הקרב על ועדת חקירה ממלכתית חוזר לשולחן בג״ץ | אלו התרחישים

הרכב של שבעה שופטים בבית המשפט העליון צפוי לדון מחר (חמישי) בעתירות שדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. הדיון יתקיים לאחר שבנובמבר האחרון, הוציא בג״ץ צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תפעל להקמת ועדת חקירה לפי סעיף 1 לחוק ועדות חקירה, שתבחן "באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי את מכלול האירועים הקשורים למתקפת 7 באוקטובר".

הממשלה, המיוצגת בנפרד מהיועצת המשפטית לממשלה על ידי עורך דין פרטי, עו"ד מיכאל ראביליו, טוענת כי סמכות הקמת ועדת חקירה ממלכתית נתונה באופן בלעדי לה לפי חוק ועדות חקירה, ולכן דין העתירות להידחות. "הפיכת הצו למוחלט תפרק את עקרון הפרדת הרשויות", כתבה הממשלה, והוסיפה כי "לאקט קיצוני שכזה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית בהחלטה שיפוטית - אין תקדים".

לאורך ההליך הגישה הממשלה מעת לעת הודעות עדכון לבית המשפט, שבהן נמסר כי היא קיימה דיונים בנושא במליאתה, אך הגיעה בכל פעם למסקנה כי "טרם בשלה העת" בשל עצימות הלחימה. הטיעון המרכזי היה כי הקמת ועדת חקירה בזמן לחימה פעילה תאלץ את הגורמים המנהלים את המלחמה להתעסק בהתייעצויות עם עורכי דין במקום בניהול המלחמה.

"ישקף דעות שונות"

בחודש מאי 2025 שינתה הממשלה מעט את גישתה, והודיעה כי תפעל "במשותף עם הכנסת לגיבוש הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת", שהרכב חבריה "ישקף דעות שונות בציבור ובכך תזכה הוועדה לאמון ציבורי רחב." לפי הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, המכונה "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית", הוועדה תמונה על ידי הקואליציה והאופוזיציה.

תחילה צפוי להיות ניסיון למנות את חבריה ברוב של 80 חברי כנסת. אם לא יהיו הסכמות - הקואליציה תבחר שלושה נציגים והאופוזיציה שלושה. אם האופוזיציה תסרב ליטול חלק במהלך, כפי שמסתמן, יו"ר הכנסת אוחנה הוא שימנה את הנציגים ואזי כל חברי הוועדה ימונו למעשה על ידי הקואליציה.

אולם, נראה כי הממשלה אינה ממהרת לקדם את ההצעה. הצעת החוק של קלנר מונחת בפני ועדת החוקה בהכנה לקריאה ראשונה שלב ראשוני של הליך החקיקה. זאת, בניגוד להצעות חוק אחרות שהממשלה בחרה ויודעת לקדם במהירות. גורמים בקואליציה אמרו ל"היום" כי הם בספק שההצעה תקודם, וכי המטרה היא למשוך זמן ולהחליט כיצד ואיך לחקור רק בתום הלחימה.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה תשובה מפורטת לבית המשפט שבה היא מציגת עמדה הנוגדת בתכלית את עמדת הממשלה. "הממשלה פוגעת פגיעה קשה באפשרות להגיע לחקר האמת בכך שהיא לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית ומעכבת את תחילת החקירה המקצועית והעצמאית", כתבה.

לדבריה, ועדת חקירה ממלכתית היא "באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי" - בשל עצמאותה המלאה, ניתוקה מהדרג הפוליטי, סמכויותיה הרחבות ופומביות דיוניה. המנגנון שנקבע בחוק, שלפיו חברי הוועדה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון ולא על ידי הממשלה, נועד להבטיח שהחקירה תתבצע "ללא מורא, ללא משוא פנים וללא תלות בגורמים הנחקרים".

"חקירה מקצועית ובלתי תלויה"

"מאפייניה הייחודיים של ועדת חקירה ממלכתית, כפי שעוצבו בחוק, מאפשרים קיומה של חקירה מקצועית, אפקטיבית ובלתי תלויה. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, המצדיקות - ואף מחייבות קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה, שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם להטיל אחריות אישית לכשלים", כתבה היועמ"שית.

היועמ"שית טוענת כי המחדל המתמשך הפך את סמכות הממשלה מ"סמכות רשות לסמכות חובה", וכי "עצם המחדל המתמשך מלכונן מנגנון חקירה במשך תקופה כל כך ארוכה יש בו כדי להוות בסיס לביקורת שיפוטית באופן מיידי ולהושטת סעדים". מיארה אף דוחה את הטענה כי יש להמתין לתוצאות הצעת החוק המקודמת בכנסת: "אין בהצעת חקיקה פוטנציאלית כדי להצדיק את הקפאת בירור העתירות".

לעניין חלוף הזמן כתבה: "בחלוף הזמן, ובפרט משפחתה עצימות הלחימה בעזה, מתחדד ואף מתגבר הצורך בקידום הקמת ועדת חקירה ללא דיחוי. לחלוף הזמן יש מחיר ראייתי ממשי: הוא שוחק זיכרונות, מטשטש רצפים עובדתיים, מקשה על איתור עדים ומסמכים". עוד הזהירה כי הביקורות המקבילות של מבקר המדינה ותחקירי גופי הביטחון "עלולות לפגוע באפשרות לקיים בדיקה סדורה ואפקטיבית של האירועים על כלל הגורמים המעורבים בהם, בדרגים השונים".

העותרים התנועה למען איכות השלטון ופורום חומת מגן, הילה שי ותנועת "דרכנו", ועמותת זולת לשוויון וזכויות אדם לצד עשרות עותרים נוספים טוענים כי הממשלה מפרה את חובתה החוקית. לפי חוק ועדות חקירה, כאשר קיים עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית הטעון בירור, על הממשלה לפעול ואירועי 7 באוקטובר הם הדוגמה הקיצונית ביותר לכך. לטענתם, הותרת החלל החקירתי "אינו מתיישב עם חובתה של הממשלה כלפי הציבור לפעול בענייניות, הגינות וסבירות", ופוגע בזכות הבסיסית של הציבור, הנפגעים ומשפחותיהם לדעת את האמת.