בדרך כלל, נהגים שנתקלים במשאית פינוי גזם באמצע הרחוב ממתינים עוד כמה דקות עד שעובדי התברואה יסיימו את עבודתם. אלא שבמקרה הזה, חוסר הסבלנות של נהג אחד, כבן 60, ברחובות ראשון לציון הסתיים באלימות קשה, כאשר שני עובדים מטעם עיריית ראשון לציון היכו אותו באגרופים ובעיטות גם לאחר שנפל לקרקע. כעת גזר בית המשפט על השניים שישה חודשי עבודות שירות וקבע: האלימות במרחב הציבורי היא תופעה שיש לעקור מן השורש.
תושב רמאללה פרץ לפיצוצייה בצפון וגנב סיגריות בשווי של כ-10 אלף שקלים (ארכיון) // דוברות המשטרה
על פי כתב האישום, שני הנאשמים עבדו מטעם עיריית ראשון לציון במשאית לפינוי גזם. במהלך עבודתם נחסם נתיב נסיעתו של המתלונן, שצפר לעברם ודרש שיפנו את הדרך. בתגובה ניגשו השניים אל חלון רכבו, הכניסו את ידיהם פנימה, ולאחר שהמתלונן יצא מרכבו החלו לבעוט בראשו.
גם לאחר שנפל לקרקע, כך נקבע, המשיכו לבעוט בראשו, בבטנו, ברגליו ובגבו, בעוד עוברי אורח ושכנים ניסו להפריד בין הצדדים. בהמשך הרים המתלונן קרש עץ שהיה סמוך למקום, ואז אחד מהנאשמים דחף אותו כך שראשו נחבט ברכב חונה. כתוצאה מהאירוע נגרמו למתלונן חבלות בגופו.
התביעה הדגישה בטיעוניה לעונש כי מדובר בשני עובדי עירייה, שמצופה מהם לסטנדרט התנהגות גבוה במיוחד. עוד נטען כי העובדה שהשניים פעלו יחד הגבירה את תחושת האימה של המתלונן ואת פוטנציאל הנזק. המדינה ביקשה לקבוע מתחם ענישה שבין שמונה ל-30 חודשי מאסר, ועתרה לעונש של תשעה חודשי מאסר שניתן יהיה לרצות בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. התביעה ציינה כי השניים לא שולבו בהליך טיפולי מלא ולא קיבלו אחריות מלאה למעשיהם.
לצד זאת, הוגשה לבית המשפט גם הצהרת נפגע עבירה שבה תיאר המתלונן כי מאז המקרה הוא חושש למראה משאית פינוי גזם וסובל מ"פלאשבקים" שמפריעים לשגרת יומו. לדבריו, הוא נזקק לטיפול רפואי וסבל מכאבים זמן רב לאחר התקיפה.
"מעשיו של המתלונן קלי ערך בהשוואה למעשי הנאשמים"
מנגד טענו הסנגורים כי מדובר בשני צעירים ללא עבר פלילי, שעבדו בעבודה "סיזיפית וקשה", הכוללת מטבעה חסימות כבישים ברחובות צרים. ההגנה טענה כי המתלונן הוא שהסלים את האירוע, וכי הגיע לעברם כשהוא אוחז בקרש עץ. עוד נטען כי השניים כבר נענשו בכך שנאלצו לעזוב את עבודתם בעיריית ראשון לציון.
אחד הנאשמים סיפר לשירות המבחן כי חש מאוים לאחר שלטענתו הבחין בסכין ברכבו של המתלונן. השני טען כי פעל מתוך הגנה עצמית. שניהם הביעו חרטה בבית המשפט, ואחד מהם אף הדגיש כי התנדב בעבר במשטרה וטען כי מצא עצמו "בין הפטיש לסדן" כאשר מצד אחד נדרש לבצע את עבודתו ומצד שני ספג צעקות בשל חסימת הכביש.
השופטת טל אוסטפלד נאוי דחתה את טענת ההגנה שלפיה מדובר היה ב"קנטור" מצד המתלונן. "אין בצעקה לכיוונם או בהתגרות מצדו כדי קנטור", כתבה השופטת והוסיפה כי "מעשיו של המתלונן קלי ערך בהשוואה למעשי הנאשמים".
בפסק הדין התייחסה השופטת גם לתופעת האלימות במרחב הציבורי וציטטה את בית המשפט העליון: “למרבה הצער תופעת האלימות במרחב הציבורי גואה ופוגעת פגיעה קשה בתחושת הביטחון המוקנית לכל אדם להתהלך חופשי, מבלי שיחוש פחד או חשש שמא ייפול קורבן לתקיפה ספונטנית אלימה”.
למרות חומרת המעשים, בית המשפט התחשב בכך שלשניים אין עבר פלילי, ובכך שהודו במעשיהם וחסכו את עדות המתלונן. השופטת אף ציינה כי אחד מהם פוטר מעבודתו והשני נאלץ לעבור לעבוד בעיר אחרת בעקבות הפרשה. בסופו של דבר נגזרו על כל אחד מהנאשמים שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס של 2,500 שקלים ופיצוי בסך 2,500 שקלים למתלונן מכל אחד מהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו