"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניגוד עניינים? המינוי לעירייה נבלם - בית הדין הפך את ההחלטה

נבחרה כדין במכרז בעיריית פתח תקווה ונבלמה רגע לפני כניסתה לתפקיד • הסיבה: התנגדות משרד הפנים בטענה לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה • כעת קובע בית הדין האזורי לעבודה כי ההחלטה לפסול את מינויה התקבלה באופן בלתי סביר ומורה לאשר את העסקתה

,עודכן
0השמעה
בית הדין האזורי לעבודה בת"א. צילום: גדעון מרקוביץ'

עובדת שנבחרה כדין במכרז בעיריית פתח תקווה נבלמה רגע לפני כניסתה לתפקיד, בעקבות התנגדות משרד הפנים בטענה לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה. כעת קובע בית הדין האזורי לעבודה כי ההחלטה לפסול את מינויה התקבלה באופן בלתי סביר, מבטל אותה למפרע ומורה לאשר את העסקתה.

התובעת, שעבדה בעירייה באמצעות חברת מיקור חוץ, ניגשה למכרז פנימי באגף ההכנסות, עמדה בתנאי הסף ואף נבחרה כזוכה על ידי ועדת המכרזים. אולם מינויה נבלם לאחר שהתברר כי גיסתה מועסקת בעירייה.

עיריית פתח תקווה (ארכיון),צילום: יהושע יוסף

לטענת התובעת והעירייה, ההחלטה לפסול את המינוי שגויה מיסודה. העירייה הדגישה כי מדובר בשני תפקידים שונים לחלוטין, ללא כל ממשק עבודה, וכי "עסקינן בשני תפקידים נפרדים בשתי מחלקות שונות, שאין ביניהם כל קשר או ממשק עבודה". עוד נטען כי נחתם הסדר למניעת ניגוד עניינים, וכי פסילת מועמד שזכה במכרז היא אמצעי קיצוני שיש לנקוט בו רק כמוצא אחרון.

מנגד טענה המדינה, באמצעות משרד הפנים, כי עצם קיומה של קרבת משפחה בתוך אותה יחידה מצדיק את פסילת המינוי. לשיטתה, הכללים נועדו "למנוע נפוטיזם ופגיעה בעקרונות השוויון", ולשמור על אמון הציבור - גם כאשר מדובר בחשש בלבד לניגוד עניינים.

בית הדין בחן לעומק את החלטות ועדת השירות וקבע כי הן לוקות בפגמים מהותיים. השופטים הדגישו כי הוועדה לא נימקה את החלטתה כנדרש, וכי מדובר בהחלטה "שרירותית, שאינה מבוססת על עובדות", שלא התמודדה עם חוות הדעת והראיות שהוצגו בפניה. עוד נקבע כי חשש תיאורטי לניגוד עניינים אינו מספיק, ויש לבחון את עוצמתו והיקפו בפועל, וכן לשקול פתרונות חלופיים לפני פסילת מועמד.

גזר דין, בית משפט. אילוסטרציה,צילום: Getty Images/Stockdisc

בהכרעתם קבעו השופטים כי גם אם קיים חשש מסוים, מדובר בחשש מצומצם שניתן לנטרול באמצעות הסדרים מתאימים. הם הדגישו כי "פסילת מועמד מכהונה תהא האמצעי האחרון להתמודדות עם ניגוד עניינים", וכי במקרה זה לא מוצו אפשרויות פחות פוגעניות. בנוסף, ניתן משקל לכך שהתובעת נבחרה על בסיס כישוריה בלבד, ולא נטען כי המינוי נבע מהעדפה פסולה.

בסופו של דבר קיבל בית הדין את התביעה, ביטל למפרע את החלטות ועדת השירות והורה לאשר את המינוי. עוד נקבע כי העירייה תשלם לתובעת הפרשי שכר ממועד המינוי המקורי, וכי המדינה תישא בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר