לעיני הילדים: שב"ח הורשע בכך שניסה לרצוח את הבייביסיטר

בית המשפט המחוזי מרכז לוד גזר עונש של 13.5 שנות מאסר בפועל על מחמוד גיוסי, תושב הרשות הפלסטינית, שהורשע בניסיון רצח בנסיבות מעשה טרור לאחר שדקר לפני כשלוש שנים, שמרטפית כבת 21 מלווה בשלושה ילדים ברחוב הרצל בנתניה. גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון, ובית המשפט קבע כי מדובר במעשה חמור שנעשה ממניע לאומני מתוך כוונה לפגוע באזרח יהודי ולזרוע פחד בציבור. בית המשפט אף הורה לו לפצות את האשה ב-40 אלף שקלים.

על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם נכנס לישראל ללא היתר כשהוא מצויד בסכין מתקפלת, לאחר שגמלה בליבו החלטה לבצע פיגוע. הוא הגיע לנתניה, זיהה את המתלוננת כשהיא מלווה בילדים קטנים במסגרת עבודתה כשמרטפית והתקרב אליה במהירות. אז שלף סכין ודקר אותה פעמיים כשהוא מכוון לצווארה. הדקירות פגעו בכתפה, והנאשם נמלט מהמקום עד שנעצר זמן קצר לאחר מכן. בית המשפט ציין כי המעשים בוצעו "מתוך מניע לאומני ואידיאולוגי, במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור" .

במסגרת טיעוני התביעה, ביקשה המדינה לאמץ את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם 13.5 שנות מאסר לצד פיצוי למתלוננת בגובה 100 אלף שקלים, תוך הדגשת הטראומה שחוותה. התביעה הפנתה לפסיקה במקרים דומים בהם נפסקו פיצויים משמעותיים לנפגעי עבירות טרור, גם כאשר הפגיעה הפיזית לא הייתה קשה. מנגד, ההגנה טענה כי מאחר שלא נגרם נזק גופני למתלוננת, אין מקום לפסוק פיצוי, במיוחד נוכח עונש המאסר הממושך.

בהצהרת נפגעת העבירה שהוגשה לבית המשפט, תיארה המתלוננת את השלכות האירוע על חייה וציינה כי למרות שלא נפגעה פיזית, היא סובלת מטראומה, פחד ותחושת חוסר ביטחון יומיומית. היא ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם כדי למנוע הישנות מקרים דומים.

השופטים קבעו כי חומרת המעשה ברורה ומדובר בפגיעה בערכים הבסיסיים ביותר, ובראשם קדושת החיים וביטחון הציבור. בגזר הדין נכתב כי "אין צורך להכביר מילים על החומרה היתרה הגלומה במעשיו של הנאשם, אשר ניסה לרצוח באמצעות סכין אישה צעירה המלווה בילדים קטנים, בצהרי היום, באמצעה של עיר". לצד זאת, ציינו כי יש להתחשב בכך שהאירוע הסתיים ללא פגיעה פיזית ובנסיבות נוספות, ובהן קשיים ראייתיים ומשפטיים חריגים, מצבו הנפשי של הנאשם, הודאתו ולקיחת האחריות.

בית המשפט הדגיש כי אף שהעונש אינו ממצה את מלוא חומרת הדין, הוא מצוי במתחם הענישה הנהוג במקרים דומים. לבסוף הוחלט לאמץ את הסדר הטיעון במלואו ולהטיל על הנאשם 13.5 שנות מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 40 אלף שקלים. עוד נקבע כי הפיצוי נועד להכיר בפגיעה שנגרמה לנפגעת ולסייע בשיקומה, גם בהיעדר נזק פיזי.