ניגוד עניינים? המינוי לעירייה נבלם - בית הדין הפך את ההחלטה

נבחרה כדין במכרז בעיריית פתח תקווה ונבלמה רגע לפני כניסתה לתפקיד • הסיבה: התנגדות משרד הפנים בטענה לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה • כעת קובע בית הדין האזורי לעבודה כי ההחלטה לפסול את מינויה התקבלה באופן בלתי סביר ומורה לאשר את העסקתה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א. צילום: גדעון מרקוביץ'

 

עובדת שנבחרה כדין במכרז בעיריית פתח תקווה נבלמה רגע לפני כניסתה לתפקיד, בעקבות התנגדות משרד הפנים בטענה לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה. כעת קובע בית הדין האזורי לעבודה כי ההחלטה לפסול את מינויה התקבלה באופן בלתי סביר, מבטל אותה למפרע ומורה לאשר את העסקתה.

התובעת, שעבדה בעירייה באמצעות חברת מיקור חוץ, ניגשה למכרז פנימי באגף ההכנסות, עמדה בתנאי הסף ואף נבחרה כזוכה על ידי ועדת המכרזים. אולם מינויה נבלם לאחר שהתברר כי גיסתה מועסקת בעירייה.

עיריית פתח תקווה (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

לטענת התובעת והעירייה, ההחלטה לפסול את המינוי שגויה מיסודה. העירייה הדגישה כי מדובר בשני תפקידים שונים לחלוטין, ללא כל ממשק עבודה, וכי "עסקינן בשני תפקידים נפרדים בשתי מחלקות שונות, שאין ביניהם כל קשר או ממשק עבודה". עוד נטען כי נחתם הסדר למניעת ניגוד עניינים, וכי פסילת מועמד שזכה במכרז היא אמצעי קיצוני שיש לנקוט בו רק כמוצא אחרון.

מנגד טענה המדינה, באמצעות משרד הפנים, כי עצם קיומה של קרבת משפחה בתוך אותה יחידה מצדיק את פסילת המינוי. לשיטתה, הכללים נועדו "למנוע נפוטיזם ופגיעה בעקרונות השוויון", ולשמור על אמון הציבור - גם כאשר מדובר בחשש בלבד לניגוד עניינים.

בית הדין בחן לעומק את החלטות ועדת השירות וקבע כי הן לוקות בפגמים מהותיים. השופטים הדגישו כי הוועדה לא נימקה את החלטתה כנדרש, וכי מדובר בהחלטה "שרירותית, שאינה מבוססת על עובדות", שלא התמודדה עם חוות הדעת והראיות שהוצגו בפניה. עוד נקבע כי חשש תיאורטי לניגוד עניינים אינו מספיק, ויש לבחון את עוצמתו והיקפו בפועל, וכן לשקול פתרונות חלופיים לפני פסילת מועמד.

גזר דין, בית משפט. אילוסטרציה, צילום: Getty Images/Stockdisc

בהכרעתם קבעו השופטים כי גם אם קיים חשש מסוים, מדובר בחשש מצומצם שניתן לנטרול באמצעות הסדרים מתאימים. הם הדגישו כי "פסילת מועמד מכהונה תהא האמצעי האחרון להתמודדות עם ניגוד עניינים", וכי במקרה זה לא מוצו אפשרויות פחות פוגעניות. בנוסף, ניתן משקל לכך שהתובעת נבחרה על בסיס כישוריה בלבד, ולא נטען כי המינוי נבע מהעדפה פסולה.

בסופו של דבר קיבל בית הדין את התביעה, ביטל למפרע את החלטות ועדת השירות והורה לאשר את המינוי. עוד נקבע כי העירייה תשלם לתובעת הפרשי שכר ממועד המינוי המקורי, וכי המדינה תישא בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקלים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר