"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלי מינויים והחלטות: בג"ץ עוצר את המהפכה ברשות השנייה

צו ארעי של השופט אלכס שטיין מקפיא את פעילות מועצת הרשות השנייה • נאסר על כינוס וקבלת החלטות עד להכרעה בעתירות • העותרים מזהירים מניגודי עניינים ופוליטיזציה של הרגולטור

,עודכן
0השמעה
הרשות השנייה. צילום: ללא קרדיט

דרמה בבית המשפט העליון: השופט אלכס שטיין הוציא היום (ראשון) צו ארעי המקפיא לחלוטין את פעילותה של מועצת הרשות השנייה החדשה. הצו אוסר על המועצה להתכנס או לקבל החלטות עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגד מינויה, והשופט הורה לקבוע דיון דחוף בנושא בפני הרכב של שלושה שופטים.

השר קרעי בוועדת השרים על התאגיד: "חופש ביטוי זה חופש לקחת כסף מהציבור ולהפיק תעמולה נגדו?" // גדעון מרקוביץ'

החלטת בג"ץ מגיעה בעקבותעתירותשל התנועה לאיכות השלטון וארגון העיתונאים והעיתונאיות. הארגונים יצאו נגד מינוי 12 חברי המועצה והיו"ר יפעת בן חי-שגב, בטענה להפרת חובת ההיוועצות, זיקות פוליטיות וניגודי עניינים חמורים.

חשש ממחטפים בערוץ 13

אחד הטיעונים המרכזיים בעתירה נוגע להשתתפות ראש הממשלה נתניהו בהצבעה על מינוי בן חי-שגב, המשמשת כעדה במשפטו. בתנועה לאיכות השלטון טענו כי מדובר בהפרה של הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה.

ד"ר בן חי שגב על דוכן העדים (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

עו"ד יניב גולדברג, מנהל האגף הכלכלי בתנועה, בירך על ההחלטה: "קיים חשש יותר מסביר לקביעת עובדות בלתי הפיכות, בין היתר בנושא אישור עסקת ערוץ 13. החלטת בית המשפט היא צעד חשוב בהגנה על התקשורת החופשית מפני התערבות פוליטית".

הצו הנוכחי עוצר מהלך שקידם שר התקשורת שלמה קרעי לפני כחודש וחצי. בזמנו, המשנה ליועמ"שית גיל לימון הזהיר את הממשלה כי "אין מקום לדון במינויים", מאחר שהבחינה המשפטית לא הושלמה ולא הוצגה תשתית עובדתית נחוצה לשרים.

"אין מקום לדון במינויים". המשנה ליועמ"שית, גיל לימון,צילום: אורן בן חקון

מארגון העיתונאים נמסר בתגובה: "אנחנו מאמינים שלאחר הדיון בית המשפט יהפוך את ההחלטה לקבועה, ויקפיד שמועצת הרשות השנייה תהיה גוף מקצועי ולא פוליטי".

ד"ר אודליה מינס יו"ר פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי ולשעבר מ"מ יו"ר הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו מסרה: "הפרקטיקה שבה כל מינוי של הממשלה עובר גם דרך בג״ץ היא פרקטיקה שמשבשת את היכולת של הממשלה לתפקד באופן סדיר, ואינה מקובלת במדינות מערביות אחרות. זהו טשטוש בסמכויות הרשויות השונות והיה רצוי שיישמר למקרי קיצון"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר