"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נחשף: השב"כ שינה את עמדתו, החשודים ב"קטארגייט" שבו לפעול בלשכת רה"מ

בתגובה שהגישה המדינה לבג"ץ נחשפו לראשונה המגבלות שהוטלו על שניים מיועצי רה"מ החשודים בפרשה - אשר הורחקו רק ממתחמים מסוימים בתוך משרד רה"מ, ולא מהמשרד כולו • בכך אושרו הפרסומים לפיהם השב"כ בראשות זיני שינה את עמדתו, ואפשר לחשודים בעבירות ביטחוניות חמורות לשוב לפעול בלשכת רה"מ

,עודכן
0השמעה
השב"כ שינה את עמדתו הראשונית, אוריך ופלדשטיין שבו לפעול בלשכת רה"מ. צילום: יהושע יוסף, אורן בן חקון, רויטרס

המדינה הגישה היום לבג"ץ תגובה שבה חשפה לראשונה את המגבלות שהוטלו על שניים מיועצי ראש הממשלה החשודים בפרשת קטארגייט - יונתן אוריך ואליעזר פלדשטיין.

יונתן אוריך יועצו הקרוב של ראש הממשלה משוחרר למעצר בית (ארכיון)

במסגרת הפרפרזה שהותרה לפרסום, אישרה המדינה כי שירות הביטחון הכללי, המשמש כ"קצין המוסמך" של משרד רה"מ מתוקף חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, מנחה את ממונה הביטחון במשרד בכל הנוגע לאבטחת מידע, לאבטחה פיזית ולסיווג ביטחוני של בעלי תפקידים. עוד נמסר כי הוצאה הנחיה מתוקפת בנוגע לפעולות אבטחה בעת נוכחות גורמים נעדרי הכשר ביטחוני, וכן ביחס לחשודים ונאשמים בעבירות ביטחוניות.

עיקר החידוש בתגובה נוגע לפלדשטיין ואוריך: השב"כ הבהיר לממונה הביטחון במשרד רה"מ כי "נאסרה כניסתם למתחמים מסוימים במשרד, על פי קריטריונים שקבע שב"כ", אולם בה בעת קבע במפורש כי "לא חלות מגבלות על אזורים שמחוץ למתחמים אלה".

בכך מאשרת המדינה רשמית את הפרסומים שלפיהם השב"כ בראשות דוד זיני שינה את עמדתו הראשונית, ואפשר לחשודים בעבירות ביטחוניות חמורות לשוב לפעול בלשכת ראש הממשלה, גם אם תוך הגבלות חלקיות.

ראש השב"כ דוד זיני. אישור לפרסומים לפיהם השב"כ תחת זיני שינה את עמדתו,צילום: אורן בן חקון

העתירה לבג"ץ

תגובת המדינה הוגשה במסגרת העתירה הדחופה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ עוד בפברואר 2025, בדרישה להרחיק מיידית את כל הגורמים הנחקרים בפרשת הקשרים הקטאריים מלשכת ראש הממשלה - ובראשם שלושת יועציו הבכירים של ראש הממשלה.

בעתירה הדגישה התנועה כי "לא ייתכן שגורמים החשודים בקיום קשרים עסקיים עם מדינה זרה עוינת, המצויים תחת חקירת שב"כ בגין עבירות ביטחוניות חמורות, וחלקם אף נעדרי סיווג ביטחוני בסיסי, ימשיכו לכהן בלשכה המסווגת והרגישה ביותר במדינת ישראל בעת מלחמה".

נציגי העותרים מהתנועה לאיכות השלטון בדיון בבית המשפט העליון (ארכיון). "התשובה שהתקבלה היום מאשרת רשמית את החשש החמור שהוצג בעתירה",צילום: יונתן זינדל/פלאש90

עו"ד תומר נאור, סמנכ"ל אסטרטגיה ומשפט בתנועה לאיכות השלטון: "התשובה שהתקבלה היום מאשרת רשמית את החשש החמור שהוצג בעתירה שלנו. חשוב להדגיש - מדובר בחשודים בחלק מהעבירות הביטחוניות החמורות ביותר במערכת: מגע עם סוכן זר, מסירת מידע סודי, שוחד והלבנת הון. אסור לאפשר לאנשים החשודים בעבירות מסוג זה לשהות במשרד הרגיש ביותר במדינה, ולו 'באזורים שמחוץ למתחמים מסוימים'. הסכנה לביטחון המידע של מדינת ישראל אינה מצטמצמת לחדר זה או אחר - היא נובעת מעצם נוכחותם של החשודים בלב מערכת קבלת ההחלטות בעת מלחמה. נמשיך לעמוד על דרישתנו להרחקתם המלאה עד לסיום ההליכים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר