החל מנובמבר הקרוב: צה"ל יחויב לשלב נשים בחיל השריון

שש שנים לאחר שהוגשה העתירה, קבע בית המשפט העליון היום ברוב דעות כי על צה”ל להתחיל בהתנסות לשילוב נשים בחיל השריון המתמרן, לא יאוחר מנובמבר 2026.

שבע נשים עתרו לבג"ץ. חלקן היו מועמדות לצה"ל שרצו להתמיין ליחידות לחימה: חלקן כבר שירתו בצה"ל כשהשתתפותן בקורסים הופסקה באמצע. כולן ביקשו דבר אחד, לא הקלות ולא התאמות. "הזכות להתמיין בכבוד, באופן שמתמיינים הגברים, באותן אמות המידה ובאותם הקריטריונים בדיוק - לא יותר ולא פחות".

פסק הדין ניתן בהרכב המשנה לנשיא נועם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז ורות רונן. במישור העקרוני הכריעו השלושה פה אחד: החוק ברור. סעיף 16א לחוק שירות ביטחון קובע שוויון מלא, ונקודת המוצא היא פתיחת כל התפקידים לנשים, אלא אם צה"ל יוכיח שהדבר "מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד".

במישור האופרטיבי הכריעו ברק-ארז ורונן, נגד דעת סולברג, כי יש להפוך את הצו על תנאי למוחלט ולחייב את צה"ל לפתוח את ההתנסות בשריון המתמרן לא יאוחר ממחזור נובמבר 2026. המשיבים חויבו ב-40 אלף שקלים הוצאות.

במהלך שש השנים שבה התקיים הדיון בעתירה, ההתנסות בשריון המתמרן נדחתה שלוש פעמים. תחילה נקבעה לסוף 2024, אחר כך נדחתה לנובמבר 2025, ושוב לנובמבר 2026, בכל פעם בטענת אילוצי המלחמה. השופטת ברק-ארז לא קיבלה את ההסבר. "דחייה ועוד דחייה, ואז דחייה נוספת בעולם המעשה, כמוהן כמניעה גורפת. צדק מאוחר הוא צדק שנשלל". היא הוסיפה כי "שערי השריון המתמרן נותרו סגורים בפני נשים, במשך שנות דור לפני הגשת העתירה, וגם במהלך שש שנות ההתדיינות בה".

השופטת רונן התייחסה למלחמה "ביום 7 באוקטובר 2023, כאשר אלפי מחבלים חדרו מרצועת עזה, לוחמות רבות היו אלה שעמדו בשער". לשיטתה, תקופת הלחימה לא רק עיכבה את הניסוי אלא סיפקה "מחקר שדה" עם ראיות מוגמרות לתפקוד נשים בקרב, לרבות בכוחות השריון.

סולברג לא חלק על החובה החוקית, אך סבר שאין הצדקה לצו. "צה"ל פועל בעקביות וברצינות, מתוך מחויבות ניכרת, ומתקדם בהדרגתיות אל עבר מימוש מלא של החובה החוקית המוטלת עליו", כתב. את הדחייה בפתיחת ההתנסות הסביר במחסור במשאבים, אילוצי המלחמה, והצורך להפיק לקחים מהכישלון בחי"ר ניוד לפני שפותחים חזית נוספת. "אין יסוד לסברה שלפיה אתגרים אלה הם אך כסות לשיקולים זרים אחרים", כתב.

שלושתם הסכימו על נקודה אחת: צה"ל מתמודד עם מחסור של כ-12,000 לוחמים, וכי "על הפרק לא רק סוגיה של שוויון, אלא צורך ביטחוני ממשי". ברק-ארז ניסחה זאת בחדות ואמרה: "שילובן של נשים בתפקידי לחימה אינו מקדם רק את מימושה של הזכות לשוויון. אלה הם שני וקטורים המורים לאותו כיוון".

כשהוגשו העתירות ב-2020, נשים לא יכלו להתמיין לאף יחידה מיוחדת. מאז, בעקבות ההליך, נפתחו מסלולי התנסות ביחידת יהל”ם, יחידה 669 ובסיירת מטכ”ל. ביהל”ם עשרות לוחמות כבר משובצות, חלקן בתפקידי קצונה. "חזקה על גורמי הצבא שימשיכו בכך ללא לאות", כתב סולברג.

בניגוד לעמדתו של סולברג, ברק-ארז השוותה לסוגיה אחרת שבה כבר ניתנו פסקי דין מחייבים ועדיין לא יושמו: שילוב נשים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי. "גם שילוב נשים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי לוקה עדיין בחסר, חרף הוראות חוק מפורשות ועתה אף לאחר שניתנו פסקי דין של בית המשפט העליון בנושא זה", כתבה.

דווקא ההשוואה הזו היא שהצדיקה בעיניה את הצו המוחלט. "הניסיון מלמד כי אין די בעקרונות נכונים. לא המדרש עיקר אלא המעשה".