"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"עילת 'הסבירות' לא חלה בעניין בן גביר": נתניהו משיב לבג"ץ

ראש הממשלה מסר הבוקר את תגובתו במענה לצו שהוציא בית המשפט העליון בנוגע להדחת השר לביטחון לאומי • בין נימוקיו, הוא טוען כי מהלך זה עלול ליצור תקדים של התערבות שיפוטית בקביעת שרי הממשלה

,עודכן
0השמעה
בן גביר, נתניהו והיועמ"שית. צילום: מעיין טואף/לע"מ, אורן בן חקון

לקראת הדיון של תשעה שופטים ביום רביעי הקרובבעתירות הדורשות להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גבירמתפקידו, מוסר הבוקר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תגובתו לבג"ץ באמצעות עו"ד מיכאל ראבלו.

כזכור, בתחילת חודש פברואר בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי, בנוגע לעתירות שדורשות להדיח את איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי, ועליהן נדרש נתניהו מדוע לא ייעתר לדרישת העותרים.

בן גביר: "קבוצת פקידים מנסה לרוקן מתוכן את הסמכות של הממשלה" // יוני ריקנר

עיקרי הטיעונים בתגובתו של נתניהו עוסקים במספר נושאים. בראשם, דחיית העתירות על הסף בשל "היעדר כל עילה משפטית להתערבות חריגה וקיצונית באקט חוקתי הראשון במעלה שהוא הרכבה של הממשלה".

על פי הטענות העולות במכתב: "⁠לבית המשפט אין שום אפשרות חוקתית להדיח שר בממשלה בשל תוכן תפקידו בדרך שהוא פועל במשרדו ובשם החלטותיו המנהליות. עמדה זו של היועמ"שית אינה מקובלת על ראש הממשלה כלל ועיקר ואינה אפשרית לשיטתנו בשיטת המשפט החוקתי בישראל".

נתניהו טוען עוד כי "העתירות הינן ניסיון בלתי חוקתי להדיח שר בישראל", וכי משמעות קבלתן הינה שבית המשפט "יטיל לעצמו הלכה למעשה תפקיד פעיל ומשמעותי בזירה הפוליטית ללא כל סמכות בדין".

עוד נטען כי "⁠הסמכות לפטר שר רק לראש הממשלה. רק הוא נושא באחריות להחלטה בדבר מינוי שריו כלפי הכנסת וכלפי הציבור והם יגיבו אם ירצו בכך בדרכים שבחוק מקנה להם (בבחירות). השר בן גביר אושר גם על ידי 65 חברי כנסת וגם פה אחד בממשלה - אין לבג"ץ סמכות".

בהמשך המכתב מוסיף ראש הממשלה בשם בא כוחו מספר טיעונים נוספים. "עילת 'הסבירות' לא חלה בעניין בן גביר - אפילו השופט עמית הודה שמינוי שרים מחוץ לתחום. ⁠התבטאויות שר אינו עילה להדחתו - בדמוקרטיה מכבדים רצון של מאות אלפי בוחרים. עתירה זו אינה אכסניה לדון בהחלטותיו המנהליות של בן גביר - בשביל זה יש בית משפט לעניינים מנהליים ואם יש השגה על אחת מהחלטותיו שיגישו עתירה לשם …

עוד נכתב כי נתניהו בחן את הטענות נגד בן גביר, ולא שוכנע כי יש בהם כדי להצדיק לשנות את החלטתו שבן גביר יישאר שר. "מתוך ארבעים וארבעה אירועים שטוענת היועמ"שית - שלושים ושישה אירועים התרחשו לפני התפטרותו מהממשלה והיה צריך למחוק את העתירה".

⁠על פי האמור: "בן גביר לא פעל באופן שונה משרים קודמים בעבר וזכותו של השר להתוות מדיניות של המשטרה או לתת גיבוי ללוחמים ולשוטרים. היועצת בכוונה מציפה את בית המשפט בחצאי פרטים ונתונים לא רלוונטיים. ⁠אם יש טענה נגד המינויים של השר (השר מינה מאות מינויים ויש טענות לגבי שלושה) צריך לבחון כל טענה לגופה אבל ודאי זה לא מצדיק להדיח שר".

נתניהו גם התייחס להתבטאויותיו של בן גביר ביחס לחקירות המתנהלות במח"ש. "זכותו של השר בן גביר להתבטא בהקשר לחקירות בין אם מדובר בחקירת משטרה ובין אם מדובר בחקירת מח"ש - מותר לשר להביע תמיכה כללית בשוטרים שנחקרים במח"ש והניסיון למנוע מנבחר ציבור שר בממשלה להביע את עמדתו או לתמוך בשוטרים שהינם חלק מהמערכת עליה הוא אמון פוגע בזכויות היסוד של חופש הביטוי הפוליטי.

"התוויית המדיניות היא חלק מסמכות השר גם בנושא מחאות ודאי כאשר המדיניות לא קונקרטית או ספציפית לאירוע מסוים. ⁠בעניין הר הבית חמור מאוד שהיועמ"שית מצאה לחזור על טיעוניה מבלי לציין שהחלטות השר בן גביר נעשו בתיאום עם ראש הממשלה".

בסיכום המכתב נאמר עוד כי "בית המשפט מתבקש לכבד את עקרונות היסוד של השעורה הדמוקרטית במדינת ישראל ולהימנע מהתערבות שיפוטית במעשה המרכבה הפוליטי ובהרכב החוקתי של ממשלת ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר