לקטין במקרים של נתק ממושך עלול להיות בלתי הפיך. הנוהל החדש מבקש להתמודד בדיוק עם הבעיה הזאת.

לפי ההוראות החדשות, בכל מקרה שבו מוגשת בקשה דחופה הנוגעת לקשר בין הורה לילדו או לחשש לפגיעה במוגנותו של קטין, יחויב בית הדין לקיים דיון בתוך שבעה ימים לכל היותר. לחלופין, יוכל בית הדין לתת החלטה מנומקת על בסיס החומר הכתוב בתוך 72 שעות בלבד.

בנוסף, נקבע כי לא ניתן יהיה למשוך את ההליכים לאורך זמן ללא הצדקה. הגשת תגובות, תסקירים, חוות דעת ודוחות מומחים תיעשה בפרקי הזמן הקצרים ביותר האפשריים, וחריגה מלוחות הזמנים תחייב הנמקה מיוחדת.

כדי לוודא שהנוהל אכן מיושם, נקבע גם מנגנון פיקוח חריג. ראשי בתי הדין האזוריים יחויבו לדווח אחת לחצי שנה לנשיא בית הדין הגדול ולמנהל בתי הדין על כל תיק שחרג מהמתווה שנקבע, ולפרט את הסיבות לכך. אלא שהחלק הדרמטי ביותר בנוהל נוגע לאופן שבו בתי הדין יתמודדו עם תופעת הניכור ההורי עצמה. במסמך החדש מוגדר הניכור ההורי כפגיעה ישירה בנפשו של הקטין, ובתי הדין מונחים לפעול בנחישות כדי למנוע מצבים שבהם ילד מנותק לאורך זמן מאחד מהוריו.

לצורך כך משרטט הנוהל שורה ארוכה של כלים וסנקציות העומדים לרשות הדיינים. בין היתר יוכלו בתי הדין להפעיל הליכי הוצאה לפועל ופקודת בזיון בית משפט, להטיל קנסות וסנקציות כספיות, ואף לחייב הורה מנכר לשאת בעלויות טיפוליות שנועדו לשקם את הקשר בין הילד להורה המנוכר.

בנוסף, קובע הנוהל כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לשקול הפחתה או פטור מתשלום מזונות כאשר מדובר בסרבנות קשר הנובעת מניכור הורי. אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר עוסק בשאלת המשמורת.

לפי הנוהל, כאשר מתברר שהורה אינו פועל לשימור הקשר של הילד עם ההורה השני ואף תורם לניתוקו, יוכלו בתי הדין לשקול צעדים מרחיקי לכת, ובהם העברת הילד להורה המנוכר או השמה זמנית במסגרת טיפולית או אצל גורם שלישי עד לשיקום הקשר.

בבתי הדין מסבירים כי מדובר בכלי שנועד לשמש כמוצא אחרון במקרים חריגים וקשים במיוחד, אך עצם הכללתו בנוהל משדרת מסר ברור לגבי חומרת התופעה.

הנוהל החדש מתייחס גם למקרים שבהם נדרש טיפול מקצועי אינטנסיבי כדי לחדש קשר שנפגע לאורך זמן. במקרים כאלה יוכלו בתי הדין להורות על פנייה לגורמים מקצועיים פרטיים ולא להסתפק בהמתנה למערכות הציבוריות, כאשר העלות עשויה להיות מושתת על ההורה שנמצא אחראי לניכור.

במערכת בתי הדין מדגישים כי לצד המאבק בניכור הורי, הנוהל נועד גם להבטיח הגנה מלאה על ילדים במקרים שבהם קיים חשש אמיתי לפגיעה במוגנותם. לכן, לצד הדרישה לשמר קשר בין הילד לשני הוריו, הנוהל מבהיר כי במקרים של אלימות, פגיעה או סיכון ממשי, טובת הילד ומוגנותו יעמדו בראש סדר העדיפויות.

מאחורי המהלך עומדת תפיסה שלפיה זכותו של ילד לקשר רציף ותקין עם שני הוריו היא זכות יסוד, כל עוד אין מניעה ממשית לכך. תפיסה זו נשענת הן על עקרונות משפטיים והן על עקרונות הלכתיים שבתי הדין רואים בהם חלק בלתי נפרד מטובת הילד.

נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב דוד יוסף, הסביר את מטרת הנוהל במילים חדות. “הצעות אלו באות למגר או לצמצם את הפגיעה בנפשם הרכה של ילדים החווים לצערנו ניכור הורי, ובהשלכות הקשות העתידיות לכך על אותם ילדים, אשר אין להם מושיע, ואלינו פניהם נשואות”, אמר.

הוראות הנוהל יפורסמו ברשומות ובאתר בתי הדין הרבניים וייכנסו לתוקף באופן מיידי. עבור אלפי משפחות הנמצאות בעיצומם של סכסוכי גירושין, המשמעות עשויה להיות דרמטית: פחות דחיות, פחות סחבת ויותר לחץ על הצדדים ועל המערכת לפעול במהירות כאשר ילד עומד במרכז הסכסוך.

השאלה הגדולה כעת היא האם המהלך החדש אכן יצליח לשנות את המציאות בשטח, או שמדובר בעוד ניסיון להתמודד עם אחת הסוגיות המורכבות והכואבות ביותר בדיני המשפחה בישראל.