היועמ"שית לבג"ץ: יש לבטל את מינויו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגישה לפנות בוקר (חמישי) את תגובתה לדיון בבג"ץ העוסק במינויו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. בתגובתה ביקשה משופטי בג"ץ שדנים בעתירה שהגיש אורי אלמקייס, לפסול את המינוי. היא אף ביקשה מהשופטים להוציא צו על תנאי שיעביר לראש הממשלה את הנטל לנמק מדוע לא תבוטל החלטתו. כעת יצטרכו שופטי בג"ץ להכריע אם לאשר את המינוי בהסתמך על חוות הדעת המשלימה של הוועדה למינוי בכירים, או להורות על השהייתו לצורך המשך בירור.

בהודעה הסבירה בהרב-מיארה את דרישתה: "הימנעותו של גופמן מלמסור את הידוע לו, בהקשר הרגיש ביותר של חקירה פלילית בטחונית, הובילה לפגיעה בחקר האמת ולפגיעה קשה בזכויותיו של אלמקייס.

גורמי החקירה לא ידעו

היועמ"שית טוענת למעשה, כי הקשר בין אוגדה 210 לבין ערוץ הטלגרם של אלמקייס - לא הובא לידיעתם של גורמי החקירה. וכי כאשר תא״ל ג' שאל את גופמן על קשר במישרין או בעקיפין עם ערוץ טלגרם, גופמן שיקר מאחר שידע על כך שיש קשר לאוגדה עם הערוץ ולא עדכן אותו בכך.

"הטענה, כי במוקד הבירור שערך רח"ט הפעלה היתה שאלת הדלף של חומר מסווג בלבד, אינה מנקה את הפגם החמור בטוהר המידות בהיבט זה. העובדה היא, כי גופמן נשאל על קשר, במישרין או בעקיפין, עם ערוץ טלגרם ונמנע מלמסור את האמת, וזאת גם לאחר מעצרו של מפעיל הטלגרם".

היועמ"שית טוענת כי חוות הדעת של הרוב בוועדה למינוי בכירים מתאפיינת במגמתיות שתכליתה להקטין את חלקן של גופמן ולנקות אותו מאחריות.

"מקריאת הפרוטוקולים קשה להשתחרר מהרושם שחלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי ויהי מה, וכתוצאה מכך התעלמו מנתונים וממידע שאינם תומכים בתזה שלהם", כתבה, והוסיפה: "חוות הדעת של הרוב אינה עומדת".

סתירה לחקירת מחב"מ

היועמ"שית מדגישה כי הכשל המרכזי בעבודת הוועדה הוא ההתמקדות בשאלה האם רס"ן צ׳ העביר לאלמקייס חומרים מסווגים או לא. היא מדגישה כי קביעת הוועדה שהוא לא העביר לאלמקייס חומרים מסווגים עומדת בסתירה לקביעת המחב"ם בשנת 2022 אשר ביצעה את החקירה הביטחונית וקבעה שהעביר לו חומר מסווג.
"מדובר בגוף האמון על ביטחון המידע של צהייל, והוא הגורם המקצועי המוסמך לקבוע האם מדובר במידע מסווג". היועמ״שית מדגישה כי זוהי לא הנקודה הרלוונטית, אלא שהנקודה החשובה היא אי גילוי הקשר שהיה לאוגדה בפיקודו של גופמן עם אלמקייס, בהנחייתו ובאישורו, בלי קשר לטיב המידע שעבר ואם היה מסווג או לא: "זוהי ליבת הפגיעה בטוהר המידות".

ומדגישה - ״בפועל, כפי שפורט לעיל, כאשר גופמן נשאל האם יש לאוגדה קשר ישיר או עקיף לערוץ אקטואליה ביטחונית בטלגרם הוא לא מסר אמת.״

היא אף הוסיפה: "הימנעותו של גופמן מלמסור מידע לגורמים המוסמכים על מנת להבהיר כי אלמקייס הופעל באישורו, בולטת במיוחד כאשר משווים אותה לפעולתו כאשר הפקוד שלו, רס"ן צ', שהיה בחקירת מחב"מ בעניין זה, וגופמן יצר קשר באופן יזום עם הגורם החוקר, על מנת להבהיר כי פעולותיו של הקצין היו באישורו ולבקש כי לא יפגע כתוצאה מהמקרה", כתבה היועמ"שית.

בתשובתה של היועמ״שית צורפו ראיות מזמן אמת שתומכות בגרסתה: בחקירת המחב״ם של רס״ן צ׳, שמסר כי הקשר עם אלמקייס נעשה “ביידעו ובאישור מפקדו תא״ל גופמן” ציין רס״ן צ׳ כי לאחר שיצר קשר עם אלמקייס “עדכן בעל פה את גופמן על כך שיצר את הקשר עמו וגופמן נתן לו את ברכת הדרך, וכן הדגיש בפניו שלא לעשות עבירות ביטחון מידע”.

עוד נטען כי למרות שגופמן ידע על הקשר בין האוגדה לבין ערוץ הטלגרם של אלמקייס, הוא נמנע מלמסור את המידע לגורמי החקירה גם לאחר שנודע לו שמתנהלת חקירה פלילית נגד אלמקייס. לפי המסמך, גופמן לא עדכן את רח״ט ההפעלה תא״ל ג׳ באמ״ן או כל גורם אחר כי האוגדה שבפיקודו הייתה בקשר עם אותו בלוגר, ואף לא הפנה את החוקרים לקצין שהיה בקשר הישיר עמו.

אחת הראיות המרכזיות שעליהן מצביעה היועמ״שית היא זיכרון דברים משיחה שנערכה ב־15 במאי 2022 בין רח״ט ההפעלה באמ״ן דאז, תא״ל ג׳, לבין גופמן. לפי המסמך, תא״ל ג׳ שאל את גופמן באופן מפורש האם ידוע לו על קשר ישיר או עקיף בין האוגדה לבין ערוץ טלגרם אקטואליה־ביטחונית, וגופמן השיב כי לא ידוע לו על קשר כזה. בהמשך נשאל גם האם הוא מכיר את הערוץ ״עולם החדשות״ והשיב בשלילה.

היועמ״שית מדגישה כי באותה עת חלפו רק כארבעה חודשים מאז שלפי חומרי החקירה גופמן אישר לרס״ן צ׳ לקיים קשר עם אלמקייס. לטענתה, גופמן לא הזכיר בשיחה את האישור שנתן, את עצם קיום הקשר עם בלוגר ישראלי, ואף לא הפנה את תא״ל ג׳ לרס״ן צ׳ או לגורם אחר באוגדה שהיה יכול למסור מידע מלא.

במסמך נטען עוד כי גם לאחר מעצרו של אלמקייס, גופמן לא פעל לעדכן את גורמי החקירה על הקשר שאושר על ידו. מנגד, כאשר נפתחה חקירת מחב״ם נגד רס״ן צ׳, גופמן יצר קשר עם החוקרים והבהיר כי הפעילות נעשתה באישורו, ואף ביקש “שלא נפגע בקצין זה”.

עוד עולה מחומרי המחב״ם כי במסגרת הקשר בין רס״ן צ׳ לאלמקייס “נוצר מצב בו הקצין נאלץ למסור לאורי מידע מסווג”, וכי הועבר לאלמקייס מידע מסווג על תקיפות שביצע צה״ל במדינת אויב.
על כן, היועמ״שית טוענת כי מכלול הראיות מחזק את עמדת יו״ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, שקבע כי גופמן ״לא השיב תשובה מדויקת״ כאשר נשאל על הקשר עם הבלוגר, וכי מדובר ב״פגם משמעותי מבחינת טוהר המידות״.