"לא זוכר את התאונה": שלוש שנות מאסר לנהג שפגע בשני הרוכבים בצומת מסובים

נסיעה אסורה על אופנוע, רמזור אדום שנחצה והתנגשות אחת קטלנית שהותירה משפחה שכולה ופצוע קשה. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר ארבע שנות מאסר על אורין נוי, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של המתה בקלות דעת, חבלה חמורה, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. לפי גזר הדין, שלוש שנות מאסר ירוצו במצטבר לעונש מאסר אחר שהוא כבר מרצה, ושנה אחת תחפוף לעונש הקיים. בנוסף נפסל רישיון נהיגה שלו לעשר שנים לאחר שחרורו ופיצוי כולל של 100 אלף שקלים.

על פי כתב האישום שבו הודה, ב־8 בינואר 2024 בשעות הערב רכב נוי על אופנוע מסוג ימאהה בכביש 461 לכיוון מחלף מסובים, בזמן שהיה פסול מנהיגה. באותה עת המתינו עידן חיים גמליאל ז"ל ורוכב נוסף, ברמזור אדום לצורך פנייה שמאלה בצומת. כאשר התחלף האור לירוק והם החלו בפנייה, המשיך הנאשם בנסיעה רציפה למרות שבכיוון נסיעתו דלק אור אדום במשך מספר שניות, והתנגש בעוצמה בשני האופנועים.

כתוצאה מהפגיעה הועפו שלושת הרוכבים אל הכביש. גמליאל הובהל לבית החולים במצב אנוש כשהוא מחוסר הכרה, סבל מפגיעה מוחית קשה ונפטר כעבור שמונה ימים. הרוכב השני נפצע קשה, אובחן עם שברים בירכיים, עבר ניתוחים לקיבוע השברים ואושפז במשך יותר מחודש עד שהועבר להמשך שיקום ביתי ופיזיותרפיה. גם הנאשם עצמו נפצע ופונה לקבלת טיפול רפואי.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון ולהטיל גם רכיבי ענישה נלווים. בטיעוניה הדגישה את "התוצאה הקשה של התאונה" ואת אובדן חייו של המנוח, לצד הפגיעה המתמשכת בנפגע העבירה, שלדבריה כמעט איבד את רגליו ועד היום סובל מכאבים המשפיעים גם על בני משפחתו. עוד ביקשה פסילת רישיון ממושכת נוכח עברו התעבורתי של הנאשם וטענה כי אין מדובר באירוע חד פעמי.

ההגנה מנגד ביקשה להתחשב בכך שהנאשם הודה במלוא כתב האישום ולקח אחריות, למרות קשיים ראייתיים שלטענתה עלו במהלך ניהול ההליך. סנגורו הדגיש את גילו הצעיר, את הפציעות הקשות שספג בעצמו ואת תקופת האשפוז והשיקום שעבר. הנאשם עצמו הביע חרטה בבית המשפט ואמר: "אני רוצה להגיד שאני מצטער, זה לא היה במזיד, אני לא זוכר את התאונה, אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור הייתי עושה את זה".

השופטת מעין בן ארי קבעה כי הנאשם "נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התאונה ותוצאותיה הקטלניות". לדבריה, העבירות שבהן הורשע חמורות במיוחד, שכן הן פגעו "בראש ובראשונה בערך קדושת החיים", וכן בביטחונם ושלומם של משתמשי הדרך. עם זאת, נתנה משקל להודאתו, לנטילת האחריות ולכך שחסך את עדותו של נפגע העבירה.

לבסוף אימץ בית המשפט את הסדר הטיעון, וחייב את הנאשם לשלם 70 אלף שקלים למשפחת המנוח ו־30 אלף שקלים לנפגע העבירה עד אוגוסט 2026. בנוסף נקבע כי פסילת רישיונו לעשר שנים תחל רק לאחר שחרורו מהמאסר ותתווסף לפסילות אחרות שכבר הוטלו עליו.